| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| '''עברית''' היא שפה שנוצרה על ידי חוגים [[ציונות|ציוניים]] על בסיס [[לשון הקודש]] וכתחליף לה, ומשמשת כשפת הדיבור הרשמית ב[[מדינת ישראל]]. בציבור שומר המצוות התעוררה התנגדות לשפה, בין השאר בגלל השימוש בשפת הקודש לצרכי חול, התנגדות שלה הצטרפו גם רבותינו נשיאנו. עם זאת, לא הורו רבותינו נשיאנו להימנע משימוש בה, והרבי משתמש בשפה זו ואף הורה כמה פעמים להשתמש בה. | | '''עברית''' היא השפה שבה משתמשים כיום כשפת הדיבור הרשמית בארץ ישראל. היסודות שלה הינם על בסיס [[לשון הקודש]], אך חלו בה שינויים ותמורות על ידי "מחדשי" השפה העברית. בציבור החרדי ישנם רבים שהתנגדו לחידוש השפה בשל היותה ייצוג של הציונות שנלחמה בדת. |
|
| |
|
| ==מקורה== | | ==מקורה== |
| שם השפה "עברית", הוא במקורו כינוי ללשון הקודש{{הערה|משנה מסכת גיטין, פרק ט משנה ח: "גט שכתבו עברית", וכן במקומות רבים בדברי [[חז"ל]]: תוספתא מגילה פ"ב ה"ו, מכילתא דרשב"י כא, ב, ספרי דברים שמג, תלמוד הירושלמי מגילה פ"א ה"ט.}}. | | שם השפה "עברית", הוא במקורו כינוי ללשון הקודש. וכך היא מכונה גם בלשונו של רש"י{{מקור}} |
|
| |
|
| עם הקמת הרעיון ה[[ציונות|ציוני]] שבו עיקרו של עם הוא הלאומיות שבו, וממילא בכדי שעם ישראל יתחיל להיות עם "נורמלי" הוא צריך מדינה ושפה, החלו גורמים ציוניים "להחיות" את לשון הקודש, ולהתאימה לכללים שהם עצמם קבעו. אז החלו לדבר בלשון הקודש ביניהם ואף יצאו [[עיתונים]] חילוניים בלשון הקודש. | | עם הקמת הרעיון ה[[ציונות|ציוני]] שבו עיקרו של עם הוא הלאומיות שבו, וממילא בכדי שעם ישראל יתחיל להיות עם "נורמאלי" הוא צריך מדינה ושפה, החלו גורמים ציוניים ל"החיות" את לשון הקודש, ולהתאימה לכללים שהם עצמם קבעו. אז החלו לדבר בלשון הקודש ביניהם ואף יצאו [[עיתונים]] בלה"ק, עיתונים בהם לא היה הרבה תכנים חרדיים. |
|
| |
|
| כחלק מהחדשנות שבה, נקבעה הגיית השפה ב[[הברה]] המשלבת את חסרונות ההברות האשכנזית והספרדית: מצד אחד, משמיעים את ה"[[קמץ]]" כ"[[פתח]]" ואת ה"[[צירה]]" כ"[[סגול]]", וכן אין הבדלה בין האות [[ת|תי"ו]] הדגושה לרפה - כמו בהברה הספרדית; ומצד שני - האותיות "[[ע|עי"ן]]" ו"[[ח|חי"ת]]" אינן נשמעות מהגרון - כמו בהברה האשכנזית. | | כחלק מהחדשנות שבה, נקבעה הגיית השפה ב[[הברה]] שבין האשכנזית לספרדית, וזאת למרות שרובם ככולם דיברו בינקותם ב[[הברה אשכנזית]] כיון שמוצאם היה מאירופה. |
| | - את ה"קמץ" אומרים כ"פתח", את ה"צירה" כ"סגול" וה"תיו" (הרפה) שנשמעת כ"סמך" שינו הם לכזו הנשמעת כ"טית". את ה"עין" וה"חית" לא עשו מהגרון. |
|
| |
|
| כן החלו להכניס מילים "מודרניות" אל תוך השפה. | | כן החלו הם להכניס מילים "מודרניות" אל תוך השפה. |
|
| |
|
| ==יחס רבותינו נשיאינו לשפה== | | ==היחס החרדי== |
| ===שימוש בשפה===
| | עם הקמתה, יצאו בציבורים החרדיים נגד השימוש הגורף בלשון הקודש עבור צרכי חולין ואף למטה מזה. |
