עריכת הדף "התפילה ב-770"

[[קובץ:תפלה כינוס השולחים תשפ.jpg|ממוזער|תפילה בכינוס השלוחים [[תש"פ]]]]
'''סדרי התפילה ב-[[770]]''' נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת [[הרבי]] וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת ה[[תפילה]] ברוב [[בתי הכנסת]] החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל.

==מעלת התפילות במקום==
[[קובץ:שחרית, תשרי תשפ.jpg|ממוזער|תפילת שחרית בחודש תשרי תש"פ, במנין של [[הרבי מלך המשיח]]]]
ה[[תפילה]] ב[[חסידות חב"ד]] בכלל הינה חוט השדרה{{הערה|[[לקוטי תורה]], דרוש לפרשת בלק.}} של עבודת ה', והדבר מתבטא במרכז חב"ד [[770]] במיוחד.

כשנכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] בפעם הראשונה ל-[[770]], דבר ראשון נכנס לבית הכנסת [[הזאל הקטן]] ואמר: {{ציטוטון|יהי רצון אז די תפילות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק}} (תרגום: יהי רצון שהתפילות יהיו עם [[פנימיות]], עם [[עבודה]] אמתית פנימית ו[[תענוג]]){{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] קיץ ה'ש"ת עמ' 175}}. באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך למקום לתפילה ול[[עבודת התפילה]] בדרך חסידות חב"ד. [[הרבי]] מבאר את אימרה זו של הרבי הריי"צ כך: "משום שהבית הוא בית כללי עבור כלל ישראל, כי, זה שנכנס לדור בבית זה הוא [[נשמה כללית]] שהתעסקותה בענין התפילה, מלשון חיבור (תפלה מלשון התופל){{הערה|'''הערת הרבי''': תורה אור תרומה עט, סע"ד. וראה ספר המאמרים תש"ט ע' 79 בהערה.}}, לחבר את כלל ישראל לאביהם שבשמים"{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989311#footnoteRef7a2989311 שיחת ראש חודש סיון תש"י] סעיף ו'}}.

[[770]] הוא [[בית הכנסת]] של [[הרבי]] בעשר שנים האחרונות של [[אדמו"ר הריי"צ|דור הששי]] וב[[דור השביעי]], מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי ה[[חסידים]] בעבר הוא "[[בית המקדש]] שלנו" בזמן ה[[גלות]]{{הערה|"[[התמים]]" חלק ב' עמ' קכו.}}. וכמו שביאר הרבי בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].

בשל כך, הרבי ייחס{{הערה|שיחת ו' מרחשון תשמ"ז. שבת פרשת לך לך תשמ"ח. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/305.htm אגרות קודש חלק ב' אגרת שה].}} להגעה למקום בשלושת הרגלים כמעין עליה לרגל{{הערה|הגמרא ([[מסכת ראש השנה]] טז עמוד ב) כותבת ש"חייב אדם לקבל פני רבו ברגל". הרבי חידש וביאר, שלא רק מצוה להגיע לרבי, אלא להגיע לבית הכנסת ובית המדרש של הרבי שהוא בדוגמת בית המקדש בזמן הגלות.}}.

מעלה מיוחדת מבאר הרבי באגרת מ[[כ"ד תשרי]] [[תש"ח]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/304.htm אגרות קודש חלק ב' אגרת דש]. }} לחסיד כאשר הוא מגיע לבית מדרש רבו, מאיר בו אור מיוחד על דרך האור שנמצא בבית המקדש.

==סדר התפילה ב-770==
סדר התפילה ב[[בית הכנסת]] [[770]] התגבש במהלך השנים, חלק מהשינוים הנהיג הרבי, וחלקם על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]], ובעלי התפילה.

במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה [[שליח ציבור|בעלי תפילה]] מפורסמים מהם ב[[שבת]]ות ומהם ב[[חג]]ים וב[[ימים נוראים]].

