עריכת הדף "משה זכות"

רבי '''משה זכות''' היה רב בווינציא, מבחירי פרשני [[הזוהר הקדוש]], ביאורו מוזכר בספרי רבותינו מאות פעמים. חיבר ספרים רבים בנגלה ובנסתר.

==אזכורים בספרי רבותינו==

הרמ"ז כותב בפירוש הזהר פ' תרומה{{הערה|דקכ"ז ע"ב}} "גבי אילנין נטיעין דעקר לון קב"ה ושתיל לון באתר אחרא ואלין אקרון ארזי לבנון" כלומר אילנות ארז שעקרם הקב"ה ממקום אחד ונטען במקום אחר, ופירש הרמ"ז שהם [[ו"ק]] ד[[זעיר אנפין]] שנעקרו ב[[עולם התהו]] ונפלו ב[[עולם הבריאה]] ואח"כ נטעו ונשתלו ב[[עולם התיקון]]{{הערה|ודלא כמק"מ שפי' שם ובפ' פינחס (דרי"ז ע"ב) בענין אחר}} וכן פירש בספר [[עמק המלך]]{{הערה| שער י"ו פרק מ"א}}. ומכיון שכך, נמצא שגם הניצוצות שב[[שבירת הכלים]] נקראים גם כן בשם זה. וזה כוונת חז"ל במאמרם "לעולם יהא אדם רך כקנה ולא קשה כארז", כי בעולם התהו מחמת תוקף ותגבורת המדות לא היה התכללות מדה אחת מהיפוכה, אשר דבר זה הוא תכונותיו של אדם שהוא "קשה כארז" ועומד על תכונותיו בכל התוקף, משא"כ בתיקון שנתקנו להיות בבחי' קוין והתכללות שאדם כזה הוא "רך כקנה".  

וזהו ענין השלכת עץ ארז ואזוב לתוך שריפת הפרה, כי האזוב הוא ההשפלה ונמיכת רוח והביטול, וכן [[תולעת]] מורה על ענין זה כמו שכתוב ואנכי תולעת ולא איש, ומחברים הארז עם האזוב בשני תולעת ומשליך לתוך שרפת הפרה דהיינו להיות בירור המדות דתהו שהם קשה כארז ע"י המשכת הביטול{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/20/60b&search=%D7%A4%D7%AA%D7%97 ליקוטי תורה חוקת סא, א]}}.

בכתבי האר"י יש כמה הבחנות בין שני השמות. לפי הבחנה אחת, שם עתיקא קדישא הוא שם כולל להארת הכתר ד[[עולם הנקודים]], שלאחר ה[[שבירת הכלים|שבירה]] והתיקון נתחלק ל[[תלת רישין]] העליונים של עולם האצילות, הנכללים מ[[עתיק יומין]] ומספירת ה[[כתר]] וה[[חכמה]] של אריך אנפין{{הערה|[[אוצרות חיים]] שער עתיק, [[מבוא שערים]] שער ג', ח"ב פ"י, שער ההקדמות דף כט}}, ולפי הבחנה אחרת - של הרמ"ז - עתיקא קדישא הוא כינוי ל[[עצמות]] [[אור אין סוף]] שמתפשט בתוך ה[[תלת רישין]]{{הערה|שער מאמרי רשב"י - פירוש ספרא דצניעותא פרק א: ודע שאף על פי ששם עתיקא קדישא כולל תלת רישין הכונה על העצמות הנמצא בתוך שלשה אלו}}.

{{הערות שוליים|}}