| {{ציטוט-צף|חלק מסוים מרשעי ישראל שהתאספו בארץ ישראל מחפשים לטמא את הנשמות היהודיות לטמא את קדושת הארץ, לטמא את לשון הקודש. והתגברות ה[[קליפה]] היא גדולה כל כך שהם מחפשים לינוק מן הקדושה באמצעות שמות של לשון הקודש, שהם קוראים למוסדות הרשע שלהם בהם הם משמדים [[ילדי ישראל]], הם רוצים היו לא תהיה להכחיד את הניצוץ היהודי בילדי ישראל. בלשון הקודש שבה ברא הקב"ה את עולמו ונתן לנו את התורה, הם מדברים דברי חול ואיסור, מעלה אחת בכך שהוסיפו הרבה מילים חדשות עד שאין זה לשון הקודש, והלואי שהיו מוסיפים עוד יותר מילים, עד שלא ישאר בשפתם שום מילים של לשון הקודש, אז לא תהיה לקליפה יניקה מהקדושה|[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר השיחות תש"ג (מתורגם ללה"ק) ע' עה. וראה גם אגרות קודש שלו חלק ז, ע' קצב.}}}}
| |
| אדמו"ר הצמח צדק התבטא פעם: מאז חורבן בית המקדש - אין לשון הקודש המצויה נכונה{{הערה|רשימת סיפורי הרב [[חיים אליהו מישולובין]].}}.
| |
|
| |
|
| עם תחילת הדיבור בשפה זו, יצאו בציבורים החרדיים נגד השימוש הגורף ב[[לשון הקודש]] עבור צרכי חולין ואף למטה מזה. גם רבותינו נשיאינו מחו נגד השימוש בשפת קודש לעניני חול, והתירו להשתמש בלשון זו רק לצרכי קודש{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב, ע' תפב וע' תתטז (בקישורים חיצוניים). אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב, ע' שמ. חלק י, ע' תכה.}}. בנוסף לכך התריע [[אדמו"ר הרש"ב]] כי לימוד העברית לילדים גורם לקרירות ביחס ללימודי הקודש שלהם ופוגע ביראת הכבוד כלפי הספרים הכתובים בלשון הקודש, שנעשית שפה ככל השפות{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב שם.}}, ובשנת [[תרע"ח]] שיגר מאמר לרב [[אליעזר משה מדייבסקי]] המסביר את חומר הענין של הפיכת לשון הקודש לשפה המדוברת בעם{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ה' עמוד קלו.}}.
| | כן יצאו נגד שימוש במילים קדושות, או בעלות משמעות הלכתית, עבור דברי חולין כמו: המילה "[[חשמל]]" שלכמה דעות היא כינוי לאחד ממלאכי מעלה, הפכה להיות כינוי לכח האלקטרוני. הרבי מה"מ כמובן משתמש רק בביטוי "כח האלעקטרי". ועיין להלן רשימת מילים מסוג זה. |
|
| |
|
| אמנם, [[הרבי הריי"צ]] כתב שמכיון שהכניסו מילים זרות לשפה העברית, נמצא כי אינה לשון הקודש, ואין חל עליה האיסור לדבר בלשון הקודש דברי חול{{הערה|לקוטי דיבורים חלק ג' דף תיט, סוף עמוד א. ראו לקמן גם במכתבו לר' יהודה שמוטקין.}}. במקום אחר התבטא על השפה: {{ציטוטון|אינני קוראו לשון הקודש כי חולי חולין נעשה, על ידי הדיבור בו גם בעניני מיאוס שיקוץ ותיעוב}}{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג, ע' תקס.}}. בהזדמנות מסויימת ציטט זאת הרבי, אך הוסיף ש"אף על פי כן ישנם כמה וכמה תיבות ששרשם מלשון הקודש", ולכן ניתן להתייחס אליה כ"לשון השייך וקרוב ללשון הקודש"{{הערה|בקשר לביטוי המילה "מקרר" בשפות השונות - שיחת ש"פ וישלח תשמ"ה סט"ז (התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמוד 806).}}.
