| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:משה צבי סגל.jpg|ממוזער|250px|הרב משה צבי סגל]] | | [[קובץ:משה סגל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב סגל]] |
| הרב '''משה צבי סגל''' ([[ו' שבט]] [[תרס"ד]] - [[י' תשרי]] [[תשמ"ו]]) היה חסיד חב"ד, מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים, ביניהם: ברית החשמונאים, "ברית הבריונים", אצ"ל, לח"י והיישוב [[כפר חב"ד]]. | | הרב '''משה צבי סגל''' ([[ו' שבט]] [[תרס"ד]]-[[י' תשרי]] [[תשמ"ו]]) היה מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים, ביניהם: ברית החשמונאים, לח"י והיישוב [[כפר חב"ד]]. |
|
| |
|
| ==תולדות חיים== | | == תולדות חייו == |
| הרב משה צבי נולד ב[[ו' שבט]] [[תרס"ד]] ב[[פולטבה]] שב[[אוקראינה]] ל[[שו"ב]] ר' אברהם מרדכי{{הערה|מחבר הספר ספרא דטבחא}} ולהניה לאה בת ר' נחום מנקין. מצד אביו הוא דור [[שמונה עשרה]] ל[[השל"ה הקדוש|של"ה הקדוש]]. מצד אמו הוא בן דוד של הרב [[משה צבי נריה]].
| |
|
| |
|
| למד ב[[ישיבת מיר|ישיבות מיר]] וב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]] כאשר הייתה בפולטובה במרתף [[בית הכנסת]] של [[בית רפואה]]. זכה להכיר את ר' יעקב מרדכי מפולטבה מחבר הניגון המפורסם. והיה קשור מאד ל[[משפיע]] הידוע ר' [[פנחס שרייבר]].
| | משה צבי נולד ב[[תרס"ד]] בפולטבה שבאוקראינה לשו"ב ר' אברהם מרדכי הלוי סגל(בעמ"ס ספרא דטבחא) ולהניה לאה בת נחום מנקין. מצד אביו הוא דור 18 לשל"ה הקדוש. מצד אמו הוא בן דוד של הרב [[משה צבי נריה]]. |
| | למד בחדר ובישיבות מיר וב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]] כאשר היתה בפולטובה במרתף בית כנסת של בית רפואה. היה קשור מאד למשפיע הידוע ר' פיניע שרייבר. |
|
| |
|
| היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת [[תרפ"ד]] עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]]. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן וב[[ירושלים]]. | | היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת [[תרפ"ד]] עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]]. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן וב[[ירושלים]]. |
| | ב[[תרצ"א]] נישא לרחל בורובסקי (מניצולי טבח חברון תרפ"ט). |
|
| |
|
| בכ"ח אדר [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את [[רחל בורובסקי]]{{הערה|ניצולת מ[[פרעות תרפ"ט]] ואחותו של הרב [[מאיר בורובסקי]]}}.
| | הקים ייסד והיה המפקד העליון של המחתרת הדתית "ברית חשמונאים" (מבחינה צבאית היתה בראשיתה נשמעת לאצ"ל ומשנת תש"ד הצטרפה ללח"י) בשיאה מנתה המחתרת למעלה מאלפיים לוחמים וקשריות. |
|
| |
|
| == פעילותו הציבורית ==
| | זכה לקבל כמה מכתבים מאדמו"ר הרי"ץ. הראשון מתש"ח בקשר לארגון בני חב"ד שהקים ביחד עם ר' דוד גולדברג ור' אהרון מרדכי זילברשטום. |
| ייסד את המחתרת הדתית "ברית חשמונאים", והיה למפקדה העליון{{הערה|מבחינה צבאית הייתה בראשיתה נשמעת לאצ"ל ומשנת [[תש"ד]] הצטרפה ללח"י}}. בשיאה מנתה המחתרת למעלה מאלפיים לוחמים וקשריות.
