עריכת הדף "יצחק כדורי"

{{דמות
|שם=הרב יצחק כצ'ורי
|תמונה=[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אצל [[הרבי]] נראים בתמונה: מימין הרבי, משמאל הרב [[יצחק כדורי]], בתווך הנכד ר' יוסי כדורי, אחרי שלושתם - עם משקפיים לעיניו, רובו ככולו מוסתר - בנו ר' דוד כדורי, ב[[חלוקת דולרים]] אצל הרבי]]
|כינוי= חכם יצחק, היכינ"י
|תיאור=זקן המקובלים
|תאריך לידה= תר"ן
|מקום לידה=[[עיראק]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט בטבת]] תשס"ו
|מקום פטירה=ישראל
|מקום פעילות=ישראל
|תפקידים נוספים= ראש ישיבה, מקובל, כורך ספרים
|רבותיו= הרב 
|תלמידיו= הרב יעקב עדס
|חיבוריו=פתחי עולם
|השתייכות= [[יהודים]] [[עדות המזרח]] [[ספרדים]]
}}

[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]]{{הערה|הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]].}}]]
הרב '''יצחק כדורי''', כונה "'''זקן המקובלים'''" בדורו{{הערה|הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים וכן '''חכם יצחק הארוך''' על שם גובהו כמו כן נהג לחתום על ספריו ועל ספרים שכרך בשם '''היכינ"י''' ראשי תיבות ה'צעיר י'צחק כ'דורי י'איר נ'רו י'זרח}}, ([[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]] – [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] (1898–2006)), היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.

==תולדות חיים==
הרב יצחק כדורי נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' יחזקאל זאב דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]]{{הערה| פרט זה לא ברור. מקורביו טוענים שהרב כדורי פלט מפיו כך בפניהם והזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עין הרע.}} שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.

אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את ה[[בן איש חי]] שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.

בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ ישראל, חכמי ירושלים אמרו עליו "ארי עלה מבבל".

עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידו בסיוע בנו הרב דוד (מאיר) כדורי על פי דרך [[האריז"ל]] מ[[צפת]], ועל פי דרך הרש"ש מירושלים הנקרא 'אור השמ"ש'.

היה רגיל לברך את הפונה אליו בפסוקים אלו: "ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה|שמואל א כה, ו}}... ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"{{הערה|תהלים כט, יא.}}, כדברי חז"ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה|סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב"ם}} עושה שלום ובורא את הכל{{הערה|נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור.}}.
==תפילתו==
נתן סגולות קמיעות ותפילות רבות לשוחרי פתחו. אחת מהן לזיווג כדלהלן.
לקרוא 40 יום רצוף את פרקי התהילים הבאים: לא' ,לב', ע' ,עב' , קכד'.


ואחר הקריאה יאמר/תאמר:
*'''יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ הַשֵּׁם אֱלֹהֵנוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּהְיֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה פִּרְקֵי תְּהִלִּים שֶׁקָּרָאתִי לְפָנֶיךָ, וּבִזְכוּת אוֹתִּיוֹתֵּיהֶם וּנְקוּדוֹתֵּיהֶם וּטְעָמֵיהֶם, וְהַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵהֶם, מֵרָאשֵׁי תֵּבוֹת, וּמִסּוֹפֵי תֵּבוֹת, וּחִילוּפֵי תֵּבוֹת, וּבִזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. אַבְרָהָם, יִצְחָק, וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן, יוֹסֵף הַצַּדִּיק, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁתְּפַתֵּחַ מַזָּלִי, וּתְנֵנִי לְחֵן וְחֶסֶד בְּעֵינֵיךָ, וּבְעֵינֵי כֹּל רוֹאַי, וְאֶמְצָא בֵּן/בַּת זוּגִי, וּתְבַטֵּל מֵעָלַי כָּל מִין עַיִן הָרַע, וְכָל מִינֵי עִכּוּבִים וּכְשָׁפִים, וְאֶתְחַתֵּן בִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב, וְאֶבְנֶה בַּיִת נֶאֱמָן בְּיִשְׂרָאֵל, אָמֵן'''.

וביום ה40 לקרוא בכותל (אם אפשר) ולהדליק נר ל[[רבי מאיר]] בעל הנס. ולהוסיף בבקשת הרחמים שבזכותו ישלח ה' יתברך זיווג הגון, ולהוסיף כל משאלות הלב. ויהיה בהצלחה.

==פטירתו והלוויתו==
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונפטר במוצאי [[שבת קודש]] בליל [[כ"ט טבת]] ה'[[תשס"ו]]{{הערה|בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים}} בהיותו בן מאה ושמונה שנים, ונטמן בליל ראש חודש שבט ב[[הר המנוחות]] שבירושלים.

בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים, העדות והגילאים, ומכל הקשת הפוליטית. ערוצי התקשורת בישראל תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול. בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון ר' [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון ר' [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון ר' [[שלמה משה עמאר]], ר' [[ראובן אלבז]], ועוד.
==הנצחת שמו ב[[מדינת ישראל]]==
על שמו של זקן המקובלים הרב יצחק כדורי 3 רחובות בשם "רחוב הרב יצחק כדורי" או "רחוב הרב כדורי" בערי [[מדינת ישראל]] בערים: [[אור יהודה]], בעיר הבירה [[ירושלים]], וב[[שדרות]].

==חיים אישיים==
הרב כדורי נישא לראשונה ב[[י"ב טבת]] [[תרפ"ז]]{{הערה|קרוב לגיל 40}} לרעייתו 'שרה שד'ירה' בת יחזקאל נקש{{הערה|על פי כתובתו הנמצאת בארכיון הספרדי}}, ממנה נולדו לו שני ילדים{{הערה|בתו רחל הנשואה לר' אליהו לוי, ובנו ר' דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק.}}

לאחר פטירת אשתו ב[[י"ח באייר]] [[תשנ"ב]], נישא בשנית ב[[חודש כסלו]] [[תשנ"ד]] ל'דורית' לבית בן יהודה{{הערה|שהוריה עלו לארץ מהעיר [[קובנא]] עירו של רשכבה"ג רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] רב העיר קובנא ב[[ליטא]] ומחבר הספר מעין יצחק}}, בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עד לפטירתו.

== קשריו עם הרבי ==
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בירושלים, בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].

הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלוויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] והרב [[שלום מזרחי שרעבי]] - הרש"ש שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה|הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול 'פתחי עולם' שהיה בכתב יד, ונדפס ב6 כרכים בשם 'קדושת יצחק' על ידי ישיבת 'נחלת יצחק' עם ביאוריו של הרב יעקב עדס}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}

=== מוחה על כבוד החסידות ===
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] ב[[ווילמסבורג]]: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל ה[[תניא]] וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן [[הרבי|אדמו"ר מליובאוויטש]] שליט"א".

===פעילותו לזירוז הגאולה ===

הרב חתם על פסק דין{{הערה|על פי בקשתו של [[הרבי]]}}, ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים{{הערה|הרב [[מאיר מאזוז]].}}.

==ראו גם==
*[[ישראל אבוחצירא]]
*[[שיח שרפי קודש]]
*[[שמן ששון מחבריך]]

==לקריאה נוספת==
*מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 123

;תולדות חייו:
* קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' - מאת הרב יואל שווארץ - רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], הודפס ב[[ירושלים]].
* קונטרס '''ארי במסתרים''' - בהוצאת העיתון 'יום ליום'{{הערה|ביטאונה של מפלגת ש"ס בזמנו (כיום שמו של השבועון 'הדרך').}}, הודפס בישראל, [[שבט]] [[תשס"ו]].
* ספר '''הרב כדורי''' - מאת רחל לאה סופר (אשת הרב עזריה סופר) ממושב עלמה, נערך הוגה וסודר להדפסה בצפת והודפס בירושלים בתשס"ז{{הערה|הוצאת הרב יששכר מאזוז עם ישיבת נחלת יצחק.}}.
* '''פרקים מחיי הרב כדורי''' - מאת הרב עדס, הודפס בירושלים (צ"ב עמודים) תשס"ז.
* ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) - מאת הרב משה כהן רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים.
* ספר '''ישועות יצחק''' - מאת הרב מאיר ד. מלכא, הודפס בירושלים, בחודש טבת תש"ע{{הערה|נדפס ב[[אנגלית]], [[עברית]] ו[[צרפתית]].}}.
* ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' (ח"א) - המחבר רבי [[אברהם א. סופר]] בהוצאת 'יריד הספרים ירושלים' מוקדש לו פרק נרחב בענף 'כתר יצחק', מאת רבי [[אברהם סופר]], בחודש טבת תשס"ז{{הערה|יצא לאור בשפות, עברית וצרפתית ובקרוב אי"ה באנגלית}}, הודפס בירושלים.
* ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) 6 חלקים - מאת הרב יעקב עדס, הודפס בירושלים בהוצאת ישיבת 'נחלת יצחק'.
* ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) - מאת הרב תומר בסיס, הודפס בירושלים.
* ספר '''זקן המקובלים''' - מאת הרב [[בניהו י. שמואלי]], הוצאת ישיבת נהר שלום, הודפס בירושלים.
* ספר '''זקן המקובלים''' - מאת [[ישיבת נחלת יצחק]], הודפס בירושלים, תשע"ו, בהוצאת ישיבת נחלת יצחק.
* ספר '''זקן המקובלים''' - מנוקד, מאת הרב [[אברהם אוחיון]], תשע"ח, הודפס בירושלים (60 עמודים).
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כדורי, יצחק}}
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]