| | לעיתים אף המציאו מחדשי השפה העברית מילים חדשות על סמך שורשים אמיתיים בלשון הקודש, בצורה הלועגת לתורה, למצוות, לקדושה, ולצניעות. (למשל במילה "עגבניה" ובמילה ?). |
|
| |
|
| כן היו שיצאו נגד שימוש במילים קדושות, או בעלות משמעות הלכתית, עבור דברי חולין - כמו המילה "[[חשמל]]", שלאחת הדעות היא כינוי לאחד ממלאכי מעלה, שהפכה להיות כינוי לכוח האלקטרוני. ישנם שטענו שיש להימנע מסיבה זו מלהשתמש במילה "חשמל" במשמעות זו, אולם [[הרבי]] אינו נמנע מכך{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] (חלק י"א ע' שנט), מענה לרב ישעיהו אשר זעליג מרגליות מירושלים, המתייחס למסופר בגמרא אודות תינוק שדרש בחשמל ויצאה אש ושרפתו: "במה שכתב אודות התיבה חשמל - שלא להשתמש בה וכו'. הנה צריך עיון גדול היסוד על זה. ומה שמצינו לגמרא חגיגה (ועיין גם-כן בפירוש רש"י יחזקאל א, כז) - הרי שם מדבר בהנוגע לעניין, לא בנוגע להתיבה, ובפרט על-פי המבואר בכמה מקומות בעץ-חיים, ובכלל בספרי הקבלה, שזהו שייך לקליפת נוגה, ועיין בעץ-חיים שער החשמל, ובמאמר כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק, נדפס בהוספות לתורה אור". וכך נוהג בפועל - ראה '''לדוגמא''' [[אגרות קודש]] חלק ח' אגרת ב'שמג.}}.
| | כאשר שאלו את [[הרבי הריי"צ]] אודות הלימוד בבית הספר לבנות בתל אביב, ענה כי יש להקפיד על הלימוד באידיש, והוסיף כי ב[[עברית]] אין כל קדושה והיא כשפת הגויים אשר מצפצפים ומלהגים בלשונם, ולמרות שיש בה טומאה שכן נוסדה על ידי פורקי עול, אך גם אינה גרועה משאר שפות של שאר האומות, שגם בהם יש טומאה. מצד שני, כותב [[הרבי הריי"צ]] באגרותיו, כי מכיון שהכניסו מילים זרות בשפת העברית, נמצא כי אין זה לשון הקודש, ואין חל עליה האיסור לדבר ב[[לשון הקודש]] דברי חול. |
|
| |
|
| פעם כאשר כתבו את ה[[ליקוט השבועי]] בעברית מודרנית, כתב הרבי כי זה {{ציטוטון|לה"ק מוזר}}{{הערה|1=[http://shturem.net/images/news/39519_news_15112009_8093.pdf תשרי בליובאוויטש (ועד תלמידי התמימים, תש"ע), עמוד 7].}}.
| | כאשר שאלו את הרבי, הורה כי יש לראות האם יש ילדים ספרדיים בכיתה אשר בבתיהם לא מדברים אידיש, וממילא יתקשו בלימודם ועל כן ילמדו בעברית. |
|
| |
|
| בשיחת קודש בי"ט כסלו תשל"ד {{הערה| https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4947073/jewish/-.htm. (שיחת י"ט כסלו תשל"ד, סעיף יד, עמ' 18).}} דיבר הרבי על כך שאנשי הצבא (היה זה בתקופת מלחמת יום הכיפורים) דורשים שייתנו להם רוחניות, אלא שקוראים לזה בשם "מורל". הרבי אמר: ""אינני יודע כיצד פרצה "מגיפה" זו. בדרך כלל מדקדקים שָם [=בארץ ישראל] להשתמש בשמות שהם דווקא לשון קודש. אבל לאחרונה פרצה "מגיפה", שבנוגע לכמה "מונחים" - כפי שנקראים שָם - יש לבחור דווקא שֵם מלשונות הגויים {{הערה| מורל אינה מילה בלשון הקודש. במקור היא מצרפתית: moral – חיוביוּת; המקור הראשון הוא מלטינית: mōrālis – מוסרי. - הערת כותב הערך.}}, ולכן קוראים זאת בשם "מורל".