| |
|
| |
|
| זכה לקבל כמה מכתבים מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הראשון משנת [[תש"ח]] בקשר לארגון [[בני חב"ד]] שהקים ביחד עם ר' [[דוד גולדברג]] ור' [[אהרון מרדכי זילברשטרום]].
| | לאחר קום המדינה התיישב עם אשתו רחל ב[[כפר חב"ד]] ואף קיבל על זה מכתב ברכה מהרבי שמביע את שביעות רצונו. ושם גידלו שלושה בנים וארבע בנות. |
|
| |
|
| לאחר נישואיו התיישב עם אשתו רחל בירושלים. לאחר שרצו לעבור להתיישבות חלוצית ולהתגורר ב[[כפר חב"ד]] הם שאלו את הרבי וקיבלו מכתב ברכה מ[[הרבי]] בנוגע להתיישבות בכפר.
| | בכפר חב"ד הקים משק חקלאי, במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. הוא היה יו"ר הוועד בשנים [[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]. הוא היה גם פעיל בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] ועמד בקשר עם [[הרבי]]. |
| | הקים את המוסד לבנות "בית רבקה" והיה מנהלה הראשון ואשתו שימשה כ"אם הבית" (המחזור הראשון היה בתוך ביתם). |
|
| |
|
| בכפר חב"ד הקים [[חקלאות|משק חקלאי]], במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. שימש כיו"ר הוועד בין השנים [[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]. ביחד עם עמיתו ב[[וועד כפר חב"ד]] ר' [[יצחק מענדל ליס]], היה פעיל גם בארגון [[צעירי אגודת חב"ד]] ועמד בקשר עם [[הרבי]].
| | בשנת תשכז לאחר מלחמת ששת הימים היה היהודי המתיישב הראשון בעיר העתיקה. את חורבותיו של בית הכנסת "צמח צדק" (שהירדנים עשו את חלקו דיר עיזים וחלקו מתפרה)שיקם ושיפץ ואף קבל לשם כך מנשיא המדינה דאז זלמן שז"ר סכום של ארבעים אלף לירות. |
| | יש תכתובת עניפה בינו לבין הרבי רק שניים ממכתביו פורסמו ברבים |
| | {{הערת שוליים|[[אגרות קודש]] כרך יג עמודים שנד-שנה בענין שבע מצוות בני נח |
| | כרך כו, עמוד יג ועמוד טו. בעניין בית הכנסת בעיר העתיקה.}} |
|
| |
|
| בשנת [[תשי"ז]] הקים את המוסד לבנות "[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]]" והיה למנהלה הראשון, כשאשתו שימשה כ"אם הבית". בשנת [[תש"כ]] העביר את הניהול לרב [[שמואל חפר]].
| | == משפץ את בית כנסת צמח צדק בעיר העתיקה == |
|
| |
|
| בשנת [[תשכ"ז]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]] היה ה[[יהודי]] המתיישב הראשון ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. באותו זמן אסף סכומי כסף גדולים לשיפוץ ושיקום חורבותיו של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]]{{הערה|בזמן שלטון הירדנים בעיר העתיקה עשו את חלקו של [[בית הכנסת]] דיר [[עז|עיזים]] וחלקו מתפרה}} וקיבל לשם כך מנשיא המדינה