עריכת הדף "יחידות עשרות מאות אלפים רבבות"

{{מספר
|תמונה=
}}
בלשון הקודש ישנם שמות לחמש חטיבות מספרים בלבד: '''יחידות, עשרות, מאות, אלפים ורבבות''' (ומספרים גדולים מהם מכונים כך וכך אלפים או רבוא){{הערה|מובא בכמה ספרי קבלה, ובתורת החסידות בלקו"ת ר"פ ברכה ומצוטט ומוסבר במקומות רבים.}}. בכללות רומזים חמשה שמות אלו לחמשת הפרצופים הכלליים: מלכות, ז"א, בינה, חכמה וכתר, אבל בפרטות יש בזה אופנים רבים ושונים: לעיתים מוסבר שאלפים הם בחכמה ובינה (ואז רבבות בכתר){{הערה|סה"מ ש"ת ובהמשך והחרים תרל"א עמ' כו.}}, לעיתים מחלקים את חכמה ובינה כך שאלפים הם בחכמה אבל מאות בבינה (ואז עשרות בז"א ויחידות במלכות){{הערה|שער מאמרי רשב"י ר"פ חיי"ש. ע"ח שער א"א (שי"ג) פ"ה. שער או"א (שי"ד) פ"ז. מבוא שערים ש"ג ח"ב פ"ט. כסא מלך סתי"ג אות ק'. קהלת יעקב ערך "חשבון" וערך "סנהדרין" (ג).}}, ועוד ביאורים רבים נוספים{{הערה|שם=בספר הערכים|בספר הערכים חב"ד באות ב' (במקום שמדובר אודות הקשר בינה לבין האותיות כ' ו-ר') מציין שעניין זה יפורט בערך מספרים, אך לפועל הערך מספרים היה צריך להיות בכרך ו' - שלפועל לא יצא לאור.}}.

==שייכות חלוקת המספרים לסדר ההשתלשלות==
כללות סדר ההשתלשלות נחלקת לחמש דרגות כלליות, ולכן בלשון הקודש ישנם שמות לחמש חטיבות מספרים בלבד. והביאור בזה: עניין סדר ההשתלשלות הוא צמצום האור האלוקי מדריגה אחר מדריגה, עד התכלית הסופית – בריאת עולם הזה הגשמי. והנה, השתלשלות העולמות והספירות זה מזה היא באופן שכל דרגה מקבלת עשירית מזו שמעליה. לדוגמא: המדריגה העשירית שבשכל (המדריגה התחתונה שבו) היא שורש למידות, המדריגה העשירית שבמידות היא שורש לדיבור – ועל זה מורות חטיבות המספרים (יחידות עשרות מאות), שכל אחת מהן עשירית מזו שמעליה{{הערה|לקוטי תורה תורת שמואל תרל"ז א' ד"ה ואלה תולדות יצחק (אות ב'), ובכמה מקומות.}} – נפש מקבל רק עשירית מרוח, ורוח רק עשירית מנשמה וכו'{{הערה|לקו"ת ר"פ ברכה.}}.

==החילוק בין אורות לכלים==
לעיתים אנו מוצאים שבמדריגות העליונות מספר המרובה הוא יותר{{הערה|עץ חיים שער יג (שער אריך אנפין) פ"ה קהלת יעקב מערכת חשבון. ביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי חיי שרה כח ב' ואילך. תו"ח חיי שרה קכו ד'. וישב רה ד'. מאמרי אדמו"ר האמצעי בחוקותי עמ' תתצב ואילך. אוה"ת בחוקותי ח"ג עמ' תתקמט ואילך. אוה"ת ענינים עמ' קצג ואילך. סה"מ פר"ת עמ' ג. ד"ה זה יתנו תש"כ ותשכ"א (סה"מ תש"כ עמ' קא ואילך תשכ"א עמ' קב אילך). ד"ה ובחודש השביעי תש"ל. וראה לקו"ש חל"א עמ' 155 ועוד.}}, ולעיתים בהיפוך: שלגבי פנימיות הכתר נאמר "אנת הוא חד"{{הערה|תקו"ז בהקדמה יז א'.}}, ולגבי מדות ומלכות נאמר "אלף שנים בעיניך כיום אחד כי יעבור"{{הערה|תהילים צ' ד'.}} – היינו, שפנימיות הכתר הוא אחד ומלכות היא אלף.

