עריכת הדף "מסכת בבא בתרא"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
מסכת זו הינה אחת מ[[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד]]. | מסכת זו הינה אחת מ[[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד]]. | ||
== מיגו == | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[מיגו]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[מיגו]]}} | ||
אחת מהיסודות של המסכת היא | אחת מהיסודות של המסכת היא מיגו. | ||
כאשר הרב [[אברהם סופר]], נכדו של ה[[חתם סופר]] ביקר אצל [[הרבי]], הוא אמר לו כי מקובל בידו דור אחר דור מזקנו החתם סופר, כי סודות התורה מהעמוקים ביותר, טמונים בחלק התורה של מיגו. הרבי הגיב כי גם בידו מקובל כך{{הערה|1=כך גם סיפר הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]].}}. | כאשר הרב [[אברהם סופר]], נכדו של ה[[חתם סופר]] ביקר אצל [[הרבי]], הוא אמר לו כי מקובל בידו דור אחר דור מזקנו החתם סופר, כי סודות התורה מהעמוקים ביותר, טמונים בחלק התורה של מיגו. הרבי הגיב כי גם בידו מקובל כך{{הערה|1=כך גם סיפר הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]].}}. | ||
מלבד היסוד של "מה לי לשקר" המוזכר בגמרא בתור בירור ואומדנא כי האדם אינו שקרן, שהרי יכול היה לומר טענה טובה יותר, ישנו גם מהלך ידוע המוזכר רבות באחרונים ובראשם בעל הברוך טעם{{הערה|חותנו של רבי [[חיים מצאנז]].}}, שמיגו הוא כח בהלכות טוען ונטען, שיכול אדם להשתמש בכוחו של הטענה אותה יכול היה לומר, ולהשתמש בה בטענה העכשווית.{{הערה|רבי [[אלחנן וסרמן]], קובץ שיעורים ח"ב.}} יש הגדירו זאת בכוח מוחזק, שהרי מכיון שיכול היה לומר טענה אחרת ובכוחו לזכות בנכסים, דינו כ"מוחזק", - אדם שהנכסים ברשותו, שהרי רוחנית הנכסים ברשותו ובכוחו, ומכח הכלל הידוע של "המוציא מחבירו" הוא זוכה בנכסים.{{הערה|רבי [[שמעון יהודה שקאפ]] בחידושיו על [[מסכת בבא מציעא]].}} | מלבד היסוד של "מה לי לשקר" המוזכר בגמרא בתור בירור ואומדנא כי האדם אינו שקרן, שהרי יכול היה לומר טענה טובה יותר, ישנו גם מהלך ידוע המוזכר רבות באחרונים ובראשם בעל הברוך טעם{{הערה|חותנו של רבי [[חיים מצאנז]].}}, שמיגו הוא כח בהלכות טוען ונטען, שיכול אדם להשתמש בכוחו של הטענה אותה יכול היה לומר, ולהשתמש בה בטענה העכשווית.{{הערה|רבי [[אלחנן וסרמן]], קובץ שיעורים ח"ב.}} יש הגדירו זאת בכוח מוחזק, שהרי מכיון שיכול היה לומר טענה אחרת ובכוחו לזכות בנכסים, דינו כ"מוחזק", - אדם שהנכסים ברשותו, שהרי רוחנית הנכסים ברשותו ובכוחו, ומכח הכלל הידוע של "המוציא מחבירו" הוא זוכה בנכסים.{{הערה|רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] בספרו קהילות יעקב, ורבי [[שמעון יהודה שקאפ]] בחידושיו על [[מסכת בבא מציעא]].}} | ||
==חזקת שלש שנים== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[חזקת שלש שנים]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[חזקת שלש שנים]]}} | ||
