עריכת הדף "י"ט כסלו - חג הגאולה"

{{איחוד|י"ט כסלו - חג הגאולה|מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|סיבה=אין צורך בשני ערכים כפולים כמעט, יש לתמצת בבהירות ובצורה אנציקלופדית את כל הציטוטים והסיפורים לערך אחד}}
{{לשכתב|בנוי מציטוטים וסיפורים - צריך לערוך מחדש בצורה אחידה ואנציקלופדית}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=חג הגאולה|אחר=תאריך י"ט כסלו|ראו=[[י"ט בכסלו]]}}
[[קובץ:יט כסליו 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור: [[אדמו"ר הזקן]] בדרכו אל המאסר]]
'''חג הגאולה''' או '''ראש השנה לחסידות''' הוא מועד ([[יום טוב#חגי חב"ד|חג]]) המצוין מדי שנה, בתאריך '''[[י"ט בכסלו]]''', לציון שחרור מייסד [[חסידות חב"ד]], רבי '''[[שניאור זלמן מלאדי]]''' (המכונה "אדמו"ר הזקן"), מהכלא ה[[רוסיה|רוסי]] ביום זה בשנת [[ה'תקנ"ט]]. ביום זה מצוין גם [[יום הילולא]] של ה[[מגיד ממזריטש]] בשנת [[תקל"ג]].

==רקע==
===מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן===
{{ערך מורחב|מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן}}
על רקע ה[[התנגדות לחסידות]], הלשינו מספר [[מתנגדים]] על רבי ה[[אדמו"ר הזקן]] בפני שלטון הצאר.

ההלשנה התבססה בעיקר על העובדה שאדמו"ר הזקן יזם איסוף כספי [[צדקה]] ושליחתם ליהודים ב[[ארץ ישראל]] ול[[חסידים]] שעלו אליה. כשנאסר, הובל במרכבה שחורה (בה השתמשו באותה עת להובלת מורדים במלכות) ל[[מבצר הפטרופבלי]] שב[[פטרבורג]]. לאחר 53 ימים במאסר{{הערה|כנגד 53 -ג"ן פרקי ה[[תניא]]}}, שוחרר בהשתדלות החסידים, ב[[י"ט בכסלו]] [[תקנ"ט]]. מאז מצוין התאריך ב[[חסידות חב"ד]] ומחוצה לה כ"חג הגאולה", המציין את ניצחונה של תנועת החסידות על [[מתנגדים|מתנגדיה]].

רבי שניאור זלמן נאסר שוב לאחר כשנתיים (בשנת [[תקס"א]]), לאחר שקהילת [[פינסק]] דיווחה לשלטונות כי [[תורת החסידות]] מהווה דת חדשה, וכוללת בתוכה יסודות חתרניים כנגד שלטון הצאר. ממעצר זה שוחרר באותה שנה ב[[חג החנוכה]]. בחג הגאולה י"ט בכסלו (הסמוך ל[[חנוכה]] בכ"ה בכסלו), מציינים גם שחרור זה.

=== ראש השנה לחסידות ===
{{ערך מורחב|ראש השנה לחסידות}}
[[קובץ:ראש השנה לדא"ח.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|האגרת שבה מכתיר [[אדמו"ר הרש"ב]] את י"ט כסלו כ"ראש השנה לחסידות" בגוף יד כתב קודשו]]

'''ראש השנה לחסידות''' הינו ביטוי אותו טבע [[אדמו"ר הרש"ב]] באגרת משנת [[תרס"ב]] ליום [[י"ט כסלו|י"ט בכסלו]], היום בו שוחרר [[אדמו"ר הזקן]] מ[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|מאסרו]] הידוע ב[[פטרבורג]]. מאסר זה מוגדר בחסידות כ'[[קטרוג]]' שהיה בשמים על תורת החסידות, דבר שגרם ללקיחת אדמו"ר הזקן למאסר על ידי חיילי הצאר הרוסי. הנצחון שהיה לחסידים במשפט, ושחרורו של אדמו"ר הזקן, היוו נצחון מלא ל[[תורת החסידות]] כולה, ובמילא מוגדר יום שחרורו של אדמו"ר הזקן, כ"ראש השנה לחסידות".

ב[[יהדות]] מצויים עוד כמה ימים בשנה המוגדרים כ"[[ראש השנה]]". הידוע שבהם הוא "ראש השנה לשנים וליובלות", החל ב[[א' בתשרי]], וכן "ראש השנה לאילנות" החל ב[[ט"ו בשבט]] וכו'. ראש השנה לחסידות הינו ראש השנה נוסף, בו גם חוגגים כל בית ישראל את גילוי תורת החסידות, ב[[התוועדות|התוועדויות]] ובהוספה בלימוד [[תורת החסידות]] ובלימוד [[תורת הנגלה]], כפי שאכן נהוג לקיים '[[חלוקת הש"ס]]' ביום זה, חלוקה המתבצעת על ידי ארגון "[[מחנה ישראל]]".

