עריכת הדף "ספירת הגבורה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | [[קובץ:תרשים עשר ספירות | + | [[קובץ:תרשים עשר ספירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת הגבורה מופיעה בצידו השמאלי של המשולש האמצעי]] |
'''ספירת הגבורה''' היא ה[[ספירה]] החמישית מבין [[עשר הספירות]]. ספירת זו היא השניה מבין ה[[מידות]], והיא ב[[קו השמאל]] במקביל ל[[ספירת החסד]] שב[[קו הימין]]. | '''ספירת הגבורה''' היא ה[[ספירה]] החמישית מבין [[עשר הספירות]]. ספירת זו היא השניה מבין ה[[מידות]], והיא ב[[קו השמאל]] במקביל ל[[ספירת החסד]] שב[[קו הימין]]. | ||
− | בניגוד לספירת ה[[חסד]], שענינה הוא ה[[אהבה]] וההשפעה במתינות בבחינת [[מים]], ענין ספירת הגבורה הוא ה[[יראה]], וההשפעה בתגבורת בבחינת [[אש]]. ומשום כך ספירת הגבורה היא בבחינת מידת הדין והצמצום, לעומת | + | בניגוד לספירת ה[[חסד]], שענינה הוא ה[[אהבה]] וההשפעה במתינות בבחינת [[מים]], ענין ספירת הגבורה הוא ה[[יראה]], וההשפעה בתגבורת בבחינת [[אש]]. ומשום כך ספירת הגבורה היא בבחינת מידת הדין והצמצום, לעומת מידת החסד של ספירת החסד. |
ספירת הגבורה היא מידתו של [[יצחק אבינו]], שעבד את בוראו בפחד ויראה, כמו שנאמר "ופחד יצחק". ומבואר שדווקא בחינת הגבורה ובחינת יצחק קשורה עם העניין של [[לעתיד לבא]]. | ספירת הגבורה היא מידתו של [[יצחק אבינו]], שעבד את בוראו בפחד ויראה, כמו שנאמר "ופחד יצחק". ומבואר שדווקא בחינת הגבורה ובחינת יצחק קשורה עם העניין של [[לעתיד לבא]]. | ||
==ענינה== | ==ענינה== | ||
− | ספירת הגבורה היא הספירה השניה מבין ה[[מידות]], ועומד היא במקביל לספירת ה[[חסד]]. אלא | + | ספירת הגבורה היא הספירה השניה מבין ה[[מידות]], ועומד היא במקביל לספירת ה[[חסד]]. אלא שספירת החסד היא ב[[קו הימין]] וספירת הגבורה היא ב[[קו השמאל]]. משום כך ספירת הגבורה נקראת ב[[פתח אליהו]] בשם "דרועא שמאלא", בניגוד ל[[ספירת החסד]] שהיא "דרועא ימינא". שענין הידים הוא השפעה של המידות, אלא שהשפעה זו נחלקת לשני קוים: ישנה השפעה רבה שהיא בבחינת יד ימין, ויש השפעה אחרת שהיא בבחינת יד שמאל. |
− | והענין בספירות הוא | + | והענין בספירות הוא שספירת החסד הוא בבחינת מים, שהוא ירידה מגבוה לנמוך בהשפעה רבה, וספירת הגבורה היא מידת הדין, שהיא השפעה בצמצום. |
'''דרוע שמאלא''' (זרוע שמאל) הוא כינוי לספירת ה[[גבורה]], שענינה הוא השפעה בצמצום, מצד השמאל. גבורה הנקראת "דרועא שמאלא" היא מקבילה לספירת ה[[חסד]] הנקראת בשם "[[דרועא ימינא]]" ושניהם הם בבחינת ידים המתמצעות על ידי ה"[[גופא]]", ספירת ה[[תפארת]]. | '''דרוע שמאלא''' (זרוע שמאל) הוא כינוי לספירת ה[[גבורה]], שענינה הוא השפעה בצמצום, מצד השמאל. גבורה הנקראת "דרועא שמאלא" היא מקבילה לספירת ה[[חסד]] הנקראת בשם "[[דרועא ימינא]]" ושניהם הם בבחינת ידים המתמצעות על ידי ה"[[גופא]]", ספירת ה[[תפארת]]. | ||
