עריכת הדף "יוסף חיים מבגדד"

{{דמות
|שם= רבי יוסף חיים מבגדד
|תמונה=Ban esh hi.jpg|250px
|תפקידים נוספים=פוסק, רבה של בגדד
|תאריך לידה=[[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]]
|תאריך פטירה=[[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]
}}רבי '''יוסף חיים מבגדד''' (מכונה '''הבן איש חי''' ו'''הרי"ח הטוב''') ([[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] - [[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]) ומגדולי [[יהדות ספרד]] בדורות האחרונים.

==תולדות חיים==
נולד בבגדד [[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] בן בכור לאביו חכם אליהו שכיהן כ"ראש רבני בבל" ולאמו מזל טוב חיים{{הערה|היתה נשואה לאביו בזיווג שני לאחר שהתאלמן בלא בנים מאשתו הראשונה.}}. בגיל 14 התקבל לבית המדרש "מדרש בית זלכה", ישיבתו של רבי עבדאללה סומך. בשנת [[תרי"א]] התחתן עם רחל ביתו של הרב יהודה סומך (דודו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך).

לאחר פטירת אביו ביום [[ז' אלול]] [[תרי"ט]], הוכתר כ"ראש רבני בבל" וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר "הבן איש חי".

בשנת [[תרס"ט]] יצא לקברו של [[יחזקאל]] הנביא בכפר כפיל להתבודד וללמוד תורה ולכתוב תפילות ופיוטים שם, אולם באמצע הדרך ביום [[י"ג באלול]] [[ה'תרס"ט]] הוא נפטר.

==בתורת רבותינו נשיאינו==
הבן איש חי{{הערה|בפרשת ויקהל אות י"ג.}} כותב שאשה הלובשת [[פאה נכרית]] תדאג בערב שבת לקולעה מבעוד יום. הרב שלום משאש מאריך בספרו{{הערה|שו"ת תבואות ושמ"ש, אבן העזר סימן קל"ז.}} שדעת הרב בן איש חי להקל בלבישת פאה נכרית לאשה נשואה, וכדעת הרבי שכתב והורה להעדיף פאה נכרית יותר ממטפחת.

הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח"ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&CategoryID=1876 באתר חב"ד]}}. במכתב אודות קדימת שמה של אסתר לשמו של מרדכי, מציין הרבי לאחד מספרי הבן איש חי, ומכנה את בעל הבן איש חי בשם "רי"ח טוב{{הערה|https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5834480/jewish/page.htm [מכתב ה' ניסן תשי"ב, עמ' 10, ועיי"ש בהערה].}}.

בעת הפגישה של הרב [[מרדכי אליהו]] עם [[הרבי]], הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב"בן איש חי" שב[[גאולה]] יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם{{הערה|התוועדויות, תשמ"ה ח"ה, עמ' 3106}}, הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה"בן איש חי" פעמים נוספות לפני הרבי{{הערה|התוועדויות, תשנ"ב ח"א עמ' 242}}.

בפסקיו של "הבן איש חי" הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו"ר הזקן, בשם "רבינו זלמן"{{הערה|למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: "וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז"ל בשולחן ערוך". שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: "ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז"ל". ועוד פעמים רבות מאוד}}.

גם את ספרו "בן יהוידע" מזכיר [[הרבי]] כמה פעמים בשיחותיו{{הערה|בין היתר, בשיחת ליל ט"ו בשבט תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ב, עמ' 860. שם, עמ' 863}}.

==ספריו==
[[קובץ:ספר בן איש חי בהדפסת רבי יצחק נאה בר אברהם חיים נאה.png|שמאל|ממוזער|150px|ספר בן איש חי בהדפסה משנת [[תרצ"ב]] על ידי [[חב"ד|חסיד חב"ד]], הרב [[יצחק נאה]] בן הרב [[מנחם מנדל נאה]]]]
חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד{{הערה|ובחסידותו ונדיבותו ומגודל אהבתו העצומה לארץ ישראל ולירושלים ותושביה היה שולח את כל ספריו להדפסה בירושלים בכדי שתהיה פרנסה לתושבי ירושלים}}:
*בן איש חי - הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ"ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באותו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה{{הערה|הספר הודפס במהדורות רבות, חלקן מנוקדות ובתרגום המילים הערביות לעברית.}}.
* עוד יוסף חי - ספר במתכונת הבן איש חי, הכולל הלכות על סדר פרשיות השבוע.
* בניהו - ביאורים וחידושים על אגדות הש"ס.
*בן יהוידע - ביאורים וחידושים על אגדות הש"ס.
* שו"ת רב פעלים - שאלות ותשובות בהלכה על סדר השו"ע. ד' כרכים.
*בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם פירושים על התנ"ך ומסביר אותם על פי הקבלה. 
*לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות רבות לכל אירוע שהוא.
* נפלאים מעשיך – מעשיות ומוסר השכל, מלוקטים מכל ספריו. נערך ע"י תלמידו, ר' בן ציון חזן.

==פיוטיו==
הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.

המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט [[פיוטי ל"ג בעומר בחב"ד|ואמרתם כה לחי]] שהתחבר לכבוד רבי [[שמעון בר יוחאי]], פיוטו זה התפשט בעם ישראל ומושר עד היום בפרט בל"ג בעומר, המנהג לשוררו יחד עם 8 הפיוטים '''פִּיוּטֶי מִּירוֹן''' הנוספים המובאים בערך [[פיוטי ל"ג בעומר בחב"ד]].

==לקריאה נוספת==
*הרב [[מנשה לאופר]], '''הבן איש חי''', בתוך [https://www.chabad.org.il/_Uploads/2570hit1380p.pdf התקשרות גיליון 1380] {{PDF}}

{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אחרונים]]