עריכת הדף "סעודת משיח"

{{מפנה|סעודת משיח|סעודת שור הבר והלוייתן}}
[[קובץ:סעודת משיח2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
'''סעודת משיח''' (ב[[יידיש]]: '''משיח'ס סעודה''') היא סעודה המתקיימת בסוף היום האחרון של חג ה[[פסח]] (בארץ ישראל ב[[שביעי של פסח]], [[כ"א בניסן]], ובחו"ל ב[[אחרון של פסח]], [[כ"ב בניסן]], שם מוסיפים [[יום טוב שני של גלויות]]){{הערה|למרות שבכל [[יום טוב]] שלא חל ב[[שבת]] די לפי ה[[הלכה]] בשתי סעודות ואין חיוב לאכול [[סעודה שלישית]]. נוהגים לערוך סעודה נוספת זו, שלישית במספר, בחג זה}}.

==מקור הסעודה==
המנהג לאכול סעודה שלישית ביום טוב אחרון של פסח מיוחס ל[[בעל שם טוב]]{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] מביא זאת בשם קודמיו אדמו"רי חב"ד, בשם הבעל שם טוב. [[יהושע מונדשיין]] [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/8/5/22.htm סעודת משיח], אוצר מנהגי חב"ד, ספר כב. מספר השיחות של הריי"צ מתרצ"ז{{ש}}[[גבריאל ציננער]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכז.}}.

המנהג לאכול סעודה שלישית בחג האחרון של פסח מופיע גם בספר "[[מעשה רב]]" שנדפס ב[[תקצ"ב]] כמנהג של [[הגאון מוילנא]]{{הערה|"וביום טוב אחרון היה אוכל סעודה שלישית אף על פי שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר יום טוב מפני חביבת מצוות אכילת מצה שזמנה הולך לו" {{דף בהיברובוקס|יששכר בער ב"ר תנחום|מעשה רב|38998|זולקווא, תקס"ח, סימן קפג|25}}, וכן בספר {{דף בהיברובוקס|יששכר בער ב"ר תנחום|מעשה רב|33900|ווילנא, תרמ"ט, דף כ', סעיף קפה|38}}.}}.

==שם הסעודה==
[[הבעל שם טוב]] קרא לסעודה "סעודת משיח" בגלל שביום זה מאיר גילוי הארת המשיח{{הערה|1= גבריאל ציננער, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכז.}}, וזה שמה הנפוץ. בימים הראשונים של חג הפסח מתבטאת השמחה בגאולת העבר, ובימים האחרונים של החג מתגלה תקווה לגאולת העתיד.

==מנהגי הסעודה==
[[קובץ:סעודת משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעת פירסום של חסידי חב"ד אודות סעודת משיח]]
למנהג [[חסידות חב"ד|חב"ד]] אוכלים בסעודה זו מצה, ושותים [[ארבע כוסות]] של [[יין]], כמו ב[[ליל הסדר]]{{הערה|1=יהושע מונדשיין, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/8/5/26 סעודת משיח, ספר כו] אוצר מנהגי חב"ד.}}. על פי תקנת האדמו"ר [[שלום דובער שניאורסון|הרש"ב]] משנת תרס"ו. באותה שנה אכלו תלמידי [[תומכי תמימים]] בחג הפסח בהיכל הלימוד בבית המדרש, באחרון של פסח אכל עימם [[אדמו"ר הרש"ב]], וציוה לתת לכל תלמיד ארבע כוסות יין, ואמר אז: "זוהי סעודת משיח".

[[הרבי]] הורה{{הערה|מאמר ד"ה והחרים, [[אחרון של פסח]] [[תשמ"ט]]}} כי בשתיית ארבע הכוסות בסעודת משיח יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה, ובאם לא כיוון בעת שתית הכוס - עליו לשתות שוב ולכוון את הכוונה המיוחדת.

