עריכת הדף "מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית"

{{לעריכה}}
[[קובץ:חסידים שנאסרו.jpg|שמאל|ממוזער|350px|חסידים שנאסרו (התמונות מתקופת מאסרם)]]
'''מאסירי החסידים ברוסיה הסובייטית''' התפרסו על גבי שלושה גלים מרכזיים, הראשון ב[[אלול]] [[תרצ"ה]], השני בשנת [[תרצ"ח]] והשלישי בשנת [[תש"ח]]. רבים מן החסידים שנאסרו אז נרצחו זמן קצר לאחר מכן, שהאשמה המרכזית היא בעוון [[הפצת יהדות]].
==רקע==
שנים אחדות קודם, החלו אנשי ה'[[יבסקציה]]' להעלות את הרדיפות נגד חסידים שהתגוררו בערים השונות ברחבי [[רוסיה]]. למרות ש[[אדמו"ר הריי"צ]] עזב את [[רוסיה]], הפעילות להפצת תורה ויהדות ב[[רוסיה]] לא פסקה. ה[[חסידים]] וה[[תמימים]] המשיכו לעסוק בהרבצת תורה לילדי ישראל ולמבוגרים

אנשי היבסקציה שידעו על פועלם של החסידים החליטו להילחם אחת ולתמיד נגד עדת החסידים שנשארה ברוסיה.
==גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה==
[[קובץ:כתב אישום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב אישום של ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב מאסקאליק]] מיום ט"ז תמוז תרצ"ה]]
בחודש [[אלול]] [[תרצ"ה]], החלו אנשי הנ.ק.וו.ד.  בגל מעצרים נרחב ב[[מוסקבה]] ופרבריה. ראשון שנעצר היה החסיד ר' [[אברהם דרייזין|אברהם מאיור]] שהיה מנהל ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]]. את ר' אברהם מאיור אמנם לא הצליחו לעצור אז, אבל באותו גל המעצרים נעצרו שבעה מחשובי החסידים שהיו קשורים לייסוד, ניהול ולימוד בתלמודי התורה המחתרתיים שהוקמו בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]]: ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב מאסקאליק]] (הידוע בכינויו ר' יענק'ל ז'וראוויצער), ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[יצחק גולדין]], ר' [[אבא לוין]], ר' [[חיים אלעזר גרליק]], בנו ר' [[מענדל גרליק]], ור' [[שלמה מטוסוב]].

כל העצורים הועברו למטה [[המשטרה החשאית]] 'לוביאנקה' שב[[מוסקבה]], שם עונו על ידי חוקרי הנ.ק.וו.ד., אלו תבעו מהם לספק מידע מי אודות הקמת הישיבות, בתום החקירות הועברו לכלא 'בוטירקה' שם המתינו עד למתן גזר הדין.

לאחר שבועות ארוכים של המתנה הוכן כתב האשמה: {{ציטוטון|האשמים ארגנו לילדים ולנערים צעירים לימודים הנקראים 'חדר' ו'ישיבה', במלחובקה שליד מוסקבה. הלימודים התקיימו בדירות של קונטרבלוציונים (כך נקראו אלו שפעלו נגד המהפכה הקומוניסטית). הם אספו צעירים שהיו ברמת אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים, ואותם לימדו כדי שיוכלו לשמש כמורים. הם לימדו [[תלמוד]] ואת [[מצוות|מצוות הדת]] השונות}}

בכתב האשמה המתפרס על ששה עמודים שנועד לבסס את האשמה הסופית: סעיף 85, דהיינו 'בגידה במולדת'. משמעותה של אשמה זו הייתה: מוות בירייה. לבסוף, קיבלו כולם עונש "קל" יחסית: שלוש שנות גלות ב[[קזחסטן]].

הנאשמים סבלו רבות בגלותם אך הצליחו לשרוד - מלבד הרב [[יעקב מאסקאליק]] שעקבותיו "נעלמו", בקזחסטן.

המאסר ההמוני הבא היה בעיר [[רוסטוב]]. החל מליל א' ד[[ראש השנה]], נאסרו חסידים רבים, ובהם החסיד הרב [[לייזער ננס]] הרב [[דוד לאבאק]], הרב [[שמואל מענדל הלפרין]], הרב [[מרדכי אהרן פרידמן]] הרב [[שמאי ויגאן]] ועוד.

