עריכת הדף "מכון לוי יצחק"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 4: שורה 4:
 
==הקמת וביסוס המכון==
 
==הקמת וביסוס המכון==
 
[[קובץ:מכתב חדקוב לר' מענדל.png|ממוזער|מכתבו של המזכיר הרב חדקוב למשפיע הרב [[מנחם מענדל פוטרפאס]] בו מוסר את הוראת הרבי שיקח על עצמו את האחריות להפצת השיחות במסגרת המכון]]
 
[[קובץ:מכתב חדקוב לר' מענדל.png|ממוזער|מכתבו של המזכיר הרב חדקוב למשפיע הרב [[מנחם מענדל פוטרפאס]] בו מוסר את הוראת הרבי שיקח על עצמו את האחריות להפצת השיחות במסגרת המכון]]
[[קובץ:מענה הרבי למכון בכתי''ק.jpg|ממוזער|מענה הרבי בכתב יד קודש למכון שיש לפעול בהתדברות ומתוך [[אהבת ישראל]] ובפרט בדבר טוב ונחוץ כזה]]
 
 
המכון הוקם בשנת [[ה'תשל"ד]] (1973) על ידי הרב [[בן ציון שם טוב]], במטרה להפיץ את תורתו והגותו של [[הרבי מליובאוויטש]] בשפה העברית, והוא קרוי על שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]] - אביו של הרבי, ששימש רב ואב-בית-דין של קהילת יקטרינוסלב האוקראינית והיווה עד סוף ימיו מקור השראה רב תוקף עבור כלל יהדות [[רוסיה]] ואוקראינה.
 
המכון הוקם בשנת [[ה'תשל"ד]] (1973) על ידי הרב [[בן ציון שם טוב]], במטרה להפיץ את תורתו והגותו של [[הרבי מליובאוויטש]] בשפה העברית, והוא קרוי על שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]] - אביו של הרבי, ששימש רב ואב-בית-דין של קהילת יקטרינוסלב האוקראינית והיווה עד סוף ימיו מקור השראה רב תוקף עבור כלל יהדות [[רוסיה]] ואוקראינה.
  
שורה 11: שורה 10:
 
מיד עם כינונו הצליח המכון לעורר הדים נרחבים בקרב אוכלוסיות וחוגים רחבים, שנחשפו זה לראשונה לעומק תפיסת העולם ומשנתו של [[הרבי]], שכבר שימש כמנהיג תנועת [[חב"ד]] זה עשרים ושלוש שנה.
 
מיד עם כינונו הצליח המכון לעורר הדים נרחבים בקרב אוכלוסיות וחוגים רחבים, שנחשפו זה לראשונה לעומק תפיסת העולם ומשנתו של [[הרבי]], שכבר שימש כמנהיג תנועת [[חב"ד]] זה עשרים ושלוש שנה.
  