'''חזקת שלש שנים''' היא דין מדיני [[חזקה]] האומר כי כאשר אדם מתגורר או משתמש בקרקע בתקופה של שלושה שנים רצופות, יש בהשתמשות זו לתת לו חזקת בעלות, כלומר שההנחה הראשונית והוודאית היא שכל אדם המתגורר בקרקע מסויימת בצורה של בעלות, ולא היה איש שמחה בפניו, יש להניח ב"מושכל ראשון" שהיא שלו עד שיתברר אחרת. | '''חזקת שלש שנים''' היא דין מדיני [[חזקה]] האומר כי כאשר אדם מתגורר או משתמש בקרקע בתקופה של שלושה שנים רצופות, יש בהשתמשות זו לתת לו חזקת בעלות, כלומר שההנחה הראשונית והוודאית היא שכל אדם המתגורר בקרקע מסויימת בצורה של בעלות, ולא היה איש שמחה בפניו, יש להניח ב"מושכל ראשון" שהיא שלו עד שיתברר אחרת. | ||
| שורה 55: | שורה 53: | ||
=== הקשר של המסכת לגאולה === | === הקשר של המסכת לגאולה === | ||
לקראת שנת [[ה'תשנ"ב]], בעקבות העיסוק האינטנסיבי סביב [[גאולה ומשיח]] הועלתה הצעה לפיה המסכת הישיבתית של אותה שנה תהיה מסכת העוסקת בדיני בית הבחירה (כדוגמא: סנהדרין, זבחים וכו'), בשונה מ[[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד|הסדר הקבוע של המסכתות הנלמדות בישיבות חב"ד]], אולם הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] לא נענתה לבקשת ה[[תמימים]] והחליטה להשאיר את הסדר על כנו ושילמדו באותה שנה כמתוכנן את מסכת בבא בתרא, התמימים פנו במכתב לרבי, אך הרבי השאיר את החלטת ההנהלה על כנה, אולם בשבת הקרובה קישר הרבי בשיחה{{הערה|שיחת בא-בשלח, תשנ"ב. | לקראת שנת [[ה'תשנ"ב]], בעקבות העיסוק האינטנסיבי סביב [[גאולה ומשיח]] הועלתה הצעה לפיה המסכת הישיבתית של אותה שנה תהיה מסכת העוסקת בדיני בית הבחירה (כדוגמא: סנהדרין, זבחים וכו'), בשונה מ[[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד|הסדר הקבוע של המסכתות הנלמדות בישיבות חב"ד]], אולם הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] לא נענתה לבקשת ה[[תמימים]] והחליטה להשאיר את הסדר על כנו ושילמדו באותה שנה כמתוכנן את מסכת בבא בתרא, התמימים פנו במכתב לרבי, אך הרבי השאיר את החלטת ההנהלה על כנה, אולם בשבת הקרובה קישר הרבי בשיחה{{הערה|שיחת בא-בשלח, תשנ"ב.</ref> את מסכת בבא בתרא ל[[גאולה]], ותלמידי הישיבה למדו מכך שהמסר מהרבי הוא שבאם רוצים בכל מסכת ובכל נושא ניתן למצוא את הקשר ל[[גאולה]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=2&format=pdf בבא בתרא] {{הב}} | *[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=2&format=pdf בבא בתרא] {{הב}} | ||
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3033245 שער הגאולה]''', הרבי מתייחס למסכת בבא בתרא בחלוקת דולרים, ראש חודש תמוז תש" | *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3033245 שער הגאולה]''', הרבי מתייחס למסכת בבא בתרא בחלוקת דולרים, ראש חודש תמוז תש"B {{וידאו}}{{בית חבד}} | ||
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4642&CategoryID=1124 מסכת בבא בתרא]''', לקט פנינים והתייחסויות מהרבי בקשר למסכת, גליון התקשרות 707 מדור 'פניני רבי' | *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4642&CategoryID=1124 מסכת בבא בתרא]''', לקט פנינים והתייחסויות מהרבי בקשר למסכת, גליון התקשרות 707 מדור 'פניני רבי' | ||