| | פעם כאשר כתבו את ה[[ליקוט השבועי]] בעברית, כתב הרבי כי זה {{ציטוטון|לה"ק מוזר}}. |
| מהו הצורך בשם שהוא מלשון הגויים?! - אפשר לומר "מצב רוח", "תוקף רוח", "אמונה בה'", "ביטחון"; אבל נתנו לזה שֵם, "מורל". וכיוון ש"עמא דבר" אומרים "מורל", לכן גם אני אומר "מורל"".
| |
|
| |
| כשנכנס ר' [[ישראל הבר]] עם בנו לרבי על [[יחידות]] ואמר משהו באנגלית, הרבי תמה על זה שילד הגדל בארץ הקודש מדבר לא בעברית{{הערה|יהדות מעבר להרי הקרח, ע' 207.}}.
| |
|
| |
|
| ===במוסדות חינוך===
| | עד היום ישנם חוגים מסוימים בציבור החרדי ב[[מדינת ישראל]], אשר נמנעים באופן גורף מלדבר בעברית. |
|
| |
|
| במכתבו ממרחשוון תרצ"ז, לר' יהודה שמוטקין {{הערה|ראו בערכו.}} מפתח תקווה (ששאל כנראה האם מותר להשתמש בשפה העברית. במכתב זה הרבי הריי"צ גם כותב לו על "חובת נשי ובנות החסידים יחיו לעמוד בשורה ראשונה בכל מפעל של חזוק הדת והיהדות בכלל") כותב הרבי הריי"צ: "השפה אשר בראו ויצרו המתחדשים היא כמו כל הלשונות ושריקות המצפצפים והסכמותיהם כי תנועת מבטא זו מורה על דבר זה ותנועת מבטא זו מורה על ענין אחר, שאין בזה לא איסור ולא היתר ואינו אלא דבר הרשות, ועיקר האיסור הוא לדבר עניני חול - כי דברי איסור אסור לדבר בכל לשון - אבל עניני חול מאוס הוא לדבר באותו השפה אשר בה נתן לנו השם יתברך את תורתו הקדושה ובה מדבר הקב"ה עם עבדיו הנביאים, ובואו ונחזיק טובה לבורא ויוצר השפה המדוברת באה"ק ת"ו {{הערה| כוונת הרבי הריי"צ לעברית המודרנית.}} אשר הכניסו כמה מילות בדויים, רק מוסכמים לשפה כמו כל השפות.
| | ==רשימת מילים ומושגים בלשון הקודש שעוותו משמעותית ואף הלכתית על ידי העברית == |
| ומ"ש כי המדברים בשפה זו אומרים: שפתנו איתנו, מי אדון לנו. הנה לאו דווקא בשפה זו אומרים כן, הלא גם בשפות אשכנז צרפת ואנגליא אומרים גם כן מי אדון לנו ואין להאשים את השפה המדוברת הלזו כמו שאין לְאַשֵׁם את שאר השפות". {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ד, עמ' יב.}}.
| |
|
| |
|
| [[הרבי]] התייחס לשאלה זו בכמה הזדמנויות שונות. בשנת [[תשי"ד]] כתב להנהלת ה[[תלמוד תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה בכפר חב"ד]], ששקלו לשנות את שפת הלימוד במוסד מאידיש לעברית - שיש להקפיד על הלימוד באידיש, ובפרט כאשר רואים כיצד ה[[לעומת זה]] נלחם על שינויים בחינוך, מוכרחים לשמור על כל קוץ ותג בחינוך ולא לשנות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2271.htm אגרות קודש חלק ח, אגרת ב'רעא].}}.