החל מ[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]] נהוג שבשעה ש[[הרבי]] נכנס ויוצא מתפילה הקהל [[ניגון|מנגן]] בדרך כלל ניגון שמח ופעמים רבות הרבי מעודד את השירה{{הערה|התחיל בזה החסיד הרב [[זושא ווילימובסקי]] כתגובה על דברי הרבי שלא שמע שהתוועדו ב-770. ראה בספר [[הפרטיזן]] מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]].}}.

==מנהג 770==
בקהילות חב"ד רבות נוהגים את סדרי התפילה כמנהג [[770]]. הדבר קיבל גיבוי מ[[הרבי]] מספר פעמים.

כאשר מספר [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]], רצו לשנות את מנהג [[הגבהת התורה]] שהיה נהוג עד אז לנהוג בבית הכנסת של הרבי, הרב [[שלמה יוסף זוין]] לא ראה נכונה את השינוי מ[[מנהג]] המקום וכתב על כך לרבי. הרבי השיב לו באגרת{{הערה|שם=זווין|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7282.htm אגרות קודש חלק יט אגרת ז'רפב] לרב [[שלמה יוסף זווין]]. ההדגשות אינם במקור.}}:

{{ציטוט|תוכן={{מונחון|במ"ש|במה שכתב}} אודות מנהגי [[הגבהת התורה|הגבה]] וכו' .. ובטענה שכן נוהגים בבית הכנסת בו התפלל [[כ"ק מו"ח אדמו"ר]] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע,

- והנה אף שלכתחלה אולי צדקו טעמי כבוד תורתו לשלילת שינוי המנהג, ובפרט שכן נהגו זקני אנ"ש בדורות שקדמו בבואם ל[[אה"ק]] ת"ו. אבל הבעיא עתה - '''האם יש לנגוע בנקודת ה[[התקשרות]] של מי שהוא ל[[רבותינו נשיאינו]]''', אפילו באם מתבטאת היא ביותר על המדה.

ויש לקשר לזה גם סיפור חז"ל{{הערה|סוכה לב סוף ע"ב.}} מהדר כו' [[הואיל ונפיק מפומיה|הואיל דנפיק מפומי']] - אף שבוודאי בעל הפס"ד עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהיה דוקא תרי וחד, אלא רק {{מונחון|דנפק מפומי'|שיצא מפיו}}, ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שזה מתבלטת השייכות, וכל שכן בנידון דידן, ענין שבפועל. ועוד, הרואה - השינוי יעורר אותו לשאול הטעם ויקבל המענה, שזהו מנהג אבותינו נשיאינו כו', וכמאמר רז"ל עד חברון. וכנ"ל עיקר הנקודה בהאמור הוא, להחזיר עתה המנהג לכמו שהיה הרי זה מחליש העמדה '''שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר.'''}}

כמו כן, הרבי הסכים עם מה שנהגו ב[[צפת]] לעשות [[ברכת כהנים]] רק ב[[תפילת מוסף]]] של יום טוב, כי כך נהוג ב-770{הערה|ראה מה שדן בזה ב[[פרד"ס חב"ד]] גליון ט"ו ט"ז יז, http://www.daat.ac.il/he-il/hasidut/pardes]]}}.

==השתתפות הרבי בתפילות==
[[קובץ:תשמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, [[תשמ"ה]]. יוצא ל[[זאל הקטן]] לשמוע את [[קריאת התורה]] בתפילת שחרית במקומו הסמוך לפתח הכניסה]]

[[הרבי הריי"צ]] מיעט להגיע להתפלל במניין הרשמי ב-770 בשל מצבו הבריאותי והיה לרוב מתפלל במניין שהתקיים עבורו ב[[דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770|דירתו]]. כאשר היה מגיע להתפלל ב[[זאל הקטן]] היה יושב סמוך ל[[ארון הקודש]] מימינו. על מנת להקל עליו את התפילה במקום בעקבות מצב בריאותו, הותקן במקום מעקה בו יוכל להסתייע.

