עריכת הדף "יין לבן ואדום"

[[קובץ:יינות.jpg|ממוזער|250px]]
'''יין לבן ואדום''' הם שני סוגי יינות המבטאים דברים שונים ב[[תורת החסידות]] ו[[עבודת השם]].
==יין לבן ואדום – עץ הדעת ועץ החיים==
אחת הדעות בגמרא בנוגע לזהות "[[עץ הדעת]]" היא שזה היה גפן, וכך מתואר החטא{{הערה|ראה ב"ר פי"ט, ה. זח"א לו, א. קצב, א. זח"ב רסז, ב. זח"ג רלו, א.}}: {{ציטוטון|אשכול של ענבים סחטה לו}}.

מבואר בחסידות, כי עץ הדעת ועץ החיים הם שני סוגי הענבים, וממילא כן הוא גם ביינות המופקים מהם:
*עץ הדעת הוא ענבים אדומים ושחורים{{הערה|[[הצמח צדק]] מסתפק האם האדומים הם קדושה והשחורים לא, ונשאר בצ"ע.}}.
*עץ החיים הוא ענבים ירוקים.

דבר זה מסביר מפני מה אמרו חז"ל ש"הרואה ענבים אוכמין ב[[חלום]] - סימן רע לו. ענבים חוורין - סימן יפה לו"{{הערה|ראה ברכות נו, סע"ב. מדרש [[תהלים]] קכח, ד. זח"א קצב, א. זח"ב קמד, א.}}.

===יין המשכר===
היין האדום שהוא "עץ הדעת" מורכב מ"טוב ורע". דהיינו, כאשר שותים יין, יכולות לצאת מזה שתי תופעות הפוכות:

או שהאדם ישמח, ויתעלה מזה, וכמו שדרש רב הונא בריה דרב יהושע על הפסוק{{הערה|זכריה ט, יז.}} "ותירוש ינובב בתולות", ש"הרגיל ביין, אפילו לבו אטום כבתולה - יין מפקחו"{{הערה|[[בבא בתרא]] יב, ב.}}, מפני שהוא "משכר את האדם לגלות סתרי לבו האטומים כבתולה"{{הערה|רש"י ד"ה ותירוש - יומא עו, ב.}}.

או שהוא ישתכר, יושפל וירד ממדריגתו, וכמו שארע לנח, ש"וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלו"{{הערה|נח ט, כא.}}. וכמו כן, חז"ל מבארים במקומות רבים, שמשכרות נגרמות כל העבירות, כמו שאומרים ל[[סוטה]] כשמבקשים ממנה להודות אם חטאה, וכן מהסימנים של [[בן סורר ומורה]] הוא שתיית יין מופרזת.

הסיבה היא, שישנם ב' סוגי כרמים{{הערה|ריקאנטי נח ט, כ.}}:
* כרם אחד הוא כרם דקדושה: "כי כרם ה' צבאות בית ישראל"{{הערה|ישעיה ה, ז.}}. וכן "כרם היה לשלמה"{{הערה|שיר השירים ח, יא.}}.
* ויש כרם שאינו, ועל ענביו נאמר: "ענבימו ענבי רוש, אשכולות מרורות למו", וכדברי רבי יהודה בר אלעאי{{הערה|בראשית רבה פרשה טו, ז. אסתר רבה פרשה ה, א.}} ש"אותן האשכולות הביאו מרורות לעולם", וממנו שתה [[נח]].

ולכן קיומם של המצוות שביין בדרך כלל צריכות להיות דווקא מיין אדום, כיוון שכך [[עבודת הבירורים|מבררים]] את הטוב מהרע.

===יין המשמח===
היין הלבן לעומת זאת, אינו גורם לשכרות, אלא לשמחה. יין זה הוא "[[עץ החיים]]", ומכונה גם "יין המשומר", כיון שכאשר חוה סחטה אשכול ענבים בחטא עץ הדעת, היא סחטה רק אשכול ענבים אדומים, אך לא ענבים ירוקים (חוורין). מיין זה ישתו לעתיד לבוא ב[[סעודת שור הבר והלווייתן]].

