עריכת הדף "משתמש:להתראות/יוסף מנחם אשבל"

{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד חב"ד, מראשוני המורים העבריים בעת החדשה|אחר=סבו, 'פעטער יוסל'ה' דודו של אדמו"ר הצמח צדק|ראו=[[יוסף אשבל מליובאוויטש]]}}
ר' '''יוסף מנחם''' הלוי '''אשבל''' ([[כ"ז אלול]] [[תרי"ז]]-[[י"ט כסלו]] [[תרצ"ט]]) היה מראשוני המורים העבריים בעת החדשה{{הבהרה}}, נולד למשפחה חב"דית, מצאצאי ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ליובאוויטש]] ב[[כ"ז אלול]] [[תרי"ז]] (1857), לאביו ר' משה הלוי אשבל, שהיה דור רביעי לר' [[יששכר בער מליובאוויטש]], מגדולי [[התקשרות|מקושרי]] [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|כאשר החלה גזירת השמות ברוסיה, בחר את שם המשפחה 'אשבל', אחד מבניו של בנימין.}}.

כנער למד בליובאוויטש{{הבהרה}}, ולאחר מכן נסע ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם גם [[סמיכה לרבנות|הוסמת להוראה]].

לאחר נישואיו, החל לעסוק כמלמד לבנו של רב העיר [[יקטרינוסלב]], ובהמשך עבר ל[[אודסה]] ומסר שיעורי תורה למבוגרים.

אחרי שנפטרה אשתו הראשונה, עלה בשנת [[תרנ"ד]] ל[[ארץ ישראל]] שם פגש בקרובי משפחתו{{הערה|בני אחות אביו, שעלו לארץ הקודש בסביבות שנת [[תרכ"ה]] יחד עם הסבא שהתיישב בין חסידי חב"ד בחברון ואחר כך עבר לירושלים.}}, צורף ל[[כולל חב"ד]] והיה מבחירי הלומדים בישיבת "עץ חיים" בירושלים.

התחתן ב[[זיווג שני]] עם מרת רוחמה רם, קרובת משפחתו של ר' [[משה ויטנברג]], ולאחר החתונה פתחה רעייתו חנות ברחוב יפו לממכר לכובעים מודרניים, אך העסק לא הצליח והם נאלצו לסגור את העסק.

בהמלצת ר' יואל משה סלומון התקבל כמורה הראשון בגדרה כשאת משכורתו שילם ארגון 'ועד חובבי ציון' שביפו, ובמקביל לתפקידו החינוכי שימש כמורה הוראה בעיר. כעבור שנתיים עבר לשמש כמורה לילדי חדרה, אך לאחר שמשפחתו חלתה בקדחת, נסע עימם למרפאה ב[[ירושלים]].

לאחר שבני המשפחה נרפאו, מונה לשמש כמורה בראשון לציון, אך בשל העובדה שהקפיד על קלה כבחמורה, לא הצליחה ההתאמה בינו לבין המוסד החינוכי, והוא נשלח לשמש כמורה ב"קסטינה" (באר-טוביה). גם במקום זה לא נותר זמן רב, כיון שהערבים במקום שכעסו על האגרונום המקומי שהרג לטענתם את אחד מחבריהם בעת התנפלות על המושבה, טעו בזיהוי והאשימו אותו, והוא ברח מהמושבה והוזמן לשמש כמורה בבית הספר של יק"א בפתח-תקוה, ולאחר מכן התמנה לשמש כמורה בבית הספר "נצח ישראל" מיסודו של הד"ר משה אוירבאך.

בשנתיים הראשונות למלחמת העולם הראשונה לימד בבית הספר של "עזרה" בתל אביב, ולאחר שגורש עם כל תושבי העיר, חזר לחדרה שם לימד עד סוף המלחמה כשהוא מחלק את זמנו בין מסירת שיעורים לילדים, לבין שיעורים קבועים בגמרא והלכה למבוגרים בבית הכנסת.

לעת זקנה התפטר מהוראה, התפרנס מהפרדס שנטע, והתמסר כליל ללימוד תורה, תחילה ב[[פתח תקוה]] ולאחר מכן ב[[תל אביב]], ומסר שיעורים באופן קבוע ב[[בית הכנסת]] המקומי ועסק במצוות וב[[גמילות חסדים]].

בהיותו בגיל 82, שבועיים אחרי שחגג בפעם האחרונה את סיום ה[[ש"ס]], טייל ברחובות תל אביב, וכאשר עבר ליד אחד מבתי הספר, אחד הילדים שהשתובב רץ ונתקל בו, והוא נפל ונחבל קשה, ונפטר ב[[י"ט כסלו]] [[תרצ"ט]].

נטמן בבית העלמין 'נחלת יצחק', תל אביב.

==ספריו==
בתקופת עבודתו בבית הספר יק"א בפתח תקוה חיבר שלושה ספרי לימוד:
*ידיעות הטבע (תרגום מרוסית)
*מקור הלכות (אוסף דיני ישראל לתלמידים)
*התורה, והחיים, ועוד.

הניח אחריו בכתביד פירושים על התלמוד, כתבים שונים וכרכים אחדים של שירים.

==משפחתו==
*בנו, ד"ר דב אשבל - מטאורולוג באוניברסיטה העברית
*בנו, עמינדב אשבל - ממנהלי חברת הכשרת הישוב, ירושלים
*בנו, משה אשבל - מנהל חברת "יכין" בפתח תקוה
*בתו, מרת רבקה דוקטור - פרופסורית
*בתו, מרת צביה


==לקריאה נוספת==
*אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו (תדהר), חלק א' עמוד 122

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אשבל, יוסף מנחם}}
[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[:קטגוריה:אישים בחדרה]]
[[:קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]
[[:קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[:קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ט]]