==מנהגי היום==
[[קובץ: יט כסלו בבית מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] י"ט כסלו בכפר חב"ד, ב[[תש"ע]]]]
=== התוועדויות ===
נהוג להתוועד בי"ט כסלו. על פי הוראת הרבי יש להתוועד ביום זה ג' [[התוועדות|התוועדויות]]{{הערה|שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב (סעיף י"ד)}}.

ב[[כפר חב"ד]] מתקיימת מדי שנה חגיגה גדולה בי"ט כסלו אליה מגיעים רבבות אורחים ואישי ציבור{{הערה|[https://col.org.il/news/134876 כשצלם העיתונות הגיע להתוועדות בכפר והנציח הרגעים{{תמונה}}{{col}}]}}, הרבי היה שולח מברק מיוחד עבור החגיגה.

=== אי אמירת תחנון ===
ביום זה אין אומרים [[תחנון]].

הרבי מסביר ב[[אגרות קודש]]{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/7/1989&search=תחנון כרך ז']}} מדוע אין לומר ביום זה תחנון: מכיון שנהוג אצל מאות אלפי יהודים יראי שמים במשך שבעה דורות להחזיק יום זה כיום טוב, וכל ענין הוא הרי בהשגחה פרטית, אם כן וודאי יש לזה הסכמה מלמעלה, וזאת אומרת שלמעלה יש ביום זה הארת פנים נוספת של "באור פני מלך חיים" ואז הקטרוגים והדינים נחלשים. אמנם אין זה כ[[שבת קודש]] שעליה כתוב "וכל דינין מתעברין מינה", אבל בכל אופן חלישות גדולה גורמת יום זה למידת הדין, ולכן יום זה גם מסוגל לקבל על עצמו החלטות טובות בנוגע לתורה ומצוות ומידות טובות.

אמירת תחנון - המשיך הרבי - הוא ענין שמעורר דינים{{הערה|1=וכמו שאיתא בלבוש אורח חיים סימן קל"א, ובעטרת זקנים שם ס"ק ג', ומובא במ"ב שם ס"ק כ',}}, וממילא מי שרוצה לעורר דינים ביום זה שמאות אלפי יהודים אינם עשים זאת, אין מזיק הוא רק לעצמו, אלא גם למי שמתפלל עמו.

=== איחול 'לשנה טובה'===
ביטוי חסידי השגור בפי חסידים ליום זה, כדוגמת הביטוי שבליל [[ראש השנה]]: "לשנה טובה בלימוד ה[[חסידות]] ובדרכי החסידות תכתב ותחתם" בלשון יחיד דווקא. בביטוי זה משתמש גם [[הרבי]] במכתביו לקראת יום זה.

=== חלוקת הש"ס ===
{{ערך מורחב|חלוקת הש"ס}}
[[קובץ:חלוקת השס הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום פתק עליו רשם [[הרבי]] את המסכת שלקח בחלוקת ה[[ש"ס]] בשנת [[תשמ"ט]]]]
מנהג החסידים לחלק בי"ט כסלו את ה[[ש"ס]]. בשנים עברו העבירו את חלוקת הש"ס ליום [[כ"ד טבת]] על מנת לסיימו עד י"ט כסלו מפני חוזר הזמן ביום י"ט כסלו. הרבי החזיר את חלוקת הש"ס ליום י"ט כסלו והיה משתתף בחלוקה בעצמו במהלך ה[[התוועדות]].

הרבי אמר כי: {{ציטוטון|מובן, שגם מי שביכלתו לסיים כל הש"ס בפני עצמו בעיון – תבוא עליו ברכה ובודאי יעשה כן. אבל נוסף לזה יש לו גם להשתתף בחלוקת הש"ס של כמה וכמה מישראל, בגלל כל המעלות הנ"ל"{{הערה|קונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלו, סוף אות יב.}}}}.

=== "שווארצע קאשע" ===
ביום זה נהוג בכמה קהילות חב"דיות לאכול "[[שווארצע קאשע]]" - דייסת כוסמת, יש אומרים שאדמו"ר הזקן אכל מאכל זה בהיותו במאסר, וכזֵכר לכך אוכלים קאשע בי"ט כסלו (וראו בהערה){{הערה|מנהג אכילת הקאשע מוזכר בספר השיחות תרח"צ עמ' 250, ובתורת מנחם - התוועדויות תשי"ח, חלק כא, עמ' 240:" כהמנהג משנים קדמוניות שבי"ט כסלו היו אוכלים "גריקענע קאַשע"". אך במקורות הללו לא נזכר טעם המנהג (ע"פ "הלכות ומנהגי חב"ד", י"ט כסלו.). וראה בספר "זכרונותיי" להרב ששונקין, עמ' 276, הסיפור על אדה"ז ומאכל הקאשע בבית חותנו, ואולי גם זו סיבה לאכילת הקאשע בי"ט כסלו.}}.