באותה תקופה, הריכוז החב"די הגדול ביותר היה ב[[לנינגרד]], שם הייתה קהילה רבת-חסידים, שלמרות הכול המשיכו להתפלל יחד, להתוועד ולשמור על אורח חיים חסידי. וגם לשם הגיע גל המעצרים. החל מחודש [[אלול]] [[תרצ"ז]] ועד סוף החורף נאסרו עשרות רבות של חסידים, אשר חלקם נשפטו לתקופה של 10 שנים, אם יותר ואם פחות; חלקם חזרו לאחר תום תקופת הגלייתם, ואחדים מהם שלא יכלו לשאת את הסבל הנורא - נפחו את נשמותיהם מקור וכפור, עינויים והכאות, תשישות ואפיסת כוחות.

==גל המעצרים השני - אדר תרח"צ==
גל המעצרים המפורסם והקשה ביותר אירע בחורף [[תרח"צ]] ב[[לנינגרד]].

הלילה של עשרת הרוגי מלכות - כך כינו החסידים את אותו לילה בו בוצעו רוב המעצרים.

לאחר חצות הלילה, שבין יום רביעי א' אדר ראשון [[תרח"צ]] ליום חמישי ב' אדר ראשון, נעצרו עשרים וחמשה יהודים רובם חסידים, וביניהם: ר' [[משה ששונקין]], ר' [[חיים ששונקין]]; ר' הירשל זובין; ר' מאיר צינמן; ר' שאול פרידמן; ר' ישעיה; ר' [[אברהם ישעיה סברדלוב]]; הרב [[נחום טרבניק]]; ר' משה ליין; ר' [[ישראל יעקב לוקשין|י"י לוקשין]], ועוד גדולים ורבים. 

העצורים היו בעלי תפקיד בקהילה היהודית-חב"דית, חלקם השתתפו בארגון "[[תפארת בחורים]]". [[המשטרה החשאית]] הצליחה לשתול בתוך הארגון, איש משלה, והוא שהסגיר את שמות החברים. באור לב' אדר ראשון תרח"צ, נעצרו חברי הארגון ועוד מחשובי החסידים בלנינגרד.

בכתב אישום של כמה מהחסידים שנעצרו, נכתב: 

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=''"הנאשמים: [[אלחנן דב מרוזוב|מורזוב אלחנן]] - פבזנר ב. ל. [ר' חונייע מרוזוב החזיק פספורט על שם פבזנר], [[יצחק רסקין|רסקין יצחק]], [[פנחס אלטהויז|אלטהויז פנחס]] - נאשמים בתקנה 85 [בגידה].. קבוצת קונטרבלוציונרים לאומניים.. פעולתם המיוחדת הייתה ארגון פעילות קונטרבלוציונית לאומנית עם צעירים דתיים. לארגון קוראים 'תפארת בחורים'.. קיבלו סיוע מחוץ לארץ". }}

12 מהעצורים הוצאו להורג. 

