| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| '''מרירות''' היא רגש של אדם כלפי מצב נתון שבו הוא נמצא. המעלה שיש ברגש זה על ה[[עצבות]], היא תנועת החיות שמגיעה לאחר המרירות, המביאה לפעולה לשינוי המצב.{{הערה|ראה [[תניא]] פרק ל"א}} | | מצב ה'''מרירות''' שונה מאד ממצב ה[[עצבות]]. במצב המרירות ה[[אדם]] אמנם עצב על מצבו הרוחני הירוד, אך מכל מקום מרירות זו נותנת לו "תנופה" וחיזוק לעמול ב[[עבודת ה']]. |
|
| |
|
| ==מהותה, מעלתה==
| | [[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר פעם בשם [[אדמו"ר הזקן]]: "עצבות - אסורה היא. מרירות היא רפואה בדוקה ומנוסה להצלחה בלימוד ובעבודת ה'". |
| המרירות בעבודת ה' היא כאשר האדם מרגיש את עובדת היותו רחוק מהקדושה, ובעקבות כך הוא נמצא במצב של דכדוך הנפש. למרות שגם ב[[עצבות]] ישנה תנועה דומה של דכדוך הנפש, ישנו חילוק מהותי ביניהם: בעוד שהעצבות באה מ[[יסוד העפר]] שבאדם, ועל כן הוא נעשה כבד כעפר, ואינו נחלץ לעשות מאומה לשיפור מצבו. לעומת זאת - המרירות מכילה בעצמה אנרגיות של עשיה חיובית לשינוי המצב.
| |
|
| |
|
| זוהי הסיבה גם לכך, שמרירות מביאה לאחריה ל[[שמחה]], כיוון שהאדם רואה את העתיד - שהמצב עומד לעבור שינוי (על ידי עבודתו העתידית){{הערה|[[תניא - פרק כ"ו]].}}.
| | פעמים רבות נשזרת המרירות בתוך [[שמחה]], אחד ה[[אדמו"ר]]ים אמר פעם כי השמחה על היותו [[יהודי]], שומר [[תורה]] וכו' יחד עם המרירות, הם סגולה בדוקה להצלחה בעבודת ה'. |
|
| |
|
| מסיבה זו, למרות ש{{קח|תורת|החסידות}} שוללת בתכלית את רגש העצבות, מעודדת היא את רגש המרירות, כפתגמו של [[אדמו"ר הזקן]]: {{ציטוטון|עצבות ו[[מרה שחורה]] - הם דברים אסורים, מרירות היא רפואה בדוקה ומנוסה להצלחה בלימוד ובדרכי עבודת ה'}}{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&st=&pgnum=252 באגרת ב'תתקצב] בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]].}}.
| | חסידים רבים הייתה עבודתם בקו ה[[מרירות]], ביניהם ניתן למצוא את ר' [[הלל מפאריטש]] ור' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]. |
|
| |
|
| כפי שמבואר ב[[ספר התניא]]{{הערה|פרק ל"א}} שאת רגש ה[[עצבות]] בנוגע לענייני [[עולם הזה]] או סתם עצבות - יש "להפוך" לרגש המרירות - הפועל על האדם וגורם לו לעבוד - בנוגע למצבו הרוחני, מה שגם יבטל את העצבות שלו בענייני עולם הזה, ויביא אותו ל[[שמחה]].
| | רבים מ[[ניגוני חב"ד]] כוללים תנועות מרירות מהולה ב[[שמחה]]: [[ניגון דביקות מיוחס לאדמו"ר הצמח צדק]], [[ניגון ר"ג]] (אשר חלקו הראשון - מרירות, והשני - שמחה) ו[[ניגון לברכת כהנים]]. |
|
| |
|
| המרירות מאופיינת כקטנות וצמצום בעבודת ה' בשונה מה[[התבוננות]] בגדולת ה' המאופיינת כגדלות והרחבה{{הערה|מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ס"ע קסג ואילך, הובא גם ב[https://drive.google.com/file/d/1_x6ZbcIAQCSNLqpiqXzy6NtBGiU6GbPj/view מאמר הרבי מש"פ מקץ מבה"ח טבת ד' דחנוכה תשכ"ד.]}}.
| | לעומת זאת, ישנם ניגונים הכוללים דווקא מרירות ו[[תשובה]], כגון [[ניגון מארץ ישראל]] ו[[ניגון מיוחס לחסידי אדמו"ר הזקן]]. |
|
| |
|
| == שילוב המרירות עם השמחה ==
| | מרירות מסוג שונה היא מרירות בסגנון של [[אחשורוש]], מרירות השיעבוד, הגורמת צער (כמו "שורש פורה ראש"), אמנם מרירות זו, למרות היותה שפלה ונמוכה, ולעיתים אף אסורה, שורשה מגיע ממקום גבוהה. |
|
| |
|
| הרבי מסביר באחת מן השיחות{{הערה|כרך מא, עמ' 293.}} שיש שני אופנים בעבודה במרירות:
| | == ראו גם == |
| *בליל שישי לפעול עם עניין המרירות, ובשבת עם השמחה.
| |
| *לפעול עם שני העניינים יחד.