===ועל הניסים===
ר' [[רפאל נחמן כהן|פולע כהן]] בספרו [[שמועות וסיפורים]] כותב: שבסעודת י"ט כסלו במחיצת הרבי הרש"ב, זימן [[הרבי הריי"צ]], ואמר בקול "'''ועל הניסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה'''".

==חגיגות י"ט כסלו==
על פי הוראת [[הרבי]], עורכים אלפי [[חסידי חב"ד]] שבכל אתר ואתר, התוועדויות וכינוסים לרגל חג גאולת [[רבינו הזקן]]. ישנם עשרות מכתבים והתבטאויות של הרבי בנושא זה, והרבי עודד מאוד את עריכת התוועדויות. [[אדמו"ר הזקן]] התבטא שמי "שישמח בשמחתי - אוציאנו מן המצר אל המרחב", נוסח שני: "מן הגשם אל הרוח", נוסח שלישי: "מן הגיהינום"{{הערה|ספר השיחות תרצ"ו, עמ' 315.}}.

[[הרבי]] ביאר ב[[י"ט כסלו]] בשנת [[תשד"מ]]{{הערה|תורת-מנחם - התוועדויות תשד"מ, כרך ב, עמ' 608-607}} אודות חגיגות י"ט כסלו:
{{ציטוט|תוכן=כאשר מדובר אודות חגיגת הגאולה די"ט כסלו, יכולים לשאול: כיצד ייתכן לתבוע מיהודי שיחגוג מאורע שאירע לפני למעלה ממאה וחמישים שנה - באותו אופן כפי שהיה בפעם הראשונה, ויתירה מזו: באופן ד"מעלין בקודש"?!
והמענה לזה - בפשטות:
י"ט כסלו עניינו - גילוי תורת החסידות, מעין ובדוגמת הגילוי דלעתיד לבא - "מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים", "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר גו'". ומכיוון שגילוי זה הוא למעלה מההגבלה דזמן ומקום, הרי אין כל פלא בכך שבעניין זה אינם חלים השינויים הקשורים עם ההגבלה דזמן ומקום, ולכן, יכולים לחגוג את החגיגה די"ט כסלו רבוי שנים לאחרי המאורע - באותו אופן כפי שהיה בפעם הראשונה.
ואדרבה: ההגבלות דזמן ומקום (שינויי הזמן והמקום מהמאורע של הגאולה בפעם הראשונה), תכליתם - שיהיה יתרון האור מן החושך... החגיגה די"ט כסלו באופן ד"מעלין בקודש", היינו, שמשנה לשנה נוסף עילוי גדול יותר לגבי הגאולה בפעם הראשונה.|מרכאות=לא}}
בהזדמנות אחרת{{הערה|י"ט כסלו תשי"ט ס"ט - קונטרס חג החגים י"ט כסלו, קה"ת תשנ"ט, עמ' 84}} ביאר הרבי שכל ההתוועדויות שבי"ט כסלו במשך כל השנים החל מהפעם הראשונה, כל העניינים מתעוררים לתקופת השנה, ומתאחדים ונמשכים בההתוועדות י"ט כסלו של עכשיו.
כאשר היה ד"ר אחד (ד"ר דוד כשדן מאוניברסיטת הרווארד) שהרבי לא מצא אותו בהתוועדות י"ט כסלו, כתב לו הרבי (בשנת [[תשל"ט]]):
{{ציטוט|תוכן=שמחתי לשמוע שהיית נוכח בהתוועדות של י"ט כסלו, אף-על-פי שחיפשתי אותך במקום שבו נכחת בהזדמנות קודמת [=בבית-מדרשו של הרבי], אבל לא ראיתי אותך, ייתן השם שההשראה של י"ט כסלו תעורר כל אחד ואחד להגביר את המאמצים להפצת התורה והמצוות, כשהם חדורים בחמימות ובשמחה" -|מרכאות=לא|מקור='מורה לדור נבוך' כרך ב' עמ' 128}}.
===השתתפות גדולי ישראל בחגיגות===
גדולי ישראל רבים השתתפו במסיבות י"ט בכסלו והשמיעו בהן מדברותיהם{{הערה|ראה בספר 'שמן ששון מחבריך', כרך ב עמ' 43, על ראב"ד העדה החרדית, הגאון רבי יצחק-יעקב ווייס זצ"ל; וכן רבי יוסף-דוב הלוי סולובייצ'יק}}.
הרבי עודד מאוד את השתתפותם של רבים בהתוועדויות י"ט כסלו, וכך כתב לפלוני בג' בטבת תשי"ח{{הערה|'כפר חב"ד', גיליון 834, עמ' 70}}:
{{ציטוט|תוכן=שלום וברכה!
בעונג רב קבלתי את מכתבו, בו כותב אודות ההתוועדות דיום הבהיר י"ט כסלו, יום גאולת רבנו הזקן, וכפי שנשיאינו רבותינו קוראים ליום זה ראש-השנה ללימוד החסידות, והרי בראש-השנה אומרים לשנה טובה תיכתב ותיחתם, וכך גם בי"ט כסלו, בנוגע לעניינים האמורים, אשר מדרכי החסידות הרי היא גם עבודת השם יתברך בשמחה וטוב לבב, וכפתגם הנעלה של הבעל-שם-טוב ששמענו מכ"ק מו"ח אדמו"ר, לעבוד את השם יתברך יחד עם הגוף, ולא לדחותו על-ידי תעניות וסיגופים.