עד [[תשמ"ח]]{{הערה|למעט [[תשכ"ה]].}} התפלל [[הרבי]] בציבור בימי חול בעיקר תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]]{{הערה|בדרך כלל, אך לא בקביעות.}} ובימי הקריאה הרבי היה מגיע לתפילות מ[[קריאת התורה]] עד סיום התפילה.

ב[[שבת]] ו[[יום טוב]] עד [[תשמ"ח]]{{הערה|בשנת [[תשמ"ו]] התפלל הרבי ב[[זאל הקטן]] ב[[שבת|שבתות]] מ[[שבת מברכים]] [[אדר א']], עד [[חג הפסח]], מחמת קושי בהליכה.}} התפלל הרבי מנחה ב[[ערב שבת]] ב[[זאל הקטן]], [[קבלת שבת]] ו[[שחרית]] ב[[זאל הגדול]], [[מנחה]] - כאשר היה [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הייתה התפילה בזאל הגדול, כאשר לא הייתה התוועדות בזאל הקטן. [[ערבית]] [[מוצאי שבת]] בזאל הקטן.

בימי החול בשנים בהם התפלל [[הרבי]] ב[[זאל הקטן]] את תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]], היה הרבי יושב בפינה הצפונית מזרחית סמוך לדלת הכניסה. בימים שני וחמישי היה הרבי משתתף גם ב[[קריאת התורה]] שהתקיימה, והחל משנות המ"מים הסכים הרבי שיעמידו לו בשעה זו סטנדר קטן על השולחן. ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]] נהג הרבי לשבת במקום סמוך לדלת שעוברת לחדר שני של הזאל הקטן.

כאשר עבר מניין התפילה המרכזי אל [[הזאל הגדול]], הרבי החל להתפלל שם את תפילות ה[[שבת]]ות, ה[[יום טוב|ימים טובים]] וה[[צום|צומות]], בעוד שאת תפילות מנחה וערבית בימי החול וב[[מוצאי שבת]] המשיך הרבי להתפלל ב[[זאל הקטן]]. גם בזה היו שינויים רבים עד שבהמשך נקבע המניין המרכזי של הרבי לכל התפילות במשך השנה בזאל הגדול (למעט פעמים בודדות בשנה בהם מתפלל הרבי בזאל הקטן).

בעיתים מסויימים עשו לרבי מנין מיוחד ב[[גן עדן התחתון]]{{הערה|בלילות ארוכים של יחידות בימי הקריאה או שהרבי היה שומע קריאת התורה בזאל הקטן קודם שהלך לבתו, ולפעמים היה מנין לקריאת התורה בגן עדן התחתון כשחזר מביתו ל-770. ב[[תשנ"ב]] [[מנחה]] לפני [[חלוקת הדולרים]] ביום ראשון. וכן ב[[תענית בה"ב|תעניות בה"ב]] עד [[תשמ"ח]] היה מנין מצומצם בסיום הצום.}}, במיוחד לאחר [[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]].

===מקום הרבי בתפילה===
[[קובץ:הרבי שליט"א מלך המשיח, סיוון תשפ"ב.jpeg|350px|שמאל|ממוזער|המקום של הרבי מלך המשיח, [[סיוון]] [[תשפ"ב]]]]
מקומם הקבוע של [[רבותינו נשיאינו]] ב[[בית הכנסת]] הוא בפינה הדרומית מזרחית של בית הכנסת{{הערה|היה שינוי בשנת תרנ"ד (ספר התולדות אדמו"ר הרש"ב).}}.

בשנת [[תשמ"ח]] בשנת ה[[אבילות]] על [[הרבנית חיה מושקא]] התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב [[פרזידנט 1304]]. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג אדמו"רי חב"ד. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את תפילת שחרית בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי בזאל הגדול (למעט תפילת ערבית של מוצאי שבת אותה המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן למשך מספר שנים).

