עריכת הדף "עברית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
הרבי תקף את הגישה בחריפות, וטען שתביא לעם מאוחד בחיצוניותו אך קרוע מתוכו: | הרבי תקף את הגישה בחריפות, וטען שתביא לעם מאוחד בחיצוניותו אך קרוע מתוכו: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=החילוק דעבודת ליובאוויטש, אף שיש בין תלמידינו אלו הלומדים באידית ואלו הלומדים בלשון הקדש, שכל השתדלותנו ועבודתנו הוא לאחדם מבפנים ובפנימיותם . . שאז אין חילוק כלל וכלל באיזה שפה שידברו, כיון שתוכן דיבורם אחד יהי'; בה בשעה שלדאבוננו הרי כמה ממגיני השפה משתדלים לכפות איחוד הלשון שבפה ולהגביר את הפירוד שבלבבות שבין האבות והבנים, שבין הדור הצעיר להדור שחנכו וגדלו עד עתה, ומה יועיל לכבודו אם ירביצו ח"ו מכות (בגשמיות או ברוחניות) איש באחיו ובן באביו מתוך קריאות של "הכה תכה" דוקא בלשון התנ"ך ולא ב{{מונחון|לשון אשכנז|אידיש}}?|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/2988.htm אגרות קודש חלק י, אגרת ב'תתקפח]}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=החילוק דעבודת ליובאוויטש, אף שיש בין תלמידינו אלו הלומדים באידית ואלו הלומדים בלשון הקדש, שכל השתדלותנו ועבודתנו הוא לאחדם מבפנים ובפנימיותם . . שאז אין חילוק כלל וכלל באיזה שפה שידברו, כיון שתוכן דיבורם אחד יהי'; בה בשעה שלדאבוננו הרי כמה ממגיני השפה משתדלים לכפות איחוד הלשון שבפה ולהגביר את הפירוד שבלבבות שבין האבות והבנים, שבין הדור הצעיר להדור שחנכו וגדלו עד עתה, ומה יועיל לכבודו אם ירביצו ח"ו מכות (בגשמיות או ברוחניות) איש באחיו ובן באביו מתוך קריאות של "הכה תכה" דוקא בלשון התנ"ך ולא ב{{מונחון|לשון אשכנז|אידיש}}?|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/2988.htm אגרות קודש חלק י, אגרת ב'תתקפח]}} | ||
==רשימת מילים ומושגים בלשון הקודש שעוותו משמעותית ואף הלכתית על ידי העברית == | |||
כל דובר עברית מלידה, שבא ללמוד את ספרות חז"ל עלול מאוד בקלות לטעות בהבנת הטקסט התורני, (ואף בהלכה למעשה - כמו למשל בברכה על [[כוסמת]], או בהכנסות לבית המקדש אחרי נגיעה ב[[צב]] מת) , אם לא ידע את רשימה זו. | |||
במקרים מסויימים לקחו מחדשי השפה מילה בלשון הקודש, ולא שינו את משמעה המקורי אבל נתנו לה משמעות נוספת חדשה, ולצערינו במקרים רבים המילה החדשה כל כך פורסמה שאין דובר העברית מלידה מכיר כלל את המשמעות התורנית של המילה (למשל השימוש במילה [[מוסף]] לתוספת בעיתון, ולא ל[[קרבן]] או [[תפילה]]). - מילים אלו לא הוכנסו ברשימה דלהלן. | |||
אין להכניס לרשימה זו מילים המופיעות בתורה ב2 צורות - אחת בלשון מקרא ואחת בלשון חכמים, - ובחרו דוברי העברית להשתמש באחת האופציות בלבד, (ולהכחיש את האופציה השניה כטעות בתורה, כמו למשל בחיה [[ערוד]]. | |||
הרשימה חלקית מאוד מאוד: | |||
א. מילים שהעיוות בהם קשור לזיהוי מוטעה של אחד הנבראים: | |||
במקרים רבים הסתמכו מחדשי השפה על מקורות עתיקים ביותר, אך מחוץ לתורתנו הקדושה, כמו למשל במילה [[חשמל]], הבאה מ'תרגום השבעים' הכופרני המצוי היום בידי החוקרים, (להבדיל כמובן מ[[תרגום השבעים]] שנעשה על ידי חכמי ישראל, ואין לנו היום את הטקסט המלא שלו). המתרגם את המילה חשמל בתנ"ך - אלקטרא, שזהו ביוונית הענבר = שרף עתיק, שבו גילו לראשונה בדורות האחרונים את התכונות ה'חשמליות' = כח האלעקטרי - בלשון הרבי. | |||
בחלק מהרשימה לדלהלן (ובעיקר בנבראים שרשום אחריהם סימן שאלה) הדבר שנוי במחלוקת, ויש שינסו (רבנים גם חוקרים, יראי שמים ושאינם) להוכיח שבחירת הזיהוי של הנברא בעברית, תואם את דעת התורה, או לפחות את אחת הדעות התורניות: | |||
{{טורים|מספר=10|תוכן= | |||
:[[חשמל]] | |||
:[[צב]] | |||
:[[גידים]] | |||
:[[אפרסמון]] | |||
:[[כוסמת]] | |||
:[[קישוא]] | |||
:[[שועל]] | |||
:[[זאב]] | |||
:[[יהלום]] | |||
:[[קרוסטמל]] | |||
:[[אבטיח]]? | |||
:[[לוויתן]] | |||
:[[דולפין]] | |||
:[[חמור ים]]? | |||
:[[סוס ים]]? | |||
:העם הסיני? | |||
:[[תרגום השבעים]], | |||
:[[קפריסין]]? | |||
:ארץ [[סין]]?, | |||
:[[פולמוס]] | |||
:[[מדינה]] | |||
:[[ממשלה]] | |||
:[[פרנסה]]? | |||
:[[תינוק]] | |||
}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||