==יין לבן ואדום – צדיקים ובעלי תשובה==
בכמה מקומות בחסידות ישנו ביאור אחר בעניין יין לבן ואדום, לפיו יין המשומר הוא דרגה בפני עצמה שלמעלה מעלה מיין לבן ואדום:

יין בכלל מגלה את הפנימיות, וגילוי הפנימיות הוא גילוי אלוקות בנפש. אלא שיש בזה שני אופנים: ע"י שמחה וע"י מרירות, ובכללות הוא ההבדל בין עבודת הצדיקים ('''המתענגים''' על אלוקות) לבין עבודת בעלי תשובה (שאהבת ה' שלהם היא בהתפעלות גדולה הבאה מהרגשת הריחוק, ומביאה אותם לצמאון ותשוקה גדולים, ומרירות גדולה בליבו על ההיפוך{{הערה|בהיותו ממארי דחושבנא מהדבורים והמחשבות כו'.}}, ונוגע בו עד הנפש עד שתחפץ). הבחינה הראשונה נקראת "יין המשמח" (ולפעמים "יין לבן"), ואילו הבחינה השניה נקראת "יין המשכר" (ו"יין אדום"){{הערה|אוה"ת ויחי 1944.}}.

===מביאים זה לזה===
סדר העבודה הוא קודם יין המשכר (אדום) ואח"כ יין המשמח (לבן). היינו, גילוי השמחה תלוי בגודל התשוקה: ככל שתגדל ההתעוררות הפנימית על ריחוקו וישתוקק יותר לגילוי - כך תגדל אצלו הרגשת השמחה וגילוי האלוקות בקיום המצוות.

===פעולתם ב"כיבוס" המצוות===
אך למרות שעבודת הצדיקים נעלית מעבודת הבעלי תשובה, דווקא המרירות של בעלי התשובה מגלה אצלם שמחה נעלית '''יותר''', וכמאמר "במקום שבעלי תשובה עומדים בו אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד"{{הערה|דעת ר' אבהו בברכות לד.}}. וזו גם (על פי החסידות) כוונת הפסוק "כיבס ביין לבושו ובדם ענבים סותו"{{הערה|בראשית מט יא.}}. היין הלבן מכבס את הבגדים והיין האדום את תכשיטי הראש{{הערה|על פי פירוש זה "סותו" הוא מלשון "מסווה אפיים", והם תכשיטים ששמים על הפנים (וכן "כלי הראיה" - משקפים), שהם לבושים '''נעלים''' של הראש, ולכן עולים ביוקר רב.}}.

'''שמחה של מצווה'''{{הערה|בהקדמת המרירות על הריחוק, כדלעייל.}} מכבסת ומנקה את "לבושי" האדם - המצוות{{הערה|לקו"א פרק ה', שהן מקיפות על האדם, בשונה מהתורה שנקלטת אצלו בפנימיות.}}, וממשיכה מלמעלה ריבוי גילוי עונג אלוקי '''המתלבש באופן פרטי''' במצוות – עבודת הצדיקים.

אבל '''המרירות''' העצומה של בעלי התשובה עולה מעלה מעלה (אפילו מהצדיקים גמורים), ומתגלה אצלם "לבושי הראש" – שמחה של מצווה '''בלתי מוגבלת''' (משום שהיא גילוי בחינת ה"מקיף" של ה"ראש" – עצם הנשמה){{הערה|שם=תו"ח|ראה באריכות ב"דרך חיים ותוכחת מוסר" להרבי האמצעי, בשער התפילה עמ' קב.}}.

===יין המשומר===
ועל פי ביאור הנ"ל בעניינם של יין לבן ואדום (עבודת הצדיקים ועבודת בעלי התשובה) נמצא ש'''יין המשומר''' הוא דרגה ועניין בפני עצמו, ויתגלה רק לעתיד לבוא.