בעקבות הסתלקות הרבנית החל הרבי [[התוועדות עם הרבי#לאחר כ"ב שבט תשמ"ח|להתוועד מדי שבת]] בשעה אחת וחצי. בסיום ההתוועדות היה הרבי מתפלל את תפילת מנחה על בימת ההתוועדויות.

במשך השנים לא היה מקומו של הרבי בזאל הגדול מוגבה, למעט חודש תשרי, וכאשר התפלל הרבי בזאל הגדול באופן חריג נפרש על מקומו שטיח. עם תחילת שנת [[תש"נ]] והתקבעות הנוהג לפיו הרבי מתפלל בזאל הגדול, הועמדה בימה קבועה על מקומו של הרבי.

===הרבי [[שליח ציבור|עובר לפני העמוד]]===
בשנת האבילות אחרי הסתלקות אביו הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] ב[[כ' מנחם אב]] [[תש"ד]] התפלל הרבי לפני העמוד ו[[בעל קורא|קרא בתורה]] במנין של הישיבה, כאשר התפילות מתקיימות בזאל הקטן{{הערה|מסופר כי הרבי דייק שיהיו עשרה מלבדו בבית הכנסת ([[מעשה מלך]]).}}.

בשנת האבלות אחרי אימו [[הרבנית חנה]] שהסתלקה ב[[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]], התפלל הרבי לפני העמוד בימים הבודדים של ה"שבעה"{{הערה|הסתלקה בשבת [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]] בעלות המנחה והובאה למנוחות למחרת ב[[ז' תשרי]]. ה[[שבעה]] נמשכה עד [[ערב יום כיפור]]. ממילא השבעה נמשכה ימים ספורים בלבד.}} בביתה ב-[[פרזדינט 1418]], וכל השנה התפלל לפני העמוד ב-770.

בשנת [[תשמ"ח]] בשנת ה[[אבילות]] על [[הרבנית חיה מושקא]] התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב [[פרזידנט 1304]]. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום לחזן משמאל ל[[ארון הקודש]]. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את [[תפילת שחרית]] בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי ב[[זאל הגדול]] (למעט [[תפילת ערבית]] של [[מוצאי שבת]] אותה המשיך הרבי להתפלל ב[[זאל הקטן]] למשך מספר שנים).

ימים שהרבי עובר לפני העמוד:
*[[ו' תשרי]]: יום ההילולא של [[הרבנית חנה]].
*[[יו"ד שבט]]: יום ההילולא של [[הרבי הריי"צ]].
*[[כ"ב שבט]]: יום ההילולא של [[הרבנית חיה מושקא]]
*[[כ' מנחם אב]]: יום ההילולא של אביו [[לוי יצחק שניאורסון|הרב לוי יצחק]]

גם בשנים לפני שהתחיל להתפלל בזאל הגדול, בימים שהרבי עבר לפני התיבה בדרך כלל מפני ריבוי הקהל התפלל בזאל הגדול.

===הרבי אומר [[קדיש]]===
ימים שהרבי נוהג לומר [[קדיש]] ממקומו:
* יום שני של [[ראש השנה]]: על גיסתו [[הרבנית שיינא]] וגיסו הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין]].
* [[כ"ד תשרי]]: על סבתו הרבנית [[רחל ינובסקי]].
* [[י' כסלו]]: על דודו הרב [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל שניאורסון]].
* [[י"ט כסלו]]: על דודתו מרת [[מרים גיטל שניאורסון]].
* [[י"ג אייר]]: על אחיו ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].
* [[כ"ג אלול]]: על סבו הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]].
* [[כ"ה אלול]]: לא ידוע על מי{{הערה|ראה [[שבועון בית משיח]] גיליון 303 עמוד 63 שכנראה אומר על אחיו הרב [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]].}}.

