לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
מערת המכפלה
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{לשכתב|}} {{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=רק תמונות ללא הרבה תוכן}} [[קובץ:מערת המכפלה מעוצב.png|שמאל|ממוזער|250px|מערת המכפלה בחברון]] [[קובץ:מערת המכפלה 2.png|ממוזער|מערת המכפלה]] [[קובץ:מערת המכפלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מערת המכפלה]] [[קובץ:מכתב מהרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תגובת הרבי על הדיעה ש[[משה רבינו]] טמון במערת המכפלה]] '''מערת המכפלה''', היא המקום בהם טמונים [[האבות]] הקדושים, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. ישנן דיעות כי גם משה רבינו טמון במערת המכפלה, על פי מדרשי חז"ל, והרבי לא שלל דיעה זאת על אף שזה סתירה לכמה מדברי חז"ל, באמרו כי הם מדרשים חלוקים. ==היסטוריה== ==[[אדמו"ר הריי"צ]] במערת המכפלה== ב[[חודש מנחם אב]] [[תרפ"ט]] במשך ביקורו ב[[ארץ הקודש]] שהחל ב[[ב' מנחם אב]] תרפ"ט, ביקר הריי"צ במערת המכפלה. רשימה קצרה שכתב בזמנו אחד מראשי חב"ד בחברון, הרב ש. ז. קלונסקי: "... בחודש מנ"א תרפ"ט, שבועות מספר לפני הטבח שהיה בחברון, הגיע לארץ לביקור הרב הצדיק מרן ר' יוסף יצחק שניאורסאהן זצוק"ל. הקדוש ר' [[אליעזר דן סלונים]] קיבל על עצמו לתכנן את ביקורו של הרבי בחברון, הן במערת המכפלה והן בשאר המקומות הקדושים שם. כידוע, הייתה הכניסה למסגד העומד על מערת המכפלה אסורה גם על היהודים וגם על הנוצרים מחמת "טומאתם". אולם אליעזר סלונים, שהיו לו קשרים טובים בחוגי השילטון הערבי שבחברון, הצליח להשיג רישיון מיוחד לביקור בתוך הבניין והמסגד בעבור הרבי ושלושה מלווים עימו. בצאת הרבי לחברון נלווינו אליו לסיור. בהגיענו לחברון באנו למלון אשר מחוץ לעיר. רוב תושבי [[חברון]] הקבילו פנינו, ובצאתנו מן המלון, ליוונו קהל היהודים ובתוכם תלמידי הישיבה "כנסת ישראל" שבחברון, בדרכנו לעיר העתיקה. השיירה עברה כולה דרך הכביש החיצוני, לא דרך השוק והחנויות, אל מערת המכפלה. התוכנית הייתה להיכנס למערה בעד "שער יעקב", אשר בו הייתה הכניסה אסורה ליהודים לחלוטין, ולצאת בעד "שער אברהם", הכניסה הידועה עם המדרגות ו"שבע המדרגות" המותרות בעלייה ליהודים. בהגיענו ל"שער יעקב", חיכתה לנו שם משלחת מנכבדי הערבים שבחברון, אשר באו במיוחד לבקשתו של אליעזר דן סלונים, שהיה אז מנהל בנק אפ"ק בחברון. הם קידמו את פנינו - שבעת בעלי הרישיונות: הרבי מליובאוויטש, חתנו ר' ש' גור-אריה, הרב יעקב יוסף סלונים רבה של חברון, ר' אליעזר דן סלונים, ר' ישראל ור' יצחק דבורץ ואנוכי - הם נתנו לרבי סנדלי [[עור]] מיוחדים, שלמעשה היו רק סוליות עור ולהן שרוכים כדי לקושרם מעל נעלינו, וזאת למען לא נהיה נאלצים לחלץ את מנעלינו לפי הנהוג והמקובל. נכנסנו למקום קברי האבות. עברנו ליד המצבות שהיו מכוסות בשטיחים יקרים ובפרוכיות רקומות בפרחים ועטורות בגדילי-זהב. מלווינו הערבים הסבירו לנו על קברו של מי עומדת מצבה זו ואחרת. ליד מצבתם של אברהם ושרה, הראו לנו פתח של בור המוביל למערה שמתחת, ובתוכו תלויה מנורת [[שמן]] דולקת כנר תמיד. בראש הלך הרבי וכולו שקוע במחשבות ובהירהורים, דומה היה כל העת שעיניו עצומות ושפתיו נעו כל העת. היה מופלא הדבר לראותו צועד, בראש כולם, כאשר מלוויו, הן הערבים והן היהודים, מהלכים בלאט אחריו, ועובר ופונה פעם ימינה ופעם שמאלה כמי שנהירין לו שבילי המערה כשבילי ביתו. כך עבר הביקור במערה, ללא דיבור ואף לא בלחש. התרגשותנו הייתה רבה, עד שהגענו ל"שער אברהם" וממנו ירדנו במדרגות הרבות עד שהגענו למדרגה השביעית - אותה מדרגה שאחב"י היו מורשים לעלות עדיה בלבד, ויצאנו". == במלחמת ששת הימים == במהלך [[מלחמת ששת הימים]] ([[תשכ"ז]]), ביום השלישי ללחימה, נכנעה העיר חברון לידי כוחות [[צה"ל]] ללא קרב. כיבוש העיר סימן פרק חדש בתולדות המערה, שכן לראשונה מאז שנת [[ה'כ"ו]] ניתנה ליהודים האפשרות להיכנס באופן גלוי בשערי המתחם, לאחר כ-700 שנות איסור כניסה שהוגבלו ל"שבע המדרגות" החיצוניות. הרב [[שלמה גורן]], שהיה אז הרב הראשי לצה"ל, היה מהאישים הראשונים שנכנסו למבנה המערה עם כוחות הצבא. הרב גורן נכנס עם [[ספר תורה]] ו[[שופר]], ותקע בשופר בתוך המסגד, במה שהוגדר ככניסה ראשונה עם ספרי קודש מאז חורבן הבית. מיד לאחר מכן הוסדרו במקום סדרי תפילה קבועים ליהודים, כאשר המבנה חולק בהמשך לאזור תפילה יהודי ולאזור תפילה מוסלמי, בכפוף ל[[מסירת השטחים]] לאחר המלחמה. == דעת הרבי בעניין התפילה במערה == בספר "המזכיר" ח"ב עמ' 83 "בתשכ"ח נכנסו לחדר של הרבי כמה אנ"ש דכפר חב"ד והורה להם לבקר בכותל ובמקומות הקדושים. בנוגע למערת המכפילה אמר הרבי שיש לברר אם מותר להתפלל שם, כי יש שם מסגד של גויים..." אם זאת בשנים שלאחר מכן בהזדמנויות רבות הורה הרבי לערוך כינוסי תורה ותפילה במקום, ואף התבטא ברבים על מעלת התפילה במקום זה. ==קישורים חיצוניים == *'''[https://chabadlive.org/chevron הרבי בביטוי מעניין: התפילות עולות דרך מערת המכפלה בחברון]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}} [[קטגוריה:האבות]] [[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:Border-radius
(
עריכה
)
תבנית:להשלים
(
עריכה
)
תבנית:לחלוחית
(
עריכה
)
תבנית:לשכתב
(
עריכה
)
תבנית:מבנה תבנית עבודה
(
עריכה
)
תבנית:קטגוריה בתבנית
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שכתוב
(
עריכה
)
תבנית:תיבה
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים השלמה