עריכת הדף "מידות שבשכל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 3: | שורה 3: | ||
מידות אלו הן בהתגלות והארה וחוזק יותר מאשר המידות שבלב, ובהתאם נקראים "[[אתוון רברבין]]"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32920&hilite=87451165-9104-4c9d-bee1-4eb9df33cb88&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&pgnum=15 מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] תקס"ו]}}. לדוגמא: התעוררות המידות, בפועל היא כאשר עולה בלבו של אדם התעוררות [[אהבה]] או יראה. מנגד, התעוררות המידות שבשכל היא כאשר הוא שוקל ב[[דעת]]ו אם עליו לעורר בקרבו [[אהבה]] להשי"ת או יראה. אם כן, בשכל טמונה הטית המידות של האדם, והטיה זו עלולה להטותו להכריע את הכף לטוב או למוטב, בהתאם להחלטה שבקרבו שבהתעוררות מידותיו. | מידות אלו הן בהתגלות והארה וחוזק יותר מאשר המידות שבלב, ובהתאם נקראים "[[אתוון רברבין]]"{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32920&hilite=87451165-9104-4c9d-bee1-4eb9df33cb88&st=%D7%96%22%D7%AA+%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%90&pgnum=15 מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] תקס"ו]}}. לדוגמא: התעוררות המידות, בפועל היא כאשר עולה בלבו של אדם התעוררות [[אהבה]] או יראה. מנגד, התעוררות המידות שבשכל היא כאשר הוא שוקל ב[[דעת]]ו אם עליו לעורר בקרבו [[אהבה]] להשי"ת או יראה. אם כן, בשכל טמונה הטית המידות של האדם, והטיה זו עלולה להטותו להכריע את הכף לטוב או למוטב, בהתאם להחלטה שבקרבו שבהתעוררות מידותיו. | ||
המידות השכליות מהוות למעשה את [[ז"ת]] ד[[אימא]], שהוא ה[[כתר]] ל[[ז"א]] – ושורשן הוא מ[[כתר]] ד[[אריך אנפין]] ( | המידות השכליות מהוות למעשה את [[ז"ת]] ד[[אימא]], שהוא ה[[כתר]] ל[[ז"א]] – ושורשן הוא מ[[כתר]] ד[[אריך אנפין]] (דהיינו–ה[[רצון]] העליון) והוא כענין [[קול]] הפשוט שעדיין אין בו כל חילוקי [[אותיות]], וממילא ניתן לשנותו ולהפכו מצירוף [[אותיות]] זה, לצירוף [[אותיות]] אחא, שהרי ה[[קול]] הפשוט ביותר שהוא האות [[א]] מהווה את ה[[שורש]] לכל האותיות. | ||
על פי תורת הקבלה, היפוך זה הוא מהארת ה[[עתיק|כתר הכללי]] דהיינו [[רצון]] פשוט המהפך את אותה [[סברא]] עצמה לדון בה ל[[חסד]] או ל[[גבורה|דין]], כדוגמת מאמר ה' בדור ה[[מבול]] רעה רבת האדם - להמתיק את הגזירה ולא להביא עוד מבול על העולם, למרות שאותה סברא עצמה הייתה הסיבה להבאת המבול. | על פי תורת הקבלה, היפוך זה הוא מהארת ה[[עתיק|כתר הכללי]] דהיינו [[רצון]] פשוט המהפך את אותה [[סברא]] עצמה לדון בה ל[[חסד]] או ל[[גבורה|דין]], כדוגמת מאמר ה' בדור ה[[מבול]] רעה רבת האדם - להמתיק את הגזירה ולא להביא עוד מבול על העולם, למרות שאותה סברא עצמה הייתה הסיבה להבאת המבול. |