אחרי פטירת הרב שם טוב ב[[תשל"ה]] הציעו בניו לגיסו הרב [[מנחם מענדל פוטרפאס]], לקחת על עצמו את האחריות להפצת השיחות במסגרת המכון והם יקחו את האחריות לגיוס הכספים הנדרשים לזה. הרב פוטרפאס שלח לרבי את ההצעה ושאל אם לקבלה.
+
אחרי פטירת הרב שם טוב ב[[תשל"ה]] הציעו בניו לגיסו הרב [[מנחם מענדל פוטרפאס]], לקחת על עצמו את האחריות להפצת השיחות במסגרת המכון והם יקחו את האחריות לגיוס הכספים הנדרשים לזה. הרב פוטערפאס שלח להרבי את ההצעה ושאל אם לקבלה.
המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] שלח לו בחזרה מכתב, ובו מסר את הוראתו של הרבי שבאם כפי שכותב יקבלו הבנים עליהם להשיג את הכספים שיקח הוא על עצמו אחריות זו. במכתב הרב חדקוב הופיעה גם העתקה של תשובת הרבי על שני [[פ"נ]] ששלח הרב פוטרפאס באותה עת: {{ציטוטון|ואזכיר על הציון ויבשר טוב}} ועל גליון מכתב הרב חדקוב הוסיף הרבי בכתב יד קדשו: {{ציטוטון|ולהנ"ל}}, היינו שמענה זה אינו רק על הפ"נים אלא גם על ההצעה הזו שיטול את האחריות להפצת השיחות.
+
המזכיר הרב חדקוב ע"ה שלח לו בחזרה מכתב, ובו מסר את הוראתו של הרבי של הרבי שבאם כפי שכותב יקבלו הם עליהם להשיג את הכספים יקח יקח הוא על עצמו את אחריות זו. במכתב הרב חדקוב אף הופיעה העתקה של תשובת הרבי על שני [[פ"נ]] ששלח הרב פוטערפאס באותה עת: {{ציטוטון|ואזכיר על הציון ויבשר טוב}} ועל גליון מכתב הרב חדקוב הוסיף הרבי בכתב יד קדשו: {{ציטוטון|ולהנ"ל}}, היינו שמענה זה אינו רק על הפ"נים אלא גם על ההצעה הזו.
  
 
בשנת [[ה'תשל"ט]] מינה הרב פוטרפאס את נכדו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]], בהסכמת הרבי, למנהל המכון, והוא התחיל בהוצאת השיחות בספרים וביסס והרחיב את פעילות המכון.
 
בשנת [[ה'תשל"ט]] מינה הרב פוטרפאס את נכדו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]], בהסכמת הרבי, למנהל המכון, והוא התחיל בהוצאת השיחות בספרים וביסס והרחיב את פעילות המכון.
  
במענה למכתבו של הרב ליברוב אודות תרגום השיחות שבמסגרת המכון וכו' הורה הרבי [[ג' אדר]] [[תש"מ]] למסור את המענה הכללי - פרטי מאותם ימים: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. ודבר בעתו – בסמיכות לשבת קודש: מברכים חודש אדר, שקלים, מ"ח. חודש הגאולה. אזכיר על הציון}}, כשהרבי מוסיף וכותב: {{ציטוטון|כמובן כהנ"ל שייך לעסקני אנ"ש שי' שבארץ הקודש '''המבינים בכיוצא בזה'''. ופשוט שצריכה להיות '''התדברות''' בין כל המתעסקים בזה – מתוך אהבת ישראל – שלא להכפיל ענינים, ניט חאַפן{{הערה|בתרגום ללשון הקודש: לא לחטוף}} אחד אצל השני '''וכו''''. ובענין טוב ונחוץ כהנ"ל – הזהירות בזה נחוצה ביותר}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"מ}}.
+
ב[[ג' אדר]] [[תש"מ]] הורה הרבי למסור את המענה הכללי - פרטי מאותם ימים: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. ודבר בעתו – בסמיכות לשבת קודש: מברכים חודש אדר, שקלים, מ"ח. חודש הגאולה. אזכיר על הציון}}, כשהרבי מוסיף וכותב: {{ציטוטון|כמובן כהנ"ל שייך לעסקני אנ"ש שי' שבארץ הקודש '''המבינים בכיוצא בזה'''. ופשוט שצריכה להיות '''התדברות''' בין כל המתעסקים בזה – מתוך אהבת ישראל – שלא להכפיל ענינים, ניט חאַפן{{הערה|בתרגום ללשון הקודש: לא לחטוף}} אחד אצל השני '''וכו''''. ובענין טוב ונחוץ כהנ"ל – הזהירות בזה נחוצה ביותר}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"מ}}.
  