בהמשך השנה נעצרו עוד עשרות חסידים.
===הנרצחים===
[[קובץ:מסמכים.jpg|שמאל|ממוזער|275px|מסמכים המוגדרים "סודי", המעידים על הוצאתם להרוג של חשובי חסידי חב"ד המכונים 'עשרה הרוגי מלכות']]
* ר' [[פנחס אלטהויז (חסיד אדמו"ר הריי"צ)|פנחס אלטהויז]] - החסיד ר' פנחס אלטהויז - או כפי שכונה בפי אחיו החסידים "פיני'ע" - היה בנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]]. ר' פיני'ע כמו אביו, היה ידיד ונאמן בית [[אדמו"ר הריי"צ]]. הוא נאסר בגיל צעיר, כאשר היה בן שלושים וחמש שנים בלבד{{הערה|לאחר שר' פיני'ע נאסר, ברחה אשתו מביתה יחד עם הילדים, בפחדה פן יאסרו גם אותה. לימים סיפרה רעייתו, כי בנה ביקר אצל אנשי הנ.ק.וו.ד. בלנינגרד והתעניין אצלם לדעת מה עלה בגורל אביו - מאחר שאין לו ממנו כל ידיעה. הבכירים שבהם ענו לו, כי אין לו מה להתענין, מאחר שהרגו אותו ביריה - יחד עם כל אנשי קבוצת שניאורסאהן שנאסרו באותו יום, ואשר חיסלו אותם ביריה אחד לאחד!כעבור שנים, סיפרה מרת בת שבע אלטהויז, שלימים פגשה את אחד החסידים שהתגורר בנעוול, שאף הוא היה במאסר באותה תקופה. אותו חסיד סיפר לה, שכשהיה במאסר, הוציאו אותו באחד הימים מתאו על מנת להעבירו לתא אחר. עד שהתא השני פונה, העמידו אותו בקצה המסדרון עם הפנים אל הקיר, בעומדו שם ממתין, שמע צעקות רמות מתוך חדר סמוך: "אתה מוכן לדבר?" צעק אחד החוקרים ששהה בחדר. לאחר שתיקה קצרה, נשמעו לפתע צליפות שוט מחרידות. "הבנתי כי הנחקר הוא אחד מהחסידים", סיפר החסיד.כמה דקות לאחר מכן נפתחה הדלת, ואנשי הנ.ק. וו, ד. יצאו החוצה עם הנחקר. "לא התאפקתי", הוסיף האיש לספר, "והפנתי את ראשי לראות מיהו הנחקר וראיתי את דמותו של ר' פיני'ע אלטהויז כשהוא כולו חבול, מלא דם. לפי מצבו, נראה שלא היה צריך אפילו לירות בו כדי להרגו...}}.
* ר' [[פייביש אסתרין]] - ר' פייביש היה הגבאי של [[בית הכנסת]] בלנינגרד{{הערה|שבוע לפני מאסרו קיבל הודעה מטעם ה[[ק.ג.ב.]] כי הוא מוזמן לבוא אליהם, יחד עם החסיד ר' [[דובער קוזניצוב]], אשר היה מנהל את המקוה. הם ביקשום למסור בידם את המפתחות של המקוה, אך ר' פייביש יחד עם ר' דובער, ענו להם בתוקף רב: "לא ניתן לכם את המפתחות של המקוה על מנת שתסגרו אותה! רצונכם לסגור את המקוה - עשו כרצונכם, אך אנחנו את המפתחות לא ניתן בשום אופן! יותר טוב שתסגרו את [[בית הכנסת]] - ולא את המקוה!" אחד מאנשי ה[[ק.ג.ב.]] בשמעו את דבריו התקיפים, ענה להם בזעם: - "עוד תשלמו היטב בעד העקשנות שלכם!"למחרת הגיע למקוה צעיר אחד, כבן 18, וביקש ממנו למסור לו את מפתחות המקוה. כאשר שאלו לזהותו - ענה לו כי הוא חבר הקומסומול וביקשו שוב להביא לו את המפתחות. ר' פייביש התעניין אצלו על כתובת הוריו והלך אל אמו, שהייתה אשה דתית, וסיפר לה על מעשה בנה. "אם רצונך שלא יהיו לו צרות בחיים שלו - אמר לה בתוקף רב - הרי כאשר שולחים אותו לקבל את המפתחות מהמקוה על מנת לסגרה - בל ילך!"פרצה האשה בבכי, ספקה את כפיה ביאוש וקראה: ומה יכולה אני לעשות כאשר נגזר עלי לראות כזאת מבניי!לא ארכו הימים, והקלגסים הלמו בדלת ביתו באישון לילה, אסרוהו ונטלוהו לבית המאסר, ומאז נעלמו עקבותיו עד עצם היום הזה.}}.
* ר' [[שאול קצנלבויגן]].
* ר' [[מאיר פרידמן (לנינגרד)]]{{הערה|החסיד ר' מאיר פרידמן במשך השנים שמר על קשר מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ, ובמאסרו התגלה בביתו פתקאות שקיבל מהרבי. הוא הואשם בכך שהיה שייך לאותה תנועה נוראה של "אנשי שניאורסאהן - אויבים מספר אחד של המלוכה".לאחר מאסרו, ניסו בני משפחתו לברר מה עלה בגורלו. לא ארכו הימים, והתברר כי ירו בו המרצחים ללא דין ומשפט. את משפחתו גרשו מלנינגרד והגלו לקסטראמא, כיון שאסור היה להם להוסיף ולהתגורר בעיר.}}.
* ר' [[יצחק רסקין]]{{הערה| לאחר מאסרו ניסו בני משפחתו לברר את אשר עלה בגורלו. רק לאחר שלושה חודשים סיפרו להם כי נגזר עליו 10 שנים עבודת פרך ב[[סיביר]], מבלי רשות לכתוב לבני משפחתו, מאז לא נראה ולא נודע מאום אודות מקומו. אולם כעבור שנים ארוכות, ביררה בתו, גב' שרה רסקין את אשר עלה בגורלו, ואז נודע כי כלל לא נשלח למאסר, וכי הוא נשפט במשפט מהיר ונידון לגזר דין מוות. ב[[חודש ניסן]] [[תרח"ץ]] נורה למוות במרתפי הנ.ק.וו. ד האפלים, ונקבר בבית-קברות סמוך ללנינגרד. בן ארבעים-ושש בלבד היה כשנהרג.}}.
* ר' [[אלחנן דוב מרוזוב]]{{הערה|לאחר שעצרו אותו, ניסו לעצור גם את שתי בניו, אך אחד מהם, ר' [[פנחס מרוזוב]] הספיק להתחמק ולברוח.}}.
* ר' [[אלחנן עפשטיין]].
* ר' [[שייע גולד]]{{הערה|אודות ר' ישעיהו גולד לא ידוע הרבה. רק זאת ידוע כי היה לר' ישעיהו קשר הדוק עם החסידים והיה עסקן ציבור גדול. הוא היה חשוך בנים, אבל היה ידוע במידת ה[[צדקה]] והחסד שעשה עם אנשים רבים. אף הוא נאסר עקב היותו קשור לחסידי חב"ד, וסופו היה כשאר חבריו אשר נרצחו על קידוש השם על ידי המרצחים.}}.
* ר' [[דובער קוזניצוב]]{{הערה| באותו לילה, פשטו מלאכי המשחית לביתו, החרימו כתבי יד וחפצי ערך יקרים שהיו בבית כמו מכתבים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ועוד כתבים יקרים, לאחר מכן פקדו עליו להתלוות אתם, והושיבוהו במעצר "בעוון" היותו קשור ל"תנועת השניאורסאהנים".}}.
* ר' [[יעקב שמואל גולובציק]]
* ר' [[שמואל מרוזוב]].
* ר' אליהו בלקינד{{הערה|נרצח ביום [[ח' בניסן]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]. מסופר כי זמן קצר לאחר מאסרו, ירו בו המרצחים לעיני אביו הצדיק, למען הרבות צערו ויסורי נפשו! ר' אליהו בלקינד השתייך ככל הנראה אף הוא לקבוצה זו. במסמכים שלו שכחו, משום מה, לציין תאריכים מדוייקים, אך גם הוא נעצר באותו חודש בו נעצרה הקבוצה והוצא להורג בחודש בו הוצאו להורג שאר חברי הקבוצה.}}.
(ר' [[שמואל נימוטין]] נעצר והוצא להורג חצי שנה קודם. הוא נעצר באור לא' ב[[אלול]] [[תרצ"ז]], והוצא להורג עשרים יום לאחר מכן, [[כ' באלול]] [[תרצ"ז]]).