| | כל דובר עברית מלידה, שבא ללמוד את ספרות חז"ל עלול מאוד בקלות לטעות בהבנת הטקסט התורני, (ואף בהלכה למעשה - כמו למשל בברכה על [[כוסמת]], או בהכנסות לבית המקדש אחרי נגיעה ב[[צב]] מת) , אם לא ידע את רשימה זו. |
|
| |
|
| אמנם בשנת תשכ"ח (כשהיו חילוקי דיעות בין ההורים בכפר חב"ד אם שפת הלימוד בתלמוד תורה תהיה באידיש או
| | במקרים מסויימים לקחו מחדשי השפה מילה בלשון הקודש, ולא שינו את משמעה המקורי אבל נתנו לה משמעות נוספת חדשה, ולצערינו במקרים רבים המילה החדשה כל כך פורסמה שאין דובר העברית מלידה מכיר כלל את המשמעות התורנית של המילה (למשל השימוש במילה [[מוסף]] לתוספת בעיתון, ולא ל[[קרבן]] או [[תפילה]]). - מילים אלו לא הוכנסו ברשימה דלהלן. |
| בעברית) כתב הרבי בנוגע לשימוש ולימוד בשפת האידיש בתלמוד תורה בכפר חב"ד, שהיות ועיקר מטרתו של המוסד הוא חינוך ליראת ואהבת השם וללימוד התורה וקיום המצוות, הרי העיקר אינו באיזו שפה ילמדו (אלא שבמקום שלשפה יש השפעה על ענייני יראת שמיים אז גם לשפה יש חשיבות בהתאם לכך) והדבר נתון להחלטת ודעת רוב ההורים, וצריך עיון האם רכישת המעלות המיוחדות שבשפת האידיש היא מתפקיד התלמוד תורה או מחובתם של ההורים והאווירה בבית.
| |
| {{הערה|מכתב מט"ו אייר תשכ"ח שצילומו נדפס בתשורה גרוזמן, עמ' 50 - 51. נדפס גם בלקו"ש חכ"ב עמ' 411 ואילך. אג"ק חכ"ה, איגרת ט'תצא}}.
| |
|
| |
|
| כמה פעמים התנגד הרבי בתקיפות לשיטת לימוד השפה "עברית בעברית", שהונהגה על ידי ה[[משכילים]] ורבותינו נשיאנו נלחמו בה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2388.htm אגרות קודש חלק ח, אגרת ב'שפח]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/2991.htm חלק י, אגרת ב'תתקצא]. ראה אג"ק אדמו"ר הרש"ב חלק ב שם.}}.
| | אין להכניס לרשימה זו מילים המופיעות בתורה ב2 צורות - אחת בלשון מקרא ואחת בלשון חכמים, - ובחרו דוברי העברית להשתמש באחת האופציות בלבד, (ולהכחיש את האופציה השניה כטעות בתורה, כמו למשל בחיה [[ערוד]]. |
|
| |
|
| לגבי הקדשת זמן מתוך מערכת השעות ללימוד עברית, כתב הרבי ש{{ציטוטון|העושים זאת - גוזלים מאת התלמידים כמה וכמה שעות מלימודי קודש שלהם. ועל ידי זה מחסר גם את ידיעותיהם בקיום המצות בפועל וביראת שמים, ומכשילים אותם על ידי זה בענינים דרבנן וגם דאורייתא. ור"ל}}{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/34/18/4/243.htm לקוטי שיחות חלק ל"ד ע' 243].}}.
| | הרשימה חלקית מאוד מאוד: |
|
| |
|
| ===המאמץ להשלטת העברית בישראל===
| | א. מילים שהעיוות בהם קשור לזיהוי מוטעה של אחד הנבראים: |
| בשנים הראשונות ל[[מדינת ישראל]], כחלק ממדיניות "כור ההיתוך", במטרה למזג את היהודים העולים מהארצות השונות לעם "ישראלי" בעל תרבות ישראלית, נלחמה הנהגת המדינה למען השלטת השפה העברית. רבים שינו את שמותיהם ושמות המשפחה שלהם משפות אחרות לעברית, מרצון או בכפייה, וכן התנהלה מלחמה נגד השימוש בשפה האידיש שנחשבה בעיני הציונים "גלותית".