דאז [[זלמן שז"ר]] סכום של ארבעים אלף לירות. | | בשנת [[תשכ"ז]], מיד לאחר שצה"ל כבש את העיר העתיקה הוא עבר להתגורר בה למרות הסכנה הנוראה ולמרות אזהרות צה"ל. לאחר שצעד לכותל ותקע שוב בשופר בדמעות שמחה, פנה לבחון את [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה]]. מייד החל בשיפוצו. הוא מצא בניין מוזנח בן שלוש קומות שהיה בבעלות חב"ד עד תש"ח. היה שם מרתף, קומה ראשונה עם חנויות וקומת מגורים שנייה. לכלוך ואי-סדר קידמו את פניו. |
|
| |
|
| התכתב בעניינים שונים רבות עם [[הרבי]]{{הערה|שניים ממכתבי הרבי אליו פורסמו ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]. הראשון ב עניין [[שבע מצוות בני נח]] הודפס בכרך יג (עמודים שנד-שנה), והשני בכרך כו, (עמוד יג ועמוד טו) בעניין [[בית הכנסת]] בעיר העתיקה.}}
| | הוא החליט ששם יגור, ועמד בתוקף על כך שיהודי מוכרח להתגורר בירושלים העתיקה שאם יתקיים משאל, לפחות יהיה יהודי אחד במקום. אשתו שתמכה בו בדרך כלל לא הצטרפה. היא ניצולת פרעות [[תרפ"ט]] ב[[חברון]] וחיה תחת טראומת ההרג שביצעו הערבים ביהודים. למרות שביקרה אותו מזמן לזמן, רק לאחר שנה עברה לגור עמו. עד אז המתינה שיהודים נוספים יצטרפו. |
|
| |
|
| === שיפוץ [[בית הכנסת]] צמח צדק בירושלים ===
| | הרב סגל שהיה גם אדריכל, שיפץ במהירות את בית הכנסת בכדי שב[[ראש השנה]] יוכל לשמש מקום לתפילות. בין המתפללים היה מי שנעשה פרזידנט המדינה, מר [[זלמן שז"ר]]. הרב סגל הסתייע בסופר והעיתונאי, הרב אהרן ביר מומחה לישראל וירושלים, והרב שמעון חיימסון שנולד בעיר העתיקה והיה מצאצאיה של [[הרבנית מנוחה רחל]] בת [[אדמו"ר האמצעי]]. |
|
| |
|
| בשנת [[תשכ"ז]], מיד לאחר ש[[צה"ל]] שחרר את [[העיר העתיקה (ירושלים)|העיר העתיקה]] ב[[מלחמת ששת הימים]] עבר להתגורר בה, חרף הסכנה הנוראה ואזהרות צה"ל. לאחר היכנסו לעיר העתיקה צעד ל[[הכותל המערבי|כותל]] ותקע ב[[שופר]] בדמעות [[שמחה]], ולאחר מכן פנה לבחון את [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה]]. [[בית הכנסת]] שימש באותם שנים בחלקו כדיר עזים וחלקו מתפרה, והיה בהזנחה מתמשכת. הרב סגל החל מיד בשיפוצו.
| | הרב סגל דיבר על שיפוץ בית הכנסת עם מר שזר שמאוד התלהב עד שדיבר עם יעקב הרצוג, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם ראש העיר דאז מר טדי קולק. הוא ארגן פגישה בין שני האישים והרב סגל זכה בסיומה ל-30,000 דולר עבור השיפוץ. |
|
| |
|
| כשהחליט לעבור להתגורר בעיר העתיקה, בשביל האחיזה היהודית, אשתו נותרה באזור היהודי, בגלל הטראומה מ[[פרעות תרפ"ט]]. רק אחרי שנה, כשנוספו יהודים נוספים בעיר העתיקה, עברה אשתו לגור איתו.