האמת אודות הוצאתם להורג של אותם חסידים לא נודעה לבני המשפחות במשך שנים רבות. כל אימת שבני המשפחות באו למטה [[המשטרה החשאית]] כדי לברר את אשר עלה בגורל יקיריהם, נענו כי יקירם נשפט לעשר שנות גלות.

בשנת 1959 (תשי"ט) שלח ה[[ק.ג.ב.]] למשפחת קוזניצוב תעודה המעידה כי הוא נפטר בשנת 1943 (תש"ג), אולם תעודה זו הייתה שקרית מיסודה, שכן כאמור, כולם נרצחו ב-‏9 באפריל 1938 ([[ח' ניסן]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]).

==גל המעצרים השלישי - תש"ח==
בתחילת שנת [[תש"ח]] נעצרו שישה מחשובי החסידים במוסקבה: ר' [[יונה כהן]] (קגן), ר' [[בערל ריקמן]], ר' [[מרדכי גוראריה]], ר' [[דובער לברטוב|בערל לברטוב]], ר' [[משה דוברוסקין]] ור' [[חיים אליעזר גורביץ]]. כולם הואשמו באשמה אחת מרכזית: ניסיון בריחה מברית המועצות דרך לבוב.

כל החסידים הללו נשלחו לגלות ממושכת. חמשה שבו מהגלות שבורים ורצוצים בגופם, בעוד הרב יונה כהן, ממנהלי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות, נפטר בגלות.

==ראו גם==
*[[נתן קוק]]
*[[חיים אליעזר גורביץ]]
*[[מאיר אבצן]]
*[[שלמה מטוסוב]]
*[[דובער לברטוב]]
*[[אלחנן דב מרוזוב]]
*[[מענדל פוטרפאס]]

==לקריאה נוספת==
*'''[[שבועון בית משיח]]''' גליונות 266 ו-561.
*'''[[אוצר החסידים]] בפולין וברית המועצות''' - [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]].

==קישורים חיצוניים==
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/9/16/338857368835.html אלול השחור של החסידים במוסקבה]''' {{בית משיח}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21688 חשיפה: חומר החקירות הסודי של הק. ג. ב.] באתר {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]