והעניין בזה{{הערה|המשך תער"ב ח"א ע' נח. וראה גם לקו"ש חל"א ע' 155. וש"נ.}}, שההבדל בין המדריגות הרוחניות (מה קובע האם מדריגה מסויימת גבוהה או נמוכה מחברתה) הוא היחס שבין האורות לכלים: במדריגות הנמוכות כלים מרובים ואורות מועטים, וככל שהמדריגה עליונה יותר יש בה יותר אורות ופחות כלים{{הערה|יש להעיר, שהכוונה ב"יותר אורות" במדריגות העליונות '''אין''' פרושו יותר בכמות, אלא '''יותר באיכות'''. שהרי ככל שהאורות נעלים יותר הם '''פשוטים''' יותר.}}.

ונמצא, שמצד האורות המספר הגבוה מורה על מדריגה גבוהה ונמוך על נמוכה. אבל מצד הכלים הוא בהיפוך; מספר גבוה מורה על ריבוי הכלים (מדריגה נמוכה יותר).

==אי"ק בכ"ר==
האותיות אי"ק הן הראשונות שבחטיבות המספרים 'יחידות עשרות מאות', והאותיות בכ"ר הן השניות. הראשונות מורות על העבודה הרגילה בקיום תורה ומצוות והאחרונות על עבודת התשובה{{הערה|ונקודת הביאור בזה היא על פי המבואר באוה"ת פרשת בא עמ' שלה, שאי"ק הן בחינת ברכה ובכ"ר הם בחינת בכורה. ולפני כן מוסבר שם (מתחיל מעמ' שלב), שברכה היא ההמשכה שע"י תומ"צ ובכורה הוא עניין התשובה.}}.

בחסידות מבואר באריכות ובפרטות הקשר של אותיות אלו: '''א.''' לעבודה עצמה, '''ב.''' לפעולתה בזיכוך העולמות, '''ג.''' לפעולתה בהמשכת האלוקות, '''ד.''' לדרגות בנפש, '''ה.''' לעולמות, '''ו.''' לספירות{{הערה|וראה בכל זה בפרטות בספר הערכים חב"ד, מערכת האותיות עמ' שב ואילך.}}.
{{ערך מורחב|ערך=[[אי"ק בכ"ר]]}}

==הטעם לאופנים השונים (מדוע פעם יחידות הן במלכות ופעם בז"א וכו')==
{{להשלים|סיבה=צ"ע החילוק הפרטי שבין האופנים השונים, וראה הערה {{הערה|שם=בספר הערכים}}}}

==חלוקת המספרים לחמש או לשלוש==
אחד האופנים לחלק את חטיבות המספרים הוא בהתאם לכ"ב אותיות התורה, שיש בהן '''שלוש קבוצות''': יחידות{{הערה|האותיות א-ט.}}, עשרות{{הערה|האותיות י-צ.}} ומאות{{הערה|האותיות ק-ת והאותיות [[מנצפ"ך]], שמקומן בסדר הא"ב הוא לאחרי אות ת': ך' היא 500, ם' 600, ן' 700, ף' 800, וץ' 900.}}. אך ישנו אופן נוסף בו מחלקים את המספרים '''לחמש קבוצות''' – היינו, שמוסיפים גם אלפים ורבבות.

בכמה מקומות בחסידות{{הערה|אוה"ת דברים ו' עמ' תקלד, לקוטי תורה ר"פ ברכה (צג א') והנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בספר המאמרים תקס"ח עמ' תקכו.}} משמע שכללות האופן הראשון (חלוקה לשלוש קבוצות) היא העבודה דתורה ומצוות{{הערה|היינו, העבודה שבאור הממלא כל עלמין (אם כי היא כוללת בתוכה גם את עבודת התשובה שמבחינה מסויימת שייכת יותר לעבודה ש"מעל" האדם, לאור הסובב כל עלמין).}}, שעל ידה ממשיכים את האופן השני (חלוקה לחמש קבוצות) – המשכת האור שלמעלה מהעולמות (הסובב כל עלמין).

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:מושגים במבט החסידות]]
תיאור	מה יש להקליד	מה מתקבל
הטיה	''טקסט נטוי''	טקסט נטוי
הדגשה	'''טקסט מודגש'''	טקסט מודגש
הדגשה והטיה	'''''טקסט מודגש ונטוי'''''	*טקסט מודגש ונטוי*