בסיום סעודת משיח נוהגים לרקוד [[ריקוד]] שמח (בדרך כלל בניגון [[ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י|ניע זוריצ'י כלופצ'י]]), וריקוד זה נקרא "משיח טאנץ" (ריקוד משיח). הרבי מסביר כי לביטוי זה משמעות כפולה: הוא ריקוד לקראת ביאת משיח, והוא ריקוד יחד עם משיח בכבודו ובעצמו.

כמו כן נהוג לשיר את [[ניגון הופ קוזק]] מה[[סבא משפולי]]{{הערה|שיחת [[אחרון של פסח]] [[תש"ד]]. וראה שיחת [[אחרון של פסח]] [[תש"ל]].}}.

===בחסידויות שונות===
כיום, נערכת "סעודת משיח" בבתי כנסת רבים בארץ ובעולם, בעקבות ההתעוררות הגדולה עליה הורה [[הרבי]] לחסידי חב"ד ולשלוחים בעולם כולו, לדאוג שבכמה שיותר בתי כנסת יקיימו סעודה זו לזירוז הגאולה.

בשאר החסידויות נוהגים להמשיך את סעודת הבוקר עד מוצאי החג (או לחילופין מי שכבר בירך [[ברכת המזון]] נוטל שוב ידיו) כנהוג בקרב החסידים בכל החגים, ולאחר [[תפילת מנחה]] מתקיים טיש '''נעילת החג''' (או לווית החג). אם כי בשביעי של פסח מהדרים בזה יותר עקב חביבות מצוות מצה. ב[[חסידות לעלוב]] נוהג האדמו"ר להאריך בסעודה עד שעה מאוחרת ביותר, ובסיומה מחלק "מצה לשמירה" לכל החסידים.

ב[[חסידות ברסלב]] כינו סעודה זו בשם סעודת [[הבעל שם טוב]] זכר לנס שאירע לבעל שם טוב באותו זמן. כמו כן נוהגים בחסידות זו לספר בסעודה את סיפור הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה מטביעה בים בשעה שהיה בדרכו ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|1=[http://www.breslev.org/pages.php?subaction=showfull&id=1145821375&archive=&start_from=&ucat=36 נסיעת הבעש"ט], אתר "שער ברסלב". ראו גם: [[שלמה יוסף זוין]], '''סיפורי חסידים - למועדים''', פסח.}}.
יש נוהגים לזמר בסעודה שירים מה[[הגדה של פסח|הגדה]] ומנהג סטוטשין לשיר את הפיוט "כי לו נאה כתר מלוכה"{{הערה|1=גבריאל ציננער, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=129 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכט}}.

==רבני הספרדים קוראים לערוך סעודת משיח==
במהלך השנים גדולי רבני הספרדים קראו לערוך סעודת משיח. בפרסומים שונים מובאים דבריהם של ה[[בבא סאלי]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], והמקובל הרב [[יורם אברג'יל]], והם קוראים לערוך סעודת משיח.

== משמעות הסעודה ==
כאמור, באחרון של פסח מאירה בעולם הארת משיח. ועניינה של הסעודה היא - להחדיר בגוף הגשמי את ההכרה בביאת המשיח.

הדרך לכך היא על ידי אכילת סעודה גשמית, המורכבת ממצה ויין גשמיים.

מכל זה מובן החידוש המופלא של סעודה זו - שיהודים בזמן הגלות יכולים להתחבר לגאולה ולמשיח עד כדי כך - שעניינים של הגאולה נהפכים לחלק מהם (כידוע שעל ידי אכילה האוכל נהיה חלק מהאדם{{הערה|ראה תניא פרק ה'}})

הסעודה היא גם כנגד סעודת שור הבר והלויתן - שבסעודה זו '''יאכלו''' (שור ולויתן) '''וישתו''' (יין המשומר) ולכן גם בסעודת משיח אוכלים (מצות) ושותים (יין){{הערה|אחרון של פסח תשמ"ב אות ו'}}.