 
לאחר שאחד מעסקני חב"ד כתב על טענות שיש על הנדפס בשיחות המתורגמות היוצאות לאור על ידי המכון הוסיף הרבי בכתב יד קודשו בשולי המכתב כללי ־ פרטי הבא שקיבל הרב ליברוב: {{ציטוטון|ותשועה ברוב יועץ}}, ובעקבות מענה זה נוסד הוועד של המכון{{הערה|[http://teshura.com/teshurapdf/Notik%20-%20Doron%20-%20Marcheshvan%2025%2C%205778.pdf תשורה דורון כ"ה מרחשוון תשע"ח] (ע' 63 - 64)}}.
 
לאחר שאחד מעסקני חב"ד כתב על טענות שיש על הנדפס בשיחות המתורגמות היוצאות לאור על ידי המכון הוסיף הרבי בכתב יד קודשו בשולי המכתב כללי ־ פרטי הבא שקיבל הרב ליברוב: {{ציטוטון|ותשועה ברוב יועץ}}, ובעקבות מענה זה נוסד הוועד של המכון{{הערה|[http://teshura.com/teshurapdf/Notik%20-%20Doron%20-%20Marcheshvan%2025%2C%205778.pdf תשורה דורון כ"ה מרחשוון תשע"ח] (ע' 63 - 64)}}.
  
המכון הממוקם כיום ב[[כפר חב"ד ב']] מפיץ מידי שבוע באלפי עותקים שיחה מתורגמת ללשון הקודש מסדרת ה[[לקוטי שיחות]].
+
המכון ממוקם כיום ב[[כפר חב"ד ב']].
  
 
==הוצאות המכון==
 
==הוצאות המכון==
שורה 26: שורה 25:
 
ראשית יצירותיו וגולת הכותרת של הוצאות המכון היא ללא ספק סדרת "[[לקוטי שיחות]]" המכילה מאות שיחות עיוניות של [[הרבי]] על סדר פרשיות השבוע מתורגמות ללשון הקודש וערוכות בשפה ברורה ומודרנית.
 
ראשית יצירותיו וגולת הכותרת של הוצאות המכון היא ללא ספק סדרת "[[לקוטי שיחות]]" המכילה מאות שיחות עיוניות של [[הרבי]] על סדר פרשיות השבוע מתורגמות ללשון הקודש וערוכות בשפה ברורה ומודרנית.
  
בעת הקמת המכון הוגשו לרבי כמה הצעות למתרגם השיחות, והרבי בחר בהרב [[טוביה בלוי]] לתפקיד. לאחר כמה שנים הרב בלוי הכניס לתפקיד את בתו וחתנו הרב [[אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')]], שתרגמה את השיחות בהדרכתו. בשנים האחרונות, תרגם הרב [[אסף חנוך פרומר]] מספר שיחות בודדות.
+
בעת הקמת המכון הוגשו לרבי כמה הצעות למתרגם השיחות, והרבי בחר בהרב [[טוביה בלוי]] לתפקיד. לאחר כמה שנים הרב בלוי הכניס לתפקיד את בתו, שתרגמה את השיחות בהדרכתו. בשנים האחרונות, תרגם הרב [[אסף חנוך פרומר]] מספר שיחות בודדות.
  
 
כאשר שאלו את הרבי כיצד לתרגם, הוא הורה שיעשו תרגום תוכני ולא מילולי.
 
כאשר שאלו את הרבי כיצד לתרגם, הוא הורה שיעשו תרגום תוכני ולא מילולי.
שורה 47: שורה 46:
 
בשנת [[ה'תשע"ד]] הוחל בהוצאת הסדרה במהדורה מחודשת.  
 
בשנת [[ה'תשע"ד]] הוחל בהוצאת הסדרה במהדורה מחודשת.  
  
 +
===התייחסויות הרבי===
 +
 +
 +
{{הערות שוליים}}
 
{{תורת הרבי}}
 
{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
 
 
 
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
 
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
 
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
 
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
 
[[קטגוריה:מוסדות על שם רבי לוי יצחק]]
 
[[קטגוריה:מוסדות על שם רבי לוי יצחק]]

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)