אמרו רז"ל{{הערה|פסחים קיט ע"ב.}} שלעתיד יעשה הקב"ה סעודה לצדיקים, ובסופה יביאו להם כוס של ברכה ואף אחד מהם לא ירצה לברך - מלבד דוד. ומבארת זאת תורת החסידות{{הערה|סידור עם דא"ח, ד"ה להבין ענין הזימון, והביאור שלו.}}, שהטעם שלא ירצו לברך הוא משום שהיין בכוס יהיה "יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית" – שלכן לא יראו עצמן ראויים לו (היינו, שהחסידות לומדת שמה שנאמר במדרש רבה{{הערה|פרשה יג ב.}} שלעתיד לבוא ישקה הקב"ה את ישראל יין זה - יהיה זה בסעודה זו).

היינו, ששני סוגי היין דלעייל{{הערה|א. יין אדום, המשכר - הבא מעץ הדעת וב. יין לבן, המשמח – הבא מעץ החיים.}} הם שכבר יצא היין "ממקומו" (מהענבים), דבר המורה על שמחה המעורבת בהרגשת עצמו, שלכן הוא מעורב טוב ורע ויתכנו ממנו גם תוצאות שליליות. אבל היין המשומר בתוך הענבים הריהו נקי מכל פסולת ומגלה שמחה טהורה באלוקות (ומטעם זה דוקא דוד המלך – שעניינו ביטול בתכלית – יאמר "אני אברך ולי נאה לברך").
{{ערך מורחב|ערך=[[יין המשומר]]}}
==יין לבן ואדום – שתי דרגות באהבת ה'==
ביאור נוסף בעניינם של יין לבן ואדום בעבודה, מביא [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[תורה אור]] ויחי ד"ה חכלילי.}}, שכאשר אומרים שיוצא סוד, הכוונה היא ל[[אהבת ה']] הטמונה בלבו של היהודי.

אופן גילוי האהבה הוא - כמו בתהליך הפקת היין על ידי דריכה ו[[ביטוש]] עצמיים (ולא על ידי אחרים), כך מסירים את קליפת הפרי - [[ערלת הלב]], ואז יכולה להתגלות אהבת ה'.

כמו שישנם ב' סוגים ביינות, כן יש ב' סוגים באהבת ה':
* יין אדום - מקביל ל[[אהבת עולם]], אהבה הבאה דרך [[התבוננות]] בגדלות ה' בענייני העולם. אהבה זו הינה מוגבלת לכוחותיו של האדם.
* יין לבן - מקביל ל[[אהבה בתענוגים]], וכמו שהוא מכונה [[יין המשומר]] וישתוהו רק לעתיד לבוא, כן גם אהבה זו תתגלה בעיקר לעתיד לבוא, ומי שנהנה ממנה בעולם הזה נחשב כטועם "מעיין עולם הבא".
==יין לבן ואדום – שתי דרגות באהבת ה'==
ביאור נוסף בעניינם של יין לבן ואדום בעבודה, מביא [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[תורה אור]] ויחי ד"ה חכלילי.}}, שכאשר אומרים שיוצא סוד, הכוונה היא ל[[אהבת ה']] הטמונה בלבו של היהודי.

אופן גילוי האהבה הוא - כמו בתהליך הפקת היין על ידי דריכה ו[[ביטוש]] עצמיים (ולא על ידי אחרים), כך מסירים את קליפת הפרי - [[ערלת הלב]], ואז יכולה להתגלות אהבת ה'.

כמו שישנם ב' סוגים ביינות, כן יש ב' סוגים באהבת ה':
* יין אדום - מקביל ל[[אהבת עולם]], אהבה הבאה דרך [[התבוננות]] בגדלות ה' בענייני העולם. אהבה זו הינה מוגבלת לכוחותיו של האדם.
* יין לבן - מקביל ל[[אהבה בתענוגים]], וכמו שהוא מכונה [[יין המשומר]] וישתוהו רק לעתיד לבוא, כן גם אהבה זו תתגלה בעיקר לעתיד לבוא, ומי שנהנה ממנה בעולם הזה נחשב כטועם "מעיין עולם הבא".

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]