| |
|
| |
|
| מסיבה זו נלחמו כמה גופים, כמו "האיגוד למען השלטת העברית בארץ ישראל" ועיריית [[תל אביב]] בתלמוד תורה [[תורת אמת תל אביב יפו|תורת אמת]] בתל אביב, שנוסד בשנת [[תרפ"ד]], ובישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] בתל אביב, שנוסדה בשנת [[תרח"צ]] בהם למדו באידיש{{הערה|תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק לד. ימי תמימים חלק א' ע' 107.}}. אך במשך השנים ובעקבות התרחבות קהל הילדים עברו בהדרגה מוסדות אלו, וכן שאר מוסדות חינוך חב"ד שהוקמו בארץ ישראל, ללימוד בעברית.
| | במקרים רבים הסתמכו מחדשי השפה על מקורות עתיקים ביותר, אך מחוץ לתורתנו הקדושה, כמו למשל במילה [[חשמל]], הבאה מ'תרגום השבעים' הכופרני המצוי היום בידי החוקרים, (להבדיל כמובן מ[[תרגום השבעים]] שנעשה על ידי חכמי ישראל, ואין לנו היום את הטקסט המלא שלו). המתרגם את המילה חשמל בתנ"ך - אלקטרא, שזהו ביוונית הענבר = שרף עתיק, שבו גילו לראשונה בדורות האחרונים את התכונות ה'חשמליות' = כח האלעקטרי - בלשון הרבי. |
|
| |
|
| הרבי תקף את הגישה בחריפות, וטען שתביא לעם מאוחד בחיצוניותו אך קרוע מתוכו:
| | בחלק מהרשימה לדלהלן (ובעיקר בנבראים שרשום אחריהם סימן שאלה) הדבר שנוי במחלוקת, ויש שינסו (רבנים גם חוקרים, יראי שמים ושאינם) להוכיח שבחירת הזיהוי של הנברא בעברית, תואם את דעת התורה, או לפחות את אחת הדעות התורניות: |
| {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=החילוק דעבודת ליובאוויטש, אף שיש בין תלמידינו אלו הלומדים באידית ואלו הלומדים בלשון הקדש, שכל השתדלותנו ועבודתנו הוא לאחדם מבפנים ובפנימיותם . . שאז אין חילוק כלל וכלל באיזה שפה שידברו, כיון שתוכן דיבורם אחד יהי'; בה בשעה שלדאבוננו הרי כמה ממגיני השפה משתדלים לכפות איחוד הלשון שבפה ולהגביר את הפירוד שבלבבות שבין האבות והבנים, שבין הדור הצעיר להדור שחנכו וגדלו עד עתה, ומה יועיל לכבודו אם ירביצו ח"ו מכות (בגשמיות או ברוחניות) איש באחיו ובן באביו מתוך קריאות של "הכה תכה" דוקא בלשון התנ"ך ולא ב{{מונחון|לשון אשכנז|אידיש}}?|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/2988.htm אגרות קודש חלק י, אגרת ב'תתקפח]}} | | {{טורים|מספר=10|תוכן= |
| | :[[חשמל]] |
| | :[[צב]] |
| | :[[גידים]] |
| | :[[אפרסמון]] |
| | :[[כוסמת]] |
| | :[[קישוא]] |
| | :[[שועל]] |
| | :[[זאב]] |
| | :[[יהלום]] |
| | :[[קרוסטמל]] |
| | :[[אבטיח]]? |
| | :[[לוויתן]] |
| | :[[דולפין]] |
| | :[[חמור ים]]? |
| | :[[סוס ים]]? |
| | :העם הסיני? |
| | :[[תרגום השבעים]], |
| | :[[קפריסין]]? |
| | :ארץ [[סין]]?, |
| | :[[פולמוס]] |
| | :[[מדינה]] |
| | :[[ממשלה]] |
| | :[[פרנסה]]? |
| | }} |
|
| |
|
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
| *מכתבי אדמו"ר הרש"ב נגד השפה העברית: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=88 אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב, ע' תפב] * [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=422&hilite= שם, ע' תתטז]
| |
| *'''[http://chabadpedia.co.il/images/d/de/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%90.pdf הלימוד בעברית ובהברה ספרדית]''', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות פרשת כי תשא תשפ"ב עמוד 12
| |
|
| |
|
| {{תבנית:שפות}}
| | *[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3122&st=&pgnum=50 מכתב אדמו"ר הרש"ב נגד לימוד השפה] |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| [[קטגוריה:שפות]]
| |