| | הרב סגל היה בקשר עם הרבי כל אותה העת. הוא גם עמד בקשר תמידי עם שז"ר, אך האחרון הבהיר לו כי לא די לכתוב לרבי, אלא עליו לנסוע ולשפוך את [[נשמה|נשמתו]] לפניו. אם אין כסף, הסביר שזר, הוא ירכוש לו כרטיס. הוא גם שלף פנקס צ'קים וחתם על כל ההוצאות. |
|
| |
|
| הרב סגל שהיה במקצועו גם אדריכל, שיפץ במהירות את [[בית הכנסת]] בכדי שעד ל[[ראש השנה]] יוכל [[בית הכנסת]] לשמש כמקום [[תפילה]]. בין המתפללים היה נשיא המדינה, מר [[זלמן שז"ר]]. הרב סגל הסתייע בסופר והעיתונאי, הרב [[אהרן ביר]] מומחה לישראל וירושלים, והרב [[שמעון חיימסון]] שנולד בעיר העתיקה והיה מצאצאיה של [[הרבנית מנוחה רחל]] בת [[אדמו"ר האמצעי]]. | | הרב סגל ביקש במכתב רשות מהרבי לבוא אליו. הרבי נתן לו להבין {{הערת שוליים|כרך כה, עמוד רכה.}} שהוא אינו רואה את הנסיעה באור חיובי, בכדי שלא לוותר על מנהגו הקבוע [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] בימים הנוראים מול הכותל. |
|
| |
|
| הרב סגל דיבר על שיפוץ [[בית הכנסת]] עם מר שזר שהחליט להירתם וזה דיבר עם [[יעקב הרצוג]], מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם ראש העיר דאז מר [[טדי קולק]]. לאחר שארגן פגישה בין האישים, הצליח להשיג תקציב של 30,000 דולר עבור השיפוץ.
| | הרב סגל חי 16 שנה בירושלים, נפטר ב[[יום הכיפורים]] ונטמן בהר-הזיתים. |
| | |
| ===ארגון 'אל הר ה' ופעילותו סביב הר הבית===
| |
| | |
| בשנת [[תשכ"ט]] הקים ביחד עם כמה מפעילי המקדש דאז את ארגון 'אל הר ה' שעסק בעידוד העלייה להר הבית בטהרה והעלאה למודעות הציבורית את המצב בהר הבית, וקראה להקמת בית כנסת בהר הבית. כמו כן היה עולה בפועל להר הבית{{הערה|מכתביו בנושא הובאו בביוגרפיה שכתב על חייו בספר 'אל הר המור', עמודים 198-208.}}.
| |
| | |
| באותה העת שמר הרב סגל על קשר מכתבים רציף עם הרבי. באחת הפעמים אמר לו מר שז"ר, כי לא מספיק רק לכתוב לרבי, אלא עליו לנסוע אליו בעצמו. מר שז"ר מימן את כל הוצאות הנסיעה.
| |
| | |
| הרב סגל ביקש במכתב רשות מהרבי לבוא אליו, אך הרבי נתן לו להבין{{הערה|האגרת הודפסה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך כה, עמוד רכה.}} שהוא אינו רואה את הנסיעה באור חיובי, בכדי שלא לוותר על מנהגו הקבוע [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]] מול הכותל.
| |
| | |
| הרב סגל חי בירושלים 16 שנים, נפטר ב[[יום הכיפורים]], ה'תשמ"ו, ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]]. | |
|
| |
|
| ==משפחתו== | | ==משפחתו== |
| שורה 53: |
שורה 47: |
|
| |
|
| ;חתניו | | ;חתניו |
| *ר' [[אורי קפלון]]. | | *ר' אורי קפלון. |
| *ר' [[יצחק פייביש גינזבורג]]. | | *ר' [[יצחק פייביש גינזבורג]]. |
| *ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)]] | | *ר' משה שניאורסון. |
| | |
| ==קשורים חיצוניים==
| |
| *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/9/29/899501432661.html מפקד המחתרת, חסיד לתפארת]''' {{בית משיח}} בתון [[שבועון בית משיח]] ערב ראש השנה תשע"ז
| |
|
| |
|
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| | | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|סגל משה צבי]] |
| {{סדרה|הקודם=[[שניאור זלמן פלדמן]]|הבא=[[דוד ברוומן]]|רשימה=[[ועד כפר חב"ד|יו"ר ועד כפר חב"ד]]|שנה=[[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]}}
| | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|סגל משה צבי]] |
| | |
| {{מיון רגיל: סגל משה צבי}}
| |
| [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |
| [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |
| [[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב"ד]]
| |
| [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
| |
| [[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]
| |
| [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולטובה]]
| |
| [[קטגוריה:משפחת סגל]]
| |
| [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]
| |
| [[קטגוריה:אדריכלים]]
| |
| [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]]
| |