עריכת הדף "לפל"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 6: שורה 6:
בתקופה שרבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] היה ב[[הורודוק]], היה רבי [[שלמה מקארלין]] מבקר לעיתים בעיירות שבמחוז [[ויטבסק]] ובתוכם [[בישנקוביץ]], [[צ'שניק]] וליעפלי. באסיפת תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] שהתקיימה לפני נסיעתם של רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק]] ל[[ארץ ישראל]] (ב[[אדר]] [[תקל"ז]]) חילקו את המדינות, ומדינת [[ליטא]] ורוסיה הלבנה פלכי מוהילוב וויטבסק נמסרו לרבנו הזקן, אך נתנו רשות מיוחדת לרבי שלמה לבקר בשלש הערים בישינקוביץ, צ'שניק וליעפלי כדרכו מאז ומקדם{{הערה|משיחת [[אדמו"ר הריי"צ]] חג הפסח תרצ"ד, לקו"ד ליקוט ה סעיף לג.}}.
בתקופה שרבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] היה ב[[הורודוק]], היה רבי [[שלמה מקארלין]] מבקר לעיתים בעיירות שבמחוז [[ויטבסק]] ובתוכם [[בישנקוביץ]], [[צ'שניק]] וליעפלי. באסיפת תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] שהתקיימה לפני נסיעתם של רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק]] ל[[ארץ ישראל]] (ב[[אדר]] [[תקל"ז]]) חילקו את המדינות, ומדינת [[ליטא]] ורוסיה הלבנה פלכי מוהילוב וויטבסק נמסרו לרבנו הזקן, אך נתנו רשות מיוחדת לרבי שלמה לבקר בשלש הערים בישינקוביץ, צ'שניק וליעפלי כדרכו מאז ומקדם{{הערה|משיחת [[אדמו"ר הריי"צ]] חג הפסח תרצ"ד, לקו"ד ליקוט ה סעיף לג.}}.


מהעיירה ליעפלי הגיע החסיד המפורסם ר' [[יקותיאל מליעפלי]] שהיה מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], וממכתיריו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. כמו כן החסיד ר' [[מרדכי פייטלסון]] שכונה מרדכי מליעפלי היה בן העיירה, מחסידיו הראשונים והחשובים של אדמו"ר הזקן.
מהעיירה ליעפלי הגיע החסיד המפורסם ר' [[יקותיאל מליעפלי]] שהיה מגדולי היה מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], וממכתיריו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. כמו כן החסיד ר' [[מרדכי פייטלסון]] שכונה מרדכי מליעפלי היה בן העיירה, מחסידיו הראשונים והחשובים של אדמו"ר הזקן.


בתקופת נשיאותו של אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק פעל בליעפלי החסיד ר' [[מנחם מנדל מליעפלי]] שהיה [[משפיע]] בעיר בחסידות ובעיקר ב[[ספר התניא]], והיה ידוע בזהירותו שלא לומר שום דבר מחידושי עצמו, רק מדברי החסידות של רבותיו{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=228&hilite= בית רבי עמ' 212].}}. ברבנות העיירה כיהן הרב [[שלמה זלמן פאפירין]] שהיה חתנו של ר' [[שלמה פריידס]] מ[[שקלוב]] מחסידי אדמו"ר הזקן.
בתקופת נשיאותו של אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק פעל בליעפלי החסיד ר' [[מנחם מנדל מליעפלי]] שהיה [[משפיע]] בעיר בחסידות ובעיקר ב[[ספר התניא]], והיה ידוע בזהירותו שלא לומר שום דבר מחידושי עצמו, רק מדברי החסידות של רבותיו. ברבנות העיירה כיהן הרב שלמה זלמן שהיה חתנו של [[שלמה פריידס]] מחסידי אדמו"ר הזקן.
 
בין אגרות הקודש של אדמו"ר הצמח צדק, מופיע מכתב תנחומין לאנ"ש בליעפלי על שריפה שפקדה את עיירתם וכילתה בתים רבים. במכתב מביא הרבי את דברי אדמו"ר הזקן מפי קדושי עליון שאחר השרפה מתעשרים, ומצווה עליהם לבנות שוב את בתיהם במקומם{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/igrot/2/82.htm אגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק אגרת פב].}}.


בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]], בין השנים [[תרס"ז]] ל[[תר"פ]] כיהן הרב [[יוסף בגטין]] כ"[[רב מטעם]]" וכ"רב רוחני" בעיירה בה נמנו באותה תקופה כ-3,400 יהודים, רוב תושבי העיירה.
בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]], בין השנים [[תרס"ז]] ל[[תר"פ]] כיהן הרב [[יוסף בגטין]] כ"[[רב מטעם]]" וכ"רב רוחני" בעיירה בה נמנו באותה תקופה כ-3,400 יהודים, רוב תושבי העיירה.
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)