עריכת הדף "מכון לוי יצחק"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 2: | שורה 2: | ||
'''מכון לוי יצחק - להפצת שיחות הרבי''' עוסק בתרגום שיחות של [[הרבי]] והנגשתן לציבור הרחב. | '''מכון לוי יצחק - להפצת שיחות הרבי''' עוסק בתרגום שיחות של [[הרבי]] והנגשתן לציבור הרחב. | ||
− | ==הקמת | + | ==הקמת המכון== |
− | + | המכון הוקם בשנת [[ה'תשל"ד]] (1973) על ידי הרב [[בן ציון שם טוב]], במטרה להפיץ את תורתו והגותו של [[הרבי מליובאוויטש]] בשפה העברית, והוא קרוי על שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]] - אביו של הרבי, ששימש רב ואב-בית-דין של קהילת יקטרינוסלב האוקראינית והיווה עד סוף ימיו מקור השראה רב תוקף עבור כלל יהדות רוסיה ואוקראינה. | |
− | |||
− | המכון הוקם בשנת [[ה'תשל"ד]] (1973) על ידי הרב [[בן ציון שם טוב]], במטרה להפיץ את תורתו והגותו של [[הרבי מליובאוויטש]] בשפה העברית, והוא קרוי על שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]] - אביו של הרבי, ששימש רב ואב-בית-דין של קהילת יקטרינוסלב האוקראינית והיווה עד סוף ימיו מקור השראה רב תוקף עבור כלל יהדות | ||
רעיון ההקמה הבשיל נוכח הקושי הרב בו נתקלו רבים, בהבנת דברי הרבי שנאמרו ויצאו-לאור בשפת ה[[יידיש]] בלבד - עובדה שהטיבה אמנם עם חלק ניכר מיהדות התפוצות, אך לא עם מרבית חסידי חב"ד בארץ ישראל, שהתקשו בהבנת השפה. | רעיון ההקמה הבשיל נוכח הקושי הרב בו נתקלו רבים, בהבנת דברי הרבי שנאמרו ויצאו-לאור בשפת ה[[יידיש]] בלבד - עובדה שהטיבה אמנם עם חלק ניכר מיהדות התפוצות, אך לא עם מרבית חסידי חב"ד בארץ ישראל, שהתקשו בהבנת השפה. | ||
שורה 11: | שורה 9: | ||
מיד עם כינונו הצליח המכון לעורר הדים נרחבים בקרב אוכלוסיות וחוגים רחבים, שנחשפו זה לראשונה לעומק תפיסת העולם ומשנתו של [[הרבי]], שכבר שימש כמנהיג תנועת [[חב"ד]] זה עשרים ושלוש שנה. | מיד עם כינונו הצליח המכון לעורר הדים נרחבים בקרב אוכלוסיות וחוגים רחבים, שנחשפו זה לראשונה לעומק תפיסת העולם ומשנתו של [[הרבי]], שכבר שימש כמנהיג תנועת [[חב"ד]] זה עשרים ושלוש שנה. | ||
− | + | בשנת [[ה'תשל"ט]] התמנה הרב [[יוסף יצחק ליברוב]], בהסכמת הרבי, למנהל המכון, והוא התחיל בהוצאת השיחות בספרים. | |
− | |||
− | + | המכון ממוקם כיום ב[[כפר חב"ד]] ב'. | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
==הוצאות המכון== | ==הוצאות המכון== | ||
שורה 26: | שורה 17: | ||
ראשית יצירותיו וגולת הכותרת של הוצאות המכון היא ללא ספק סדרת "[[לקוטי שיחות]]" המכילה מאות שיחות עיוניות של [[הרבי]] על סדר פרשיות השבוע מתורגמות ללשון הקודש וערוכות בשפה ברורה ומודרנית. | ראשית יצירותיו וגולת הכותרת של הוצאות המכון היא ללא ספק סדרת "[[לקוטי שיחות]]" המכילה מאות שיחות עיוניות של [[הרבי]] על סדר פרשיות השבוע מתורגמות ללשון הקודש וערוכות בשפה ברורה ומודרנית. | ||
− | בעת הקמת המכון הוגשו לרבי כמה הצעות למתרגם השיחות, והרבי בחר בהרב [[טוביה בלוי]] לתפקיד. לאחר כמה שנים הרב בלוי הכניס לתפקיד את בתו | + | בעת הקמת המכון הוגשו לרבי כמה הצעות למתרגם השיחות, והרבי בחר בהרב [[טוביה בלוי]] לתפקיד. לאחר כמה שנים הרב בלוי הכניס לתפקיד את בתו, שתרגמה את השיחות בהדרכתו. בשנים האחרונות, תרגם הרב [[אסף חנוך פרומר]] מספר שיחות בודדות. |