ויהי-רצון שתמיד יבשר בשורות טובות מתוך בריאות הנכונה ועבודת ה' בשמחה וטוב לבב.
|מרכאות=לא}}

מברק שהרבי שלח למר [[זלמן שזר]]{{הערה| התפרסם ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 917, עמ' 88}}:

{{ציטוט|תוכן=
בערב היום אשר בלשון כ"ק אדמו"ר ([[הרש"ב]]) נ"ע הוא החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו וכו'. הנני בזה להביע איחוליי הלבביים בנוסח המסורתי גוט יום טוב לשנה טובה בלימוד ה[[חסידות]] ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו בכבוד ובהוקרה

נ"ב

הודות לחילוק הזמנים, הנה ז"ע [=זה עתה] התקשרו מכאן עם [[כפר חב"ד]] טלפונית ונתבשרנו אשר כבודו - נוסף על השתתפותו בהתוועדות כאן על-ידי (=משקה?) שהובא על-ידי הרב רלב"ג שי' - ביקר בכפר-חב"ד ביום בשורה זה, ואדרבה הזדרז לבוא בהקדם והשתתף גם בלימוד ה[[נגלה]] נוסף על ה[[מאמר חסידות]], ואף שהעמדתיו על חזקתו שבוודאי לא ישנה ממנהגו - מנהג ישראל תורה, ובמיוחד שהשנה ניתווספו שם כמה עולים חדשים עם משפחותיהם שיחיו, הרי אינה דומה חזקה לבירור בהחלט.
|מרכאות=לא}}

==מבצע י"ט כסלו==
{{להשלים|פסקה}}
בהתוועדות שבת-קודש פרשת וישב [[תשמ"א]]{{הערה|שיחות-קודש תשמ"א, כרך א, עמ' 601-599}} חזר הרבי מספר פעמים על הביטוי "מבצע י"ט כסלו", ועורר על לימוד פנימיות התורה, על הפצת תורת החסידות, ועל נתינת [[צדקה]] (כולל 'מגבית י"ט כסלו-חנוכה').

{{י"ט כסלו}}

==ראו גם==
* ימי חב"ד בתאריך [[י"ט בכסלו#ימי חב"ד|י"ט בכסלו]]:
*[[ראש השנה לחסידות]]
*[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/11/23-11-2020-12-40-17-יט-כסלו-קריאה.pdf?&~nfopt(fileDistorted=23022503086207924) ליקוטי שיחות - י"ט כסלו]''' {{PDF}}{{אינפו}}
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/19_kislev לקוטי שיחות מועדים - חג הגאולה י"ט כסלו] {{מפתח}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=183 י"ט בכסלו, מנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
* הרב שלמה כץ, [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1838 סיפור המאסר והגאולה], באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]], באדיבות [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]
* ועד חיילי בית דוד, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65498 ראש השנה לחסידות] - קובץ י"ט כסלו [[תשע"ב]] {{PDF}}
* הרב פרופסור [[יצחק קראוס]], עיתון בשבע, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65536 ארבעה ראשי שנים - ועוד אחד?] - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78934 מגילת י"ט כסלו עם הגהות בכתי"ק ● מיוחד] {{אינפו}}
*הרב זלמן גופין, '''[https://toratchabad.com/מגילת-יט-כסלו פרשת י"ט כסלו]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*הרב מיכאל זליגסון, '''[https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view מאמרי י"ט כסלו]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 24

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש כסלו|ב יטא]]
[[קטגוריה:י"ט כסלו]]