עריכת הדף "חסידות רחמסטריווקא"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 4: שורה 4:


בנו רבי מרדכי מרחמסטריבקא, כונה בפי אנשי [[ירושלים]] בשם החיבה 'רבי מוטל'ה'. בשנת [[תרס"ה]] עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הסתלק בשנת [[תר"פ]], כתוצאה מהתנפלות של ערבים בדרכו חזרה מ[[הכותל]].
בנו רבי מרדכי מרחמסטריבקא, כונה בפי אנשי [[ירושלים]] בשם החיבה 'רבי מוטל'ה'. בשנת [[תרס"ה]] עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הסתלק בשנת [[תר"פ]], כתוצאה מהתנפלות של ערבים בדרכו חזרה מ[[הכותל]].
*בן אחר של רבי יוחנן, היה רבי [[מנחם נחום מרחמסטריווקה]]. אותו מכנה אדמו"ר הריי"צ בתוארים הבאים:


:::כבוד שאר בשרי, הרב הצדיק המפורסם לשם ולתהלה בכל מרחבי תבל, בנן של קדושי עליון, גזע תרשישים קדש הקדשים, יראת ה' אוצרו, בעל מדות תרומיות כש"ת מוהר"ר מנחם נחום{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=f081fc08-72de-48a4-91d1-44996fd61e0e&st=טברסקי אגרות הריי"צ]}}.
*בן אחר של רבי יוחנן, היה רבי [[מנחם נחום מרחמסטריווקה]]. אותו מכנה הריי"צ בתוארים הבאים:


בנו של רבי מרדכי, היה רבי דוד מרחמסטריבקא. בנו היה רבי [[יוחנן טברסקי|יוחנן מרחמסטריבקא]] (נפטר ב[[כ' כסלו]] [[תשמ"ב]]), עמד בקשר מכתבים עם הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1210&search=טברסקי אגרות קודש ח"ד]}}, כן היה מודיע לו על שמחות שערך{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/21/7888&search=טברסקי אגרות קודש חכ"א]}}, נפטר בכ' כסלו [[תשמ"ב]].
:::כבוד שאר בשרי, הרב הצדיק המפורסם לשם ולתהלה בכל מרחבי תבל, בנן של קדושי עליון, גזע תרשישים קדש הקדשים, יראת ה' אוצרו, בעל מדות תרומיות כש"ת מוהר"ר מנחם נחום.{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=f081fc08-72de-48a4-91d1-44996fd61e0e&st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות הריי"צ]}}


גם היה בקשר עם רבי מנחם נחום טברסקי מרחמיסטריווקא, ברבי יוחנן מרחמיסטריווקא אחי רבי יעקב ישראל
בנו של רבי מרדכי, היה רבי דוד מרחמסטריבקא. בנו היה רבי יוחנן מרחמסטריבקא (נפטר ב[[כ' כסלו]] [[תשמ"ב]]), עמד בקשר מכתבים עם הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1210&search=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות קודש ח"ד]}}, כן היה מודיע לו על שמחות שערך,{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/21/7888&search=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות קודש חכ"א]}}. נפטר בכ' כסלו [[תשמ"ב]].
 
גם היה בקשר עם רבי מנחם נחום טברסקי מרחמיסטריווקא, ברבי יוחנן מרחמיסטריווקא אחי רבי יעקב יוסף
מטשערקאס, שהיה זקנו של הריי"צ.
מטשערקאס, שהיה זקנו של הריי"צ.


בניו של רבי יוחנן הוכתרו לאחר פטירתו;
בניו של רבי יוחנן הוכתרו לאחר פטירתו;  
*רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] הוכתר כאדמו"ר ב[[ארץ ישראל]]. נולד לאביו רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקה בז' [[סיון]] [[תרפ"ט]]. לאחר פטירת אביו המשיך את השושלת בבית המדרש ב[[ירושלים]], הקים ישיבה גדולה וקטנה. נודע כמתמיד עצום בתורה. בשנת [[תנש"א]] שבר את רגלו, ומאז מצבו הבריאותי הלך והדרדר. נפטר בכ"ב [[סיון]] [[תשס"ד]]. בנו הקטן ר' [[נחמן יוסף טברסקי]] הוא ר"מ בישיבת אהלי תורה [[קראון הייטס]] וחתנו של ר' משה אשכנזי, רבה של קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].
 
*רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] הוכתר כאדמו"ר ב[[ארץ ישראל]]. נולד לאביו רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקה בז' [[סיון]] [[תרפ"ט]]. לאחר פטירת אביו המשיך את השושלת בבית המדרש ב[[ירושלים]], הקים ישיבה גדולה וקטנה. נודע כמתמיד עצום בתורה. בשנת [[תשנ"א]] שבר את רגלו, ומאז מצבו הבריאותי הלך והדרדר. נפטר בכ"ב [[סיון]] [[תשס"ד]]. בנו הקטן ר' [[נחמן יוסף טברסקי]] הוא ר"מ בישיבת אהלי תורה [[קראון הייטס]] וחתנו של ר' משה אשכנזי, רבה של קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].
::*לאחר פטירתו הוכתר הבן הבכור רבי דוד לאדמו"ר. רבי דוד הינו תלמיד מובהק של רבי משה אריה פריינד, מ[[חסידות סטמר]], ובדיעותיו הוא נוטה לדיעותיו של רבו. בשונה מאביו הוא לא מורה ללכת ל[[בחירות]] אם כי גם לא אוסר אותם, מכיון שלדבריו אינו יכול להורות לחסידות לנהוג בשונה מדעתו של אביו, ובהוראתו הפסיקו מוסדותיו ליטול כסף מ[[מדינת ישראל]].
 
*אחיו רבי [[חי יצחק טברסקי]] נולד בשנת [[תרפ"ז]] בערך לאביו רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקא. למד ב[[ישיבת עץ חיים]] של רבי [[איסר זלמן מלצר]] ואחר כך בישיבתו של רבי [[אהרון רוקח]] האדמו"ר מבעלזא, שקרבו מאוד. בהגיע לפרקו, השתדך עם בתו של רבי יעקב יוסף טברסקי האדמו"ר מסקווירא. התחתן בארה"ב, והתגורר ב[[עיירה]] סקווירא, אותה הקים חותנו. אחר פטירת אביו הוכתר כאדמו"ר בארה"ב. זמן קצר לאחר פטירת חותנו עבר מה[[עיירה]] סקוירא לבורו פארק, ושם המשיך את ההנהגה. בצילו מסתופפים היום מאות חסידים ואלפים פונים לקבל את ברכותיו. לחצר בארה"ב יש רשת תלמודי תורה, ב[[בורו פארק]], [[מונסי]], ו[[ליקווד]].
 
#הפניה: [[ראחמעסטריווקע]]
#הפניה: [[ראחמסטריווקע]]
#הפניה: [[ראחמסטריווקה]]


::*לאחר פטירתו הוכתר הבן הבכור רבי דוד לאדמו"ר חתן הגה"צ רבי משה ניישלאס אב"ד שיכון סקווער ואב"ד סערדעלי זי"ע.
רבי דוד הינו תלמיד מובהק של רבי משה אריה פריינד, מ[[חסידות סטמר]], ובדיעותיו הוא נוטה לדיעותיו של רבו. בשונה מאביו הוא לא מורה להצביע ב[[בחירות לכנסת]] אם כי גם לא אוסר אותם, מכיון שלדבריו אינו יכול להורות לחסידות לנהוג בשונה מדעתו של אביו, ובהוראתו הפסיקו מוסדותיו ליטול כסף מ[[מדינת ישראל]].
*אחיו רבי [[חי יצחק טברסקי]] נולד בשנת [[תרצ"א]] לאביו רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקא. למד ב[[ישיבת עץ חיים]] של רבי [[איסר זלמן מלצר]]. האדמו"ר מבעלזא קרבו מאוד. בבחרותו השתתף בחבורות הבחורים דחסידי קארלין. מסופר שלמד בבחרותו עם אביו ספרי אדמוה"ז תניא, ליקוטי תורה ותורה אור בהגיע לפרקו, השתדך עם בתו של רבי יעקב יוסף טברסקי האדמו"ר מסקווירא. התחתן בארצות הברית, והתגורר ב[[עיירה]] סקווירא, אותה הקים חותנו. אחר פטירת אביו הוכתר כאדמו"ר בארצות הברית. זמן קצר לאחר פטירת חותנו עבר מה[[עיירה]] סקוירא לבורו פארק, ושם המשיך את ההנהגה. בצילו מסתופפים היום מאות חסידים ואלפים פונים לקבל את ברכותיו. לחצר בארצות הברית יש רשת תלמודי תורה, ב[[בורו פארק]], [[מונסי]], ו[[ליקווד]]. דרשותיו ומאמריו נדפסו בספר 'אמרות טהורות'.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)