עריכת הדף "משה צבי סגל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:משה | [[קובץ:משה סגל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב סגל]] | ||
הרב '''משה צבי סגל''' ([[ו' שבט]] [[תרס"ד]] - [[י' תשרי]] [[תשמ"ו]]) | הרב '''משה צבי סגל''' ([[ו' שבט]] [[תרס"ד]]-[[י' תשרי]] [[תשמ"ו]]), מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים, ביניהם: ברית החשמונאים, לח"י והיישוב [[כפר חב"ד]]. | ||
==תולדות | == תולדות חייו == | ||
למד ב[[ישיבת מיר|ישיבות מיר]] וב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]] כאשר | משה צבי נולד בשנת [[תרס"ד]] ב[[פולטבה]] ש[[באוקראינה]] ל[[שוחט ובודק]] ר' אברהם מרדכי{{הערה|מחבר הספר ספרא דטבחא}} ולהניה לאה בת נחום מנקין. מצד אביו הוא דור [[שמונה עשרה]] ל[[השל"ה הקדוש|של"ה הקדוש]]. מצד אמו הוא בן דוד של הרב [[משה צבי נריה]]. | ||
למד ב[[תלמוד תורה|חדר]] וב[[ישיבת מיר|ישיבות מיר]] וב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]] כאשר היתה בפולטובה במרתף [[בית הכנסת]] של [[בית רפואה]]. היה קשור מאד ל[[משפיע]] הידוע ר' פיניע שרייבר. | |||
היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת [[תרפ"ד]] עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]]. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן וב[[ירושלים]]. | היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת [[תרפ"ד]] עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]]. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן וב[[ירושלים]]. | ||
ב[[תרצ"א]] נישא לרחל בורובסקי{{הערה|ניצולת מ[[פרעות תרפ"ט]]}}. | |||
ייסד והיה למפקד העליון של המחתרת הדתית "ברית חשמונאים"{{הערה|מבחינה צבאית היתה בראשיתה נשמעת לאצ"ל ומשנת [[תש"ד]] הצטרפה ללח"י}} בשיאה מנתה המחתרת למעלה מאלפיים לוחמים וקשריות. | |||
זכה לקבל כמה מכתבים מ[[ | זכה לקבל כמה מכתבים מ[[הרבי הרי"ץ]]. הראשון משנת [[תש"ח]] בקשר לארגון [[בני חב"ד]] שהקים ביחד עם ר' דוד גולדברג ור' [[אהרון מרדכי זילברשטום]]. | ||
לאחר | לאחר [[מדינת ישראל|קום המדינה]] התיישב עם אשתו רחל ב[[כפר חב"ד]] וקיבל על זה מכתב ברכה מ[[הרבי]] שמביע את שביעות רצונו. | ||
ב[[כפר חב"ד]] הקים [[חקלאות|משק חקלאי]], במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. שימש כיו"ר הוועד בין השנים [[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]. היה פעיל גם בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] ועמד בקשר עם [[הרבי]]. | |||
הקים את המוסד לבנות "[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]]" והיה למנהלה הראשון, כשאשתו שימשה כ"אם הבית". | |||
בשנת [[תשכ"ז]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היה ה[[יהודי]] המתיישב הראשון ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. באותו זמן אסף סכומי כסף גדולים לשיפוץ ושיקום חורבותיו של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|בזמן שלטון הירדנים בעיר העתיקה עשו את חלקו של | בשנת [[תשכ"ז]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היה ה[[יהודי]] המתיישב הראשון ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. באותו זמן אסף סכומי כסף גדולים לשיפוץ ושיקום חורבותיו של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|בזמן שלטון הירדנים בעיר העתיקה עשו את חלקו של בית הכנסת דיר עיזים וחלקו מתפרה}} וקיבל לשם כך מנשיא המדינה דאז [[זלמן שז"ר]] סכום של ארבעים אלף לירות. | ||
