עריכת הדף "כתבי האריז"ל"

'''כתבי האריז"ל''' הוא השם הכולל לסדרת ספרי תורתו של רבי יצחק לוריא, [[האריז"ל]], ב[[תורת הקבלה|קבלה]], שנכתבו בעיקר על ידי תלמידו העיקרי רבי [[חיים ויטאל]] שהוסמך לשם כך על ידו.

 

רבי חיים לא פירסם את כתבי האריז"ל שערך בצורה מסודרת, ולכן הספרים שהגיעו לידינו הם מתוך ספרים שהועתקו בחשאי מכתביו, או שגנז והוצאו מגניזתם, או שנערכו בכמה עריכות והתפרסמו לאחר הסתלקותו. מסיבה זו, בחלק מכתבי האריז"ל ישנם כפילויות ומהדורות שונות.

כאמור, רבי חיים סירב בתוקף לגלות מכתבי האריז"ל שברשותו, וכך זמן רב אחר הסתלקות האריז"ל הייתה תורתו חשאית ולא נודעה לאיש.

כחמש עשרה שנה אחר פטירתו (בשנת שמ"ז-ח בערך), קם אחד המקובלים שהיה תלמיד חכם ועשיר, רבי יהושע בן נון, וניצל הזדמנות שבה היה רבי חיים חולה - אז שילם לאחיו של רבי חיים, רבי משה, שיוציא לו את הכתבים השמורים. רבי משה הצליח להוציא לו את חלקם - 600 ניירות, ורבי יהושע ניצל את ההזדמנות להעתיקם{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35062&st=&pgnum=24&hilite= שבחי האר"י].}}. כתבים אלו נפוצו מאז בין המקובלים, וכמה מקובלים (רבי אפרים פאנצירי, רבי בנימין הלוי, רבי אלישע גוושטאלה ורבי מלכיאל אשכנזי) ערכו מתוכם שלושה ספרים: '''ספר הדרושים''', '''ספר הליקוטים''' ו'''ספר הכוונות'''.

לאחר הסתלקות רבי חיים (בשנת ש"פ), נותר הספר "עץ חיים" שערך אביו שמור תחת ידי בנו רבי שמואל. רבי שמואל סידר את הכתבים מחדש לתועלת הלומד, וחילקם בדומה לאביו ל[[שמונה שערים]]: א) '''שער ההקדמות'''. ב) '''שער מאמרי רשב"י'''. ג) '''שער מאמרי רז"ל'''. ד) '''שער הפסוקים'''. ה) '''שער המצוות'''. ו) '''שער הכוונות'''. ז) '''שער רוח הקודש'''. ח) '''שער הגלגולים'''{{הערה|ראה הקדמת רבי שמואל ויטאל לשמונה שערים.}}. כתיבתם נעשתה בין השנים ה'ת"ט-תי"ד.

שמונה השערים ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]] של רבי שמואל נקנו לאחר מכן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=52&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39162&st=&pgnum=315&hilite= רשימת המאסר של אדמו"ר הריי"צ]. וראה גם [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30458&st=&pgnum=60&hilite= ספריית ליובאוויטש, ע' מח]-מט.}}, ונמצאים ב[[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] שליד [[770]].

מבין כתבי האריז"ל שהתפרסמו, שמונה השערים הם הקרובים ביותר לדברי האריז"ל ככתבם וכלשונם שנכתבו על ידי רבי חיים ויטאל, ולכן, מאז התפרסמו שמונה השערים (כתיבתם הושלמה בשנת תי"ד), התקבלו על ידי המקובלים כמדוייקים ביותר{{הערה|שם הגדולים מערכת גדולים, ערך רבי חיים ויטאל.}}. גם רבותינו נשיאנו קבעו שמבין כתבי האריז"ל, "השמונה שערים מוסמך יותר ועליו סומכין"{{הערה|1=הגהות אדמו"ר הרש"ב על סידור תורה אור, [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/2/4.htm באתר ספריית חב"ד]. ראה גם מכתב עשק"מ סיון תשמ"ג, נדפס ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/37/13/8/142.htm לקו"ש חלק ל"ז ע' 142] ועוד.}}.

הכתבים שנגנזו על ידי רבי חיים ויטאל בבית העלמין, התגלו על ידי תלמידיו שעשו שאלת חלום ומצאו אותם, כאשר "מרוב הזמן ולחלוחית העפר נמחקו קצת אותיות וקצת תיבות וקצת שיטות בסופי הדפין ובראשיתם, בקצתם נמחו הניירים, ולהשלימם היה בטורח"{{הערה|1=הקדמת רבי יעקב צמח לאוצרות חיים. ראה גם שם הגדולים מערכת גדולים ערך ר"ח ויטאל. ובשיחת [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59232&st=&pgnum=545&hilite= א' כסלו תשד"מ - בעת ביקור הרבנים הראשיים] הזכיר זאת הרבי באמרו: "בדורות הקודמים היו צריכים לפתוח קבר כדי להוציא משם כתבי יד בעניני פנימיות התורה, אבל כיום, ישנם ריבוי ספרים הנדפסים, והם בהישג ידו של כל אחד ואחד".}}. רבי [[אברהם אזולאי]] מצא את הכתבים, ולאחר מכן הגיעו לידי רבי [[יעקב צמח]], שערך מתוכם (בשנים ה'ת"ב-ת"ח) חמישה ספרים: '''קהילת יעקב''', '''עולת תמיד''', '''אדם ישר''', '''[[אוצרות חיים]]''' ו'''זוהר הרקיע'''.

את הכתבים כולם כינס לשלושה ספרים מסודרים (בשנים ה'ת"ו-ת"י), בסדר דומה לחיבור כפי שכיוון רבי חיים ויטאל. לספר הראשון קרא בשם "'''דרך עץ החיים'''", והוא כולל את [[סדר ההשתלשלות]] מ[[א"ק]] ועד [[עולם העשייה]] לפי קבלת האריז"ל. ספר זה הפך לנפוץ ביותר בקבלת האריז"ל מיד עם פירסומו, ורבים מהמקובלים קבעו את עיקר לימודם בו (לאחר מכן נדפס בשם [[עץ חיים]], כדלהלן).

[[קובץ:פרי עץ חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "[[פרי עץ חיים]]" [[דובראוונא]], [[תקס"ד]]]]