− | |||
− | |||
השיחות יוצאות לאור ומתפרסמות בקובץ שבועי המודפס בכ-4,500 עותקים ומתפרסם בכל רחבי הארץ, בעיקר בריכוזים חרדיים. | השיחות יוצאות לאור ומתפרסמות בקובץ שבועי המודפס בכ-4,500 עותקים ומתפרסם בכל רחבי הארץ, בעיקר בריכוזים חרדיים. | ||
− | במקביל, לוקטו השיחות לספרים והודפסו בעשרים וארבעה כרכים המקבילים לכרכי ה[[לקוטי שיחות]] המקוריים (מלבד 15 הכרכים מסדרת | + | במקביל, לוקטו השיחות לספרים והודפסו בעשרים וארבעה כרכים המקבילים לכרכי ה[[לקוטי שיחות]] המקוריים (מלבד 15 הכרכים מסדרת הלקו"ש שנדפסו מלכתחילה בלה"ק). הדפסת הסדרה הושלמה בשנת [[ה'תשע"ד]]{{הערה|[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79223|כתבה באתר חב"ד אינפו.{{אינפו}}}}. |
===מעיין חי=== | ===מעיין חי=== | ||
[[קובץ:מעין חי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת המהדורה הישנה של מעיין חי]] | [[קובץ:מעין חי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת המהדורה הישנה של מעיין חי]] | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[מעיין חי]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[מעיין חי]]}} | ||
− | מספר חודשים אחרי פטירת [[הרבנית חיה מושקא]] | + | מספר חודשים אחרי פטירת [[הרבנית חיה מושקא]] החליט הרב ליברוב לפתוח את פרוייקט [[מעיין חי]], לעריכת השיחות בצורה מתאימה לילדים. הפרוייקט נקרא על שם הרבנית "'''מ'''עיין '''ח'''י" - חיה מושקא, ועל שם מעיינות החסידות המופצים באמצעותו. |
השיחות יצאו בחוברת דו-שבועית צבעונית, בעיצוב מתאים לילדים, שהכילו שתי שיחות לפרשיות השבוע ואזכורים לתאריכים חסידיים החלים בזמן הקרוב, הסדרה החלה לצאת בתחילת שנת [[ה'תשמ"ט]]. | השיחות יצאו בחוברת דו-שבועית צבעונית, בעיצוב מתאים לילדים, שהכילו שתי שיחות לפרשיות השבוע ואזכורים לתאריכים חסידיים החלים בזמן הקרוב, הסדרה החלה לצאת בתחילת שנת [[ה'תשמ"ט]]. | ||
− | מספר שבועות לאחר הקמת הפרוייקט{{הערה|שיחת | + | מספר שבועות לאחר הקמת הפרוייקט{{הערה|שיחת ש"פ וירא ה'תשמ"ט. התוועדויות ע' 334}} אמר הרבי, כנראה בהתייחסו לפרוייקט, ש"בימינו אלו נתבארו גם עניני החסידות באופו המובן גם לקטנים". |
בהמשך השנים קובצו השיחות לסדרה בת 17 כרכים (שלשה סטים - בני חמישה כרכים כל אחד - על פרשיות התורה, כרך ל[[פרקי אבות]] וכרך על [[הגדה של פסח]]. | בהמשך השנים קובצו השיחות לסדרה בת 17 כרכים (שלשה סטים - בני חמישה כרכים כל אחד - על פרשיות התורה, כרך ל[[פרקי אבות]] וכרך על [[הגדה של פסח]]. | ||
שורה 47: | שורה 36: | ||
בשנת [[ה'תשע"ד]] הוחל בהוצאת הסדרה במהדורה מחודשת. | בשנת [[ה'תשע"ד]] הוחל בהוצאת הסדרה במהדורה מחודשת. | ||
− | + | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
− | |||
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]] | [[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]] | ||
− | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות]] |
− |