שורה 17: | שורה 17: | ||
==השפעה בתגבורת== | ==השפעה בתגבורת== | ||
− | אף כי מבואר כי ספירת הגבורה היא בבחינת מידת הדין והצמצום, הרי שבאופן פנימי ענינו הוא השפעה בתגבורת. שהרי ענין הספירות, ובפרט ה[[מידות]] הוא ההשפעה, שענינם הוא לגלות את האלוקות בעולמות, ולכן לא ניתן לומר שענינה הוא צמצום. אלא מובן כי ספירות הגבורה הוא השפעה רבה בבחינת תגבורת. | + | אף כי מבואר כי ספירת הגבורה היא בבחינת מידת הדין והצמצום, הרי שבאופן פנימי ענינו הוא השפעה בתגבורת. שהרי ענין הספירות, ובפרט ה[[מידות]] הוא ההשפעה, שענינם הוא לגלות את האלוקות בעולמות, ולכן לא ניתן לומר שענינה הוא צמצום. אלא מובן כי ספירות הגבורה הוא השפעה רבה בבחינת תגבורת. |
==מידתו של יצחק== | ==מידתו של יצחק== | ||
− | העבודה בבחינת גבורה היא מידתו של [[יצחק אבינו]]. ששלושת ה[[אבות]] הם בבחינת [[מרכבה]] לספירות [[חג"ת]] של עולם האצילות, ויצחק שהוא השני מבין | + | העבודה בבחינת גבורה היא מידתו של [[יצחק אבינו]]. ששלושת ה[[אבות]] הם בבחינת [[מרכבה]] לספירות [[חג"ת]] של עולם האצילות, ויצחק שהוא השני מבין האבות היה מרכבה לספירת הגבורה. והענין הוא שהיה עובד את בוראו בפחד ויראה, וזה היא הקו בו עבד כל ימיו, וזהו מה שנאמר "ופחד יצחק". |
− | מבואר כי דווקא מידתו של יצחק, מידת הגבורה, היא שתתגלה לעתיד לבוא. כמו שנאמר (ישעיהו סג, טז): "כי אתה אבינו אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו", ועל זה נאמר בגמרא (שבת פט ע"ב) שיצחק לא נאמר, כי יצחק עתיד לגאול אותנו. ומבואר הענין כי אפילו אברהם ויעקב, הם בבחינת נבראים, ויש יתרון בבחינת יצחק שהוא גבורות, וזהו ענין יתרון | + | מבואר כי דווקא מידתו של יצחק, מידת הגבורה, היא שתתגלה לעתיד לבוא. כמו שנאמר (ישעיהו סג, טז): "כי אתה אבינו אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו", ועל זה נאמר בגמרא (שבת פט ע"ב) שיצחק לא נאמר, כי יצחק עתיד לגאול אותנו. ומבואר הענין כי אפילו אברהם ויעקב, הם בבחינת נבראים, ויש יתרון בבחינת יצחק שהוא גבורות, וזהו ענין יתרון הזהב על הכסף. |
==בעולמות== | ==בעולמות== | ||
− | + | מקור ה[[גבורות]] בעולמות הוא [[גבורה דעתיק]], שהוא ספירת הגבורה של [[פרצוף]] [[עתיק יומין]]. גבורה דעתיק נקרית בשם [[בוצינא דקרדוניתא]] ובשם [[קו המידה]], שהיא שורש של כל הצמצומים בעולמות. | |
− | מבואר ששם [[אלהי"ם]] הוא במידת ה[[גבורה]], | + | מבואר ששם [[אלהי"ם]] הוא במידת ה[[גבורה]], שכאשר הקב"ה מתגלה בספירת הגבורה של [[עולם האצילות]] נקרא הוא בשם אלהי"ם. |
{{ספירות}} | {{ספירות}} | ||
− | + | ||
[[קטגוריה:ספירות]] | [[קטגוריה:ספירות]] | ||
− |