עריכת הדף "יוסף תאומים"

{{דמות
|שם= רבי יוסף תאומים
|תאריך לידה=[[תפ"ז]]
|תאריך פטירה=[[תקנ"ב]]
|מקום פעילות=[[פולין]] ו[[גרמניה]]
|תחומי עיסוק= מלמד, מחבר ספרים, רב ופוסק 
}}
רבי '''יוסף תאומים''' (מכונה גם ה'''פרי מגדים''' על שם ספריו) ([[תפ"ז]] – [[תקנ"ב]]), היה רב ופוסק הלכה. התפרסם בעיקר בעקבות ספריו על [[שולחן ערוך]] שנהפכו לאבני יסוד בלימוד ההלכה.

== תולדות חייו ==

רבי יוסף נולד בשנת [[תפ"ז]], לאחר לידתו התמנה אביו רבי מאיר לדיין ודרשן בעיר [[לבוב]] (למברג) שב[[פולין]]. רבי יוסף למד תורה מאביו, והוכר כעילוי. בסביבות שנת [[תק"ד]] נשא אשה. 

בתחילה שימש כמלמד תינוקות בעיירה קומארנה, וגם אז עסק בעיקר בלימוד תורה ובחיבור ספריו. בשנת [[תקכ"ז]] עבר ל[[ברלין]], ושקד על תלמודו ועל חיבור ספריו בבית מדרשו של הגביר דניאל יפה. 

בשנת [[תקל"ד]] החל למלא את מקום אביו כפוסק ודרשן בלבוב, ובשנת [[תקמ"א]] התמנה לרב ב[[פרנקפורט דאודר]] שבמזרח [[גרמניה]], ובה נפטר בשנת [[תקנ"ב]].

בספר [[בית רבי]]{{הערה|ח"א פכ"ה.}} כותב כי היה חברו של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].

פעם שאל הרבי את [[חיים מאיר יחיאל שפירא|הרב מנאראל]] האם היה קשר בינו ובין ה[[בעל שם טוב]], והלה השיב ששמע רק שהיה אצל [[המגיד ממעזריטש]] וקבל ממנו ברכה, וכששאלו אותו איזה רושם עשו עליו החבריא קדישא של המגיד, השיב שמרגיש כ"כ בשפלות נגדם כמו להבדיל האינו יהודי כשקוראים אותו ב[[יום הכפורים]] להדליק נר אצל היהודים ב[[בית הכנסת]]{{הערה|[[שיחות קודש]] תשל"ח ח"א עמ' 509-10.}}.

== פרי מגדים ==

רבי יוסף נודע בעיקר בזכות חיבורו 'פרי מגדים'. בחלק [[אורח חיים]] כולל הפירוש את 'משבצות זהב' - ביאור על ה[[ט"ז]], ו'אשל אברהם' – ביאור על ה[[מגן אברהם]]. ובחלק יו"ד כולל הפירוש את 'משבצות זהב' על הט"ז, ו'שפתי דעת' על ה[[ש"ך]].

כיום נדפס ה'פרי מגדים' כמעט בכל מהדורות השו"ע על הדף, ובמהדורות הישנות נדפס בסוף הספר.

[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]] מציין לפרי מגדים רק במהדורה בתרא{{הערה|סי' ב ס"ב. סי' קנו ס"ב. סי' תמז קו"א סק"ב.}}, ובחלק [[יורה דעה]] אינו מציין אליו כלל, וככל הנראה ספר זה טרם הגיע לידיו בעת כתיבתם{{הערה|ראה קובץ [[הערות וביאורים]] אהלי תורה גליון תתטז.}}. אמנם ב[[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]] דן בדבריו כמה פעמים{{הערה|סי' ז, יג, יד.}}.

בעת [[המאסר השני]] של [[אדמו"ר הזקן]] החרימו השלטונות כמה וכמה ספרים מספרייתו, וביניהם הספר 'פרי מגדים'{{הערה|[[ספריית ליובאוויטש]] עמ' ה. וראה [[פרדס חב"ד]] גליונות 6 ו-7.}}.

חסידים מספרים{{הערה|[[לקוטי ספורים]] מדור [[אדמו"ר הזקן]] אות פג.}} כי פעם התבטא [[אדמו"ר הזקן]] "קא מכרזי ברקיע הלכה כפרי מגדים". וכן בקרב [[חסידי פולין]] ישנם כמה סיפורים אודות התקבלות הספר{{הערה|הרב [[יהושע מונדשיין]] ב[[בטאון חב"ד]] גליון לג עמ' 20.}}.

חיבור זה הוא אחד הפירושים החשובים ביותר על השולחן ערוך, ואף נתחברו עליו ביאורים וקיצורים.

סביו של הרבי, הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] סיכם בשולי גליון הפרי מגדים שלו את תמצית הדינים העולים מדבריו, ולאחר מכן סידרם לפי ערכים עבור הדפסה. בשנת תשמ"ה הורה הרבי להדפיס זאת בספר בשם 'פסקי פרי מגדים'.

==ספרים נוספים==

בחייו הדפיס הרב תאומים גם את הספרים: 1. '''פורת יוסף''' על יבמות וכתובות וכללים סוגיות הש"ס (זאלקאווא תקט"ז). 2. '''גנת וורדים''' על כללי ושרשי י"ג מדות וכללים רבים (פ"פ דאדר תקכ"ז). 3. '''רב פנינים''' הכולל שלשה ספרים: '''נפת צופים''' של אביו, '''תיבת גמ"א''' על התורה, ו'''שושנת העמקים''' על כללי הש"ס (פפד"א תקמ"ב). 

בתחילת ספרו 'נטריקן' מודיע הרב תאומים בהתנצלות המחבר שחיבר טו"ב (17) ספרים, אשר חלק מהם כבר יצאו לדפוס, ומפרט את אלה אשר כתובים תחת ידו ועדיין לא נדפסו: ראש יוסף, חילוקא דרבנן, פרשת דרכים, זמנים, המגיד, אם לבינה, משח זיתא, נטריקן. 

==לקריאה נוספת==

*'''שיחות לנוער''', תמוז תשל"ד.


{{אחרונים|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:רבני ערים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:נושאי כלי השו"ע]]