סעודה זו שייכת לכל יהודי. גם ליהודי שחושב שהוא לא ראוי להשתתף בסעודתו של משיח - גם זכאי ונצרך ליטול חלק בסעודה זו, כמו שנאמר בביאת משיח "ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים", זאת אומרת שאין יהודי שלא יהיה רשאי להיגאל, ולכן אין יהודי שלא רשאי להשתתף בסעודת משיח בזמן הגלות{{הערה|אחש"פ תשמ"ג אות י"א}}.

== ארבע הכוסות ==
ד' הכוסות ששותים בסעודה זו הם כנגד ד' לשונות של גאולה - שנאמרו בפרשת וארא{{הערה|שמות ו' ו-ז. לשונות אלו בדרך כלל קשורים לד' כוסות של ליל הסדר, וזה מלמד אותנו כמה שהגאולה קרובה וכבר נמצאת בעולם - כמו גאולת מצרים.}}: '''והוצאתי''' וכו', '''והצלתי''' וכו', '''וגאלתי''' וכו', '''ולקחתי''' וכו'{{הערה|והחרים תשמ"ט}}.

עוד אחת המשמעויות של ארבע הכוסות היא - על פי המדרש שהעולם מוקף (מושלם) משלוש {{מונחון|רוחות|צדדים}}, ובגאולה העולם יהיה מושלם מכל ארבעת הצדדים. וכאשר שותים ארבע כוסות יין בסעודת משיח נוטלים חלק בשלמות העולם שתתבטא לעתיד לבוא{{הערה|ראה המאמר דלעיל ושיחת אחרון של פסח תשמ"ט}}.

==ראו גם==
* [[שביעי של פסח]]
* [[אחרון של פסח]]
* [[חיבור החגים עם ימות החול]]

==לקריאה נוספת==
* '''מנהג ישראל תורה''', עמ' שלד.
* '''נטעי גבריאל - פסח''', חלק ג, עמ' עט.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45717 כך החלה "סעודת משיח" - סקירה היסטורית] - {{אינפו}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=259&article=2750 סעודת משיח] על תקנת [[הבעל שם טוב]] לערוך ביום האחרון של פסח "סעודת משיח" - {{חב"ד בישראל}}
* '''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_שביעי_של_פסח_עם_הפרטיזן_דמויות_בכפר_פרק_ראשון_82222.html שביעי של פסח עם ה'פרטיזן']''' {{COL}} י"ז [[ניסן]] תשע"ד
*הרב [[מנחם מענדל רייצס]], '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/81389_he_1.pdf מה ענין "נעליים" בימות המשיח?]''' - רעיון מעובד לחזרה בסעודת משיח {{PDF}} {{אינפו}}
*הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]], '''[https://karovel.co.il/התוועדות/לאכול-ולשתות-משיח/ לאכול ולשתות משיח]''', [[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]] גליון 122 חג הפסח [[תשע"ו]] עמוד 28
*'''[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/Maayontecha50.pdf סעודת המשיח]''', בתוך '[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]]' גליון 50 - ניסן תשע"ז
*'''[http://hageula.com/uploads/source/Ze_11/36/PN13.pdf סעודת הבעל שם טוב וסעודת משיח]''', בטאון 'פנסאים' גליון 13
*'''[https://www.toratchabad.com/Content/Images/uploaded/special/shshsp.pdf עניני דיומא - שביעי של פסח]''' {{PDF}} עיבוד שיחות הרבי לסעודת משיח (עמוד 237 ואילך), בתוך סדרת ספרי מכון 'מעיינותיך' של [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*שלום דובער וולף, '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf ענינה של סעודת משיח]'''
*יוסף יצחק ג'ייקובסון, '''[https://col.org.il/news/144907 סודו של חג שביעי של פסח: מהו אותו גילוי של "הארת המשיח"?]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}

{{פסח}}
[[קטגוריה:פסח]]