| |
|
| |
|
| ב[[קונטרס העבודה]], כתב [[הרבי הרש"ב]], כי ישנם שני סוגי עבודות - עבודה כללית ועבודה פרטית. עבודה כללית ענינה היא שמחה, עבודה פרטית ענינה מרירות. עבודה כללית לדוגמא התבוננות בציור כללי, כלומר, בלי להתבונן בפרטי הציור אלא בציור הכללי. עבודה פרטית – התבוננות בפרטי הציור.{{הבהרה|מה הקשר?}}
| | *[[שמחה]] |
| | |
| ==המרירות בהיסטוריה החסידית==
| |
| חסידים רבים הייתה עבודתם באופן של [[מרירות]], ביניהם ניתן למצוא את ר' [[הלל מפאריטש]],{{מקור}} ר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] {{הערה|מסופר שבשעה שהסתלק הצ"צ, קיימו מנינים רבים כדי שכל בני הצ"צ יוכלו לעלות לפני התיבה. אחד הרבנים מנכדי הצ"צ, תאר את תפילתם של שלשה מבניו: רבי יהודה לייב- היה מתפלל מבחינת תענוג. רבי חיים ש"ז- בחינת אהבה. '''ר' ישראל נח-בבחינת מרירות'''. והרבי המהר"ש-לא הראה שום דביקות, ולא האריך בתפילה (לראיית המתפללים) אלא שמו לב לכך שהרבי מסתתר מתחת לטלית. בשעת אמירת 'ובא לציון', אחד הציץ מתחת לטליתו וראהו מחליף תפילין דשמושא רבה והרבי נתן לו סנוקרת על אפו - בית רבי, ח"ג, פ"ח.}} והרב [[יעקב מרדכי בזפלוב]] (הרב מפולטובה){{הערה|תורת מנחם כרך ד, עמ' רעו.}}.
| |
| | |
| גם בין [[ניגוני חב"ד]] ישנם [[ניגונים]] הכוללים תנועות מרירות המכילים גם [[שמחה]] כמו: [[ניגון דביקות מיוחס לאדמו"ר הצמח צדק]], [[וואלאך לר' מאיר שלמה ינובסקי]] (אשר חלקו הראשון הוא מרירות והשני שמחה) ו[[ניגון לברכת כהנים]].
| |
| | |
| ישנם [[ניגונים]] הכוללים דווקא מרירות בלבד, כגון [[ניגון מארץ ישראל]] ו[[ניגון מיוחס לחסידי אדמו"ר הזקן]].
| |
| | |
| ==מרירות בזמננו==
| |
| בזמננו הנוכחי, מציין [[הרבי]]{{הערה|[[מאמר]] דיבור המתחיל "מרגלא בפומי' דרבא" [[תשמ"ו]]}}, כי {{הדגשה|ענין המרירות שבתשובה אינו שייך בדורנו זה האחרון, דרא ד[[עקבתא דמשיחא]], כיון שבדורנו אין לנו כח לענין המרירות וכו', וצריכים התחזקות והתעודדות יתירה כו', ולכן בדורנו זה עבודת התשובה היא מתוך שמחה דוקא ואין צריך להיות כלל ענין של מרירות}}.
| |
|
| |
|
| הרבי מדגיש שאף בדורות הקודמים, הייתה המרירות נדרשת לרגע קטן בלבד, ואילו מיד לאחריה חזרו לעבוד באופן של שמחה. אך בדורנו היא אינה נדרשת כל כך: {{הדגשה|הנה עוד זאת, הרי מבואר ב[[אגרת התשובה]] שם, שהתשובה מתוך מרירות היא תשובה תתאה, והתשובה מתוך שמחה היא תשובה עילאה, והרי בדורנו זה, ב[[עקבתא דמשיחא]], אחרי כל הצרות והיסורים וכו'.. הרי כל ישראל הם במצב הכי עליון והכי נעלה, ושייכים לתשובה עילאה דייקא, שהיא מתוך שמחה}}.
| |
|
| |
| [[הרבי]] אמר פעם, ש[[הרבי הריי"צ]] העיד על עצמו, שתנועת הנפש שלו היא שמחה, לכן, עבד על עצמו נגד מידה זו, עד ששונא הוא הוללות וליצנות בכל ליבו. והרבי אמר שאצלו הדבר הוא להפך - תנועת הנפש שלו היא מרירות, וכיוון שעבד על עצמו, הוא שונא מרירות ועצבות {{הערה|מובא בריש ח"א של סדרת הספרים 'פניני התניא' לרב חיים לוי יצחק גינזבורג.}}.
| |
|
| |
| == ראו גם ==
| |
| *[[שמחה]]
| |
| *[[עצבות]] | | *[[עצבות]] |
|
| |
|
| ==קישורים חיצוניים==
| | *[[אחשורוש]] |
| *'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_96.html הרבי בשנת תשנ"ב: יש להתחזק ברגש המרירות ולעורר אחרים בזה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |
| *'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_57.html התוועדות מרתקת של הרבי הרש"ב על ההתעסקות במרירות בעבודת השם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]'{{לחלוחית}}
| |
|
| |
|
| {{הערות שוליים}}
| | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] |
| [[קטגוריה:מידות ורגשות]] | |