עד [[תשמ"ח]], שאז הרבי היה מתפלל בדרך כלל רק תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]] במנין, היה הרבי מסיים פרקי [[משניות]] לפני התפילה ואומר אחריהם [[קדיש]].

===הזכות להתפלל במחיצת הרבי===
בחסידות חב"ד מבואר פעמים רבות{{מקור}}, דוגמה להשפעה באופן של [[סובב]] כאשר נמצאים במחיצת [[צדיק]] בכלל ומיוחד כאשר שצדיק מתפלל, ההשפעה היא על האדם אף שאינו חש בה.

מספרים{{הערה|מפי המשפיע הרב [[שלמה זרחי]].}} שהיה בחור שהתלונן אצל הרבי על בעיות ב[[אמונה]], אמר לו הרבי תבוא להתפלל עם אדם שאצלו מונח הדברים בפשטות (ובזה רמז על עצמו), ויהיו הדברים מונחים אצלך בפשטות.

==תפילה בימי חול==
[[קובץ:תפלה מנחה ב7.jpg|ממוזער|250px|[[תפילת מנחה]] ב-770, [[תמוז]] [[תש"פ]]]]
[[הרבי]] מתפלל ב[[מנין]] שמתקיים בשעות קבועות, ובו משתתפים רבים מה[[חסידים]] וה[[תמימים]] בישיבה. מנין זה הינו המרכזי בבית הכנסת ונקרא [[המנין של הרבי]]. מלבד זאת מתקיימים מניני תפילה קטנים בחדרים הקטנים ובכל רחבי בית הכנסת בכל שעות היממה.

בשנים האחרונות, בעת כניסת ויציאת [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] לתפילות, מנגנים 'יחי אדוננו'{{הערה|בכניסת הרבי מנגנים [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|ניגון 'יחי' במנגינת 'חיילי אדוננו']], וביציאתו מנגנים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון 'יחי' במנגינת 'זאל שוין זיין די גאולה']]. בשנים [[תשנ"ג]]-[[תשנ"ד]] היו מנגנים רק בעת יציאת הרבי למרפסת בסיום התפילה, ואז הרבי היה מעודד למשך מספר דקות את השירה.}}.
*תפילת [[שחרית]] מתחילה בשעה 10 בבוקר בדיוק, לאחר כניסת הרבי לתפילה.
:בתחילת התפילה מנגנים "[[ניגון שיבנה בית המקדש|שיבנה בית המקדש]]", ב{{מונחון|יומי דפגרא|חגים חסידיים}} לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן "אל תירא" ב[[ניגון עוצו עצה]] ו"אך צדיקים" בניגון [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים]]{{הערה|נוהג זה התחיל רק בשנות הסמ"ך, לפני כן היו מנגנים בכינוסי ילדים וכד' את 'אל תירא'.}}.
:לאחר התפילה נאמר ברבים על ידי החזן [[חת"ת|השיעור היומי בתהלים]].
:לאחר מכן מוכרז פתגם [[היום יום]] היומי, וקטע ב[[עניני גאולה ומשיח]].
:בסיום התפילה מכריז ה[[גבאי]] מתי מתקיימת התפילה הבאה.
*תפילת [[מנחה]] מתקיימת בשעה 3:15.
:בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפילה הבאה.
* תפילת [[ערבית]] מתקיימת ב[[חורף]]{{הערה|מלאחר [[שמחת תורה]].}} בשעה 6:45{{הערה|לפעמים בימים שאחרי [[שמחת תורה]] השעון ב[[ניו יורק]] משתנה, עד שאפשר להתפלל ב-6:45.}}, וב[[קיץ]]{{הערה|לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.}} בשעה 9:30.
:בימי [[תענית בה"ב]], התפילה מתקיימת בסוף ה[[צום]].

==תפילת שבת==
ב[[ערב שבת]] נהג [[הרבי]] להתפלל ב[[זאל הקטן]], במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפילות ל[[זאל הגדול]]. בשנים האחרונות המניין מתקיים כרגיל בשעה 3:15 בזאל הגדול.
===קבלת שבת===
[[קבלת שבת]] מתחילה בדרך כלל כ25–29 דקות לאחר ה[[שקיעה]].

הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]]{{הבהרה|מתי?}} שאל את רשות הרבי לנגן ב[[לכה דודי]], והתחיל ב[[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]], וכך נהוג עד היום{{מקור}}.

לעיתים מעודד הרבי את ה[[שירה]] בתנועות בידו הקדושה.

החל מהשבת שאחרי [[כ"ז אדר תשנ"ב]] התחילו לרקוד עם המילים [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|יחי אדוננו באותה המנגינה]] אחרי סיום שירת הפיוט לכה דודי. כיום נוהגים לרקוד כ-7 דקות.

ביציאה מהתפילה הרבי נוהג לומר ל[[גבאי]]ם {{ציטוטון|גוט שבת}}.

===[[שחרית]] ו[[תפילת מוסף|מוסף]]===
התפילה מתחילה בשעה 10{{הערה|יוצא מהכלל [[ערב פסח]] שחל להיות בשבת.}}, לבד מ[[שבת מברכים]] שאמירת התהלים מתחילה ב-8:30 והתפילה ב-10:30.

נוהגים לנגן ב:
*[[האדרת והאמונה]], על פי בקשת ר' [[זלמן יפה]] מהרבי מלך המשיח.
*א-ל אדון{{הערה|בדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ג]] שהרבי התחיל לנגן ב"א-ל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף ב[[ניגון שאמיל]]. מזכרון הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].}}.
*ב[[אמירת קדושה|קדושה]] בשחרית בקטע המתחיל "ממקומך"{{הערה|לפי הנראה בפעול הראשונה בתחילת הכפס' על ידי הרב הירשל שפריצר, ניגן בפעם הראשונה בניגון שמיל, וקיבל על זה ישר כח מהרבי.}}
*בקדושה ב[[תפילת מוסף]] בקטע המתחיל "הוא אלוקינו", מנגנים את [[ניגון הוא אלוקינו]].

אחרי קריאת התורה (ב[[שבת מברכים]] אחרי [[ברכת החודש]]), מכריז הגבאי את פתגם [[היום יום]] של אותו היום.

===תפילת המנחה===
התפילה מתחילה 35/39 דקות קודם ה[[שקיעה]].

בשבתות ה[[קיץ]] מיד אחרי התפילה אומרים [[פרקי אבות]], הרבי נוהג לומר זאת במקומו בישיבה.

לאחר התפילה מתקיים [[סדר ניגונים]] ולאחריו [[חזרת דא"ח]] עד זמן [[מוצאי שבת|צאת השבת]], שאז מתפללים ערבית.

===[[שליח ציבור|בעלי תפילה]]===
*הרב שמעון הרץ, ב[[קבלת שבת]] ולפעמים בשחרית של שבת
*הרב [[נחום קפלינסקי]], בעיקר בתפילת מנחה בשבת.
*הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)|מנחם מענדל רייצס]] וכן ב[[תפילת גשם]] וב[[תפילת טל]]{{הערה|באחת השנים התפלל גם בימים נוראים.}}.
*הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]], קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]] שמקורה ב'מארש' של משפ' הכט).
*הרב לוי גאיער

==בימים נוראים==
בהנהגת [[הרבי]]{{מקור}}, כל תפילה ב[[ימים הנוראים]] מתחילה בניגון [[אבינו מלכנו]]. לבד אם חל בשבת.

קודם [[תפילת ערבית]] של [[ראש השנה]] אחרי [[ערב ראש השנה (מנהגים)#אמירת תהלים קודם ערבית דראש השנה|אמירת תהלים]] היה הרבי מתחיל לנגן ברוב השנים אבינו מלכנו, וכך נוהגים היום.

קודם תפילה [[כל נדרי]] נוהג הרבי לומר [[תהלים]] בזמן לא מגודר אבל לא פחות מ 20 דקות.

לאחר [[תפילת ערבית]], הנהיג הרבי לומר את כל ספר ה[[תהלים]] מתחילתו ועד סופו.

קודם תקיעת שופר נוהגים לנגן את ניגוני [[רבותינו נשיאינו]] וניגון לר' לוי יצחק ולחתום בניגון יחי.

הרב [[שלמה זלמן מאיעסקי]], מכריז (תוכן): שכיון שענין התקיעות הוא קבלת המלכות, והדרך לקבל מלכותו של הקב"ה מוסבר בחסידות{{הערה|[[דרך מצותיך]] מצות מינוי מלך. ועוד.}} הוא על ידי התקשרות למלך ולנשיא הדור. ומסיים בהכרזת יחי.

===בעלי תפילה בימים נוראים===
*הרב [[זלמן גולדשטיין]].
*הרב [[שניאור זלמן דוכמן]].
*הרב [[יוסף וינברג]], במוצאי [[שבת סליחות]], וב[[ימים נוראים]].
*הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
*הרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]].
*הרב [[אלעזר קעניג]]{{הערה|ב[[תשרי]] בשנות ה[[תש"ס]] וה[[תש"ע]]}}.
*הרב [[שמואל זלמנוב]], עורך [[ספר הניגונים]]. חיבר את מנגינת [[ניגון הקפות|ניגון ר' לוי יצחק]] אביו של הרבי, עם פיוט [[היום תאמצנו]].
*הרב [[משה לברטוב]].
*הרב [[מרדכי דב טלישבסקי]].
*הרב [[משה טלישבסקי]]. היה מתפלל בשבתות, ובמיוחד ב[[שבת בראשית]] בה נוהגים להאריך בתפילה, היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים.
*הרב [[יוסף ויינברג]].
*הרב [[אליהו איידלמן]], [[מלמד|מלמד תשב"ר]] ב[[תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)|תלמוד תורה אהלי תורה]]{{הערה|בתחילה היה מתפלל בשבתות, והחל מ[[תשע"ט]] ניאות לבקשת ה[[גבאי]]ם להתפלל גם ב[[ימים נוראים]]}}.
*הרב [[יעקב הרצוג]]. מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפילת מנחה ב[[יום כיפור]].
*הרב [[אהרן לאשק]], בשבתות{{הערה|בעיקר ב[[יום כיפור]] משנת [[תשע"ט]] ואילך}}.

==בעלי תקיעה==
בחודש אלול נהג לתקוע בשופר הרב [[דוד רסקין]].

לקראת ר"ה תשי"א הרבי ביקש מאת הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]] להיות בעל תוקע.

בשנה הראשונה תקע בשופר גם ב[[תקיעות מיושב]], ומאז תשי"ב עד תשנ"ב הרבי תקע בשופר בתקיעות מיושב, והרב טננבוים תקע במעומד ובסיום התפלה.

לאחר מכן שימשו כבעלי תקיעה בניו: הרב אליהו טננבוים. והרב שלום דובער טננבוים.

ראה עוד: [[השופרות של הרבי]]{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=75135 שופרות הרבי נחשפים].}}

==בחג הסוכות==
בעלי תפילה:
*הרב [[יוסף חיים גלבשטיין]]
*הרב [[משה שמואל שמעלקא סגל]]

{{להשלים}}

==בשמיני עצרת שמחת תורה==
בליל [[שמיני עצרת]] אחר התפילה נהוג לעשות הפסקה עד השעה 9 בה הולך הקהל לעשות [[קידוש]] ו[[התוועדות|להתוועד]] כהכנה ל[[הקפות]].

סדר ההקפות מתחיל באמירת שלוש פעמים [[אתה הראת]].

מנהגים שונים במהלך [[שמחת תורה]]:
*כשפותחים הארון נוהגים לנגן את "[[ניגון אנא עבדא]]".

===בעלי תפילה===
*הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], היה מתפלל בעמוד ב[[שמחת תורה]] עקב [[יארצייט]]{{הבהרה|שחרית? מוסף?}}.
*הרב [[ישראל דוכמן]], שמחת תורה{{הבהרה|שחרית? מוסף?}}.

==[[קריאת התורה]]==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספרי תורה ב-770]]}}
בבית הכנסת [[קריאת התורה|קוראים]] ב[[ספר תורה|ספרי תורה]] מיוחדים כגון [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ספר תורה של הרבי]]. ועוד.

==סדר [[ברכת כהנים]] בבית הכנסת==
המנהג בבית המדרש שה[[כהנים]] [[נשיאת כפיים|נושאים כפיים]] באופן אותו כותב [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]{{הערה|הובא ב[[סידור תהלת ה']] עמ' 268 בראש סדר נשיאת כפים.}} "נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא ב[[יום טוב]] שאז שרויים בשמחת יום טוב ונושאים כפים ב[[תפילת מוסף|מוסף]] אפילו חל ב[[שבת]] וכן [[יום הכיפורים]]"{{הערה|ב[[ראש השנה]] גם.}}.

בשעת [[נשיאת כפיים]] נוהג [[הרבי]] לרדת מבימת התפלה שלו, והכהנים עולים עליה ומשם מברכים את הציבור.

הכהנים יורדים לאחר ה[[קדיש]] שלם והרבי נוהג לומר להם {{ציטוטון|יישר כח כהן}}.

מנהג זה מועתק אף לחלק מקהילות חב"ד ב[[ארץ הקודש]] בהם נוהגים רק ב[[יום טוב]] כפי המנהג ב-[[770]], ולא כשאר בני ארץ ישראל.

===חשיבות נשיאת כפיים ב-770===
במכתב מיום [[כ"ה תשרי]] [[תש"ח]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/305.htm אגרות קודש חלק ב אגרת שה]}}, כותב הרבי לר' [[יעקב כץ|יעקב הכהן כץ]] שאף שמצות [[נשיאת כפיים]] היא ב[[בית כנסת]] במקומו של הכהן, הנה ה[[משנה]]{{הערה|סוטה לז, ע"ב.}} מבארת שיש מעלה בנשיאת כפיים ב[[בית המקדש]] שהיא נעלית {{מונחון|באין ערוך|ללא השוואה}} מאשר נשיאת כפיים {{מונחון|"במדינה"|בשאר העולם}}, מכיון שבבית המקדש מתגלה דרגת [[ביטול]] גבוהה יותר לאלוקות אצל הכהן והוא ממשיך [[אור]] אלוקי גדול יותר. ומבאר הרבי שבאופן דומה מתקיים בתקופת ה[[גלות]] כאשר [[חסיד]] מגיע ל[[בית המדרש]] של הרבי מתגלה בו הביטול שלו אל רבו, וממילא אין זה שווה לנשיאת כפיים ב[[בית מדרש]] אחר, אלא זהו בדוגמת נשיאת כפיים בבית המקדש, שהיא גבוהה יותר באין ערוך לנשיאת כפים רגילה.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/02-10-2016-00-52-52-קובץ-שני-לקריאה.pdf ליובאוויטש וחזניה - תולדות ימי שליחי הציבור במחיצת רבותינו נשיאינו]''' בתוך קובץ 'בכסה ליום חגנו' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ראש השנה תשע"ז
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4127321 לשמוע קול שופר]''', בנו הרב שלום טננבוים מתראיין לתכנית המולטימדיה של חברת המדיה החב"דית [[jem]] {{בית חב"ד}}

{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]