התכתב | התכתב רבות עם [[הרבי]]{{הערה|שניים ממכתבי הרבי אליו פורסמו ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]. הראשון ב עניין [[שבע מצוות בני נח]] הודפס בכרך יג (עמודים שנד-שנה), והשני בכרך כו, (עמוד יג ועמוד טו) בעניין בית הכנסת בעיר העתיקה.}} | ||
== | == משפץ את בית כנסת צמח צדק בעיר העתיקה == | ||
בשנת [[תשכ"ז]], מיד לאחר | בשנת [[תשכ"ז]], מיד לאחר שצה"ל כבש את העיר העתיקה הוא עבר להתגורר בה למרות הסכנה הנוראה ולמרות אזהרות צה"ל. לאחר שצעד לכותל ותקע שוב בשופר בדמעות שמחה, פנה לבחון את [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה]]. מייד החל בשיפוצו. הוא מצא בניין מוזנח בן שלוש קומות שהיה בבעלות חב"ד עד תש"ח. היה שם מרתף, קומה ראשונה עם חנויות וקומת מגורים שנייה. לכלוך ואי-סדר קידמו את פניו. | ||
הוא החליט ששם יגור, ועמד בתוקף על כך שיהודי מוכרח להתגורר בירושלים העתיקה שאם יתקיים משאל, לפחות יהיה יהודי אחד במקום. אשתו שתמכה בו בדרך כלל לא הצטרפה. היא ניצולת פרעות [[תרפ"ט]] ב[[חברון]] וחיה תחת טראומת ההרג שביצעו הערבים ביהודים. למרות שביקרה אותו מזמן לזמן, רק לאחר שנה עברה לגור עמו. עד אז המתינה שיהודים נוספים יצטרפו. | |||
הרב סגל שהיה | הרב סגל שהיה גם אדריכל, שיפץ במהירות את בית הכנסת בכדי שב[[ראש השנה]] יוכל לשמש מקום לתפילות. בין המתפללים היה מי שנעשה פרזידנט המדינה, מר [[זלמן שז"ר]]. הרב סגל הסתייע בסופר והעיתונאי, הרב אהרן ביר מומחה לישראל וירושלים, והרב שמעון חיימסון שנולד בעיר העתיקה והיה מצאצאיה של [[הרבנית מנוחה רחל]] בת [[אדמו"ר האמצעי]]. | ||
הרב סגל דיבר על שיפוץ | הרב סגל דיבר על שיפוץ בית הכנסת עם מר שזר שמאוד התלהב עד שדיבר עם יעקב הרצוג, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם ראש העיר דאז מר טדי קולק. הוא ארגן פגישה בין שני האישים והרב סגל זכה בסיומה ל-30,000 דולר עבור השיפוץ. | ||
הרב סגל היה בקשר עם הרבי כל אותה העת. הוא גם עמד בקשר תמידי עם שז"ר, אך האחרון הבהיר לו כי לא די לכתוב לרבי, אלא עליו לנסוע ולשפוך את [[נשמה|נשמתו]] לפניו. אם אין כסף, הסביר שזר, הוא ירכוש לו כרטיס. הוא גם שלף פנקס צ'קים וחתם על כל ההוצאות. | |||
הרב סגל ביקש במכתב רשות מהרבי לבוא אליו. הרבי נתן לו להבין {{הערת שוליים|כרך כה, עמוד רכה.}} שהוא אינו רואה את הנסיעה באור חיובי, בכדי שלא לוותר על מנהגו הקבוע [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] בימים הנוראים מול הכותל. | |||
הרב סגל חי 16 שנה בירושלים, נפטר ב[[יום הכיפורים]] ונטמן בהר-הזיתים. | |||
בשנת תשכז לאחר מלחמת ששת הימים היה היהודי המתיישב הראשון בעיר העתיקה. את חורבותיו של בית הכנסת "צמח צדק" (שהירדנים עשו את חלקו דיר עיזים וחלקו מתפרה)שיקם ושיפץ ואף קבל לשם כך מנשיא המדינה דאז זלמן שז"ר סכום של ארבעים אלף לירות | |||
ושם גידלו שלושה בנים וארבע בנות. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
שורה 53: | שורה 52: | ||
;חתניו | ;חתניו | ||
*ר' | *ר' אורי קפלון. | ||
*ר' [[יצחק פייביש גינזבורג]]. | *ר' [[יצחק פייביש גינזבורג]]. | ||
*ר' | *ר' משה שניאורסון. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|סגל משה צבי]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|סגל משה צבי]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים | |||