עריכת הדף "התפילה ב-770"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | [[קובץ:תפלה כינוס השולחים תשפ.jpg|ממוזער|תפילה בכינוס השלוחים [[תש"פ]]]] | ||
'''סדרי התפילה ב-[[770]]''' נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת [[הרבי]] וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת ה[[תפילה]] ברוב [[בתי הכנסת]] החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל. | '''סדרי התפילה ב-[[770]]''' נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת [[הרבי]] וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת ה[[תפילה]] ברוב [[בתי הכנסת]] החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל. | ||
==מעלת התפילות במקום== | ==מעלת התפילות במקום== | ||
[[קובץ: | [[קובץ:שחרית, תשרי תשפ.jpg|ממוזער|תפילת שחרית בחודש תשרי תש"פ, במנין של [[הרבי מלך המשיח]]]] | ||
ה[[תפילה]] ב[[חסידות חב"ד]] בכלל הינה חוט השדרה{{הערה|[[לקוטי תורה]] | ה[[תפילה]] ב[[חסידות חב"ד]] בכלל הינה חוט השדרה{{הערה|[[לקוטי תורה]] פרשת בלק}} של עבודת ה', והדבר מתבטא במרכז חב"ד [[770]] במיוחד. | ||
כשנכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] בפעם הראשונה ל-[[770]], דבר ראשון נכנס לבית הכנסת [[הזאל הקטן]] ואמר: {{ציטוטון|יהי רצון אז די תפילות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק}} (תרגום: יהי רצון שהתפילות יהיו עם [[פנימיות]], עם [[עבודה]] אמתית פנימית ו[[תענוג]]){{הערה| | כשנכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] בפעם הראשונה ל-[[770]], דבר ראשון נכנס לבית הכנסת [[הזאל הקטן]] ואמר: {{ציטוטון|יהי רצון אז די תפילות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק}} (תרגום: יהי רצון שהתפילות יהיו עם [[פנימיות]], עם [[עבודה]] אמתית פנימית ו[[תענוג]]){{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] קיץ ה'ש"ת עמ' 175}}. באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך למקום לתפילה ול[[עבודת התפילה]] בדרך חסידות חב"ד. [[הרבי]] מבאר את אימרה זו של הרבי הריי"צ כך: "משום שהבית הוא בית כללי עבור כלל ישראל, כי, זה שנכנס לדור בבית זה הוא [[נשמה כללית]] שהתעסקותה בענין התפילה, מלשון חיבור (תפלה מלשון התופל){{הערה|'''הערת הרבי''': תורה אור תרומה עט, סע"ד. וראה ספר המאמרים תש"ט ע' 79 בהערה.}}, לחבר את כלל ישראל לאביהם שבשמים"{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989311#footnoteRef7a2989311 שיחת ראש חודש סיון תש"י] סעיף ו'}}. | ||
[[770]] הוא [[בית הכנסת]] של [[הרבי]] בעשר שנים האחרונות של [[אדמו"ר הריי"צ|דור הששי]] וב[[דור השביעי]], מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי ה[[חסידים]] בעבר הוא "[[בית המקדש]] שלנו" בזמן ה[[גלות]]{{הערה|"[[התמים]]" חלק ב' עמ' קכו.}}. וכמו שביאר הרבי בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]. | [[770]] הוא [[בית הכנסת]] של [[הרבי]] בעשר שנים האחרונות של [[אדמו"ר הריי"צ|דור הששי]] וב[[דור השביעי]], מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי ה[[חסידים]] בעבר הוא "[[בית המקדש]] שלנו" בזמן ה[[גלות]]{{הערה|"[[התמים]]" חלק ב' עמ' קכו.}}. וכמו שביאר הרבי בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]. | ||
שורה 18: | שורה 18: | ||
במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה [[שליח ציבור|בעלי תפילה]] מפורסמים מהם ב[[שבת]]ות ומהם ב[[חג]]ים וב[[ימים נוראים]]. | במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה [[שליח ציבור|בעלי תפילה]] מפורסמים מהם ב[[שבת]]ות ומהם ב[[חג]]ים וב[[ימים נוראים]]. | ||
ההנהגה בתפילות ב-770 נעתקת לקהילות רבות חב"ד ול[[בתי חב"ד]] ברחבי תבל. וכמה פעמים ציין זאת הרבי לטובה{{הערה|שם=זווין|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7282.htm אגרות קודש חלק יט אגרת ז'רפב] לרב [[שלמה יוסף זווין]]}}{{הערה|הרבי הסכים עם הטענה שבצפת עושים ברכת כהנים רק ביום טוב, כי כך נהוג ב-770, ראה מה שדן בזה ב[[פרד"ס חב"ד]] גליון ט"ו ט"ז יז, http://www.daat.ac.il/he-il/hasidut/pardes]]}}. | |||
להלן מובאת רשימה של בעלי תפלה קבועים בלבד, שתפילתם מהווה חלק מההווי בבית חיינו. | |||
החל מ[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]] נהוג שבשעה ש[[הרבי]] נכנס ויוצא מתפילה הקהל [[ניגון|מנגן]] בדרך כלל ניגון שמח ופעמים רבות הרבי מעודד את השירה{{הערה|התחיל בזה החסיד הרב [[זושא ווילימובסקי]] כתגובה על דברי הרבי שלא שמע שהתוועדו ב-770. ראה בספר [[הפרטיזן]] מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]].}}. | החל מ[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]] נהוג שבשעה ש[[הרבי]] נכנס ויוצא מתפילה הקהל [[ניגון|מנגן]] בדרך כלל ניגון שמח ופעמים רבות הרבי מעודד את השירה{{הערה|התחיל בזה החסיד הרב [[זושא ווילימובסקי]] כתגובה על דברי הרבי שלא שמע שהתוועדו ב-770. ראה בספר [[הפרטיזן]] מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]].}}. | ||
שורה 24: | שורה 28: | ||
בקהילות חב"ד רבות נוהגים את סדרי התפילה כמנהג [[770]]. הדבר קיבל גיבוי מ[[הרבי]] מספר פעמים. | בקהילות חב"ד רבות נוהגים את סדרי התפילה כמנהג [[770]]. הדבר קיבל גיבוי מ[[הרבי]] מספר פעמים. | ||
כאשר מספר [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]], רצו לשנות את מנהג [[הגבהת התורה]] שהיה נהוג עד אז לנהוג בבית הכנסת של הרבי, הרב [[שלמה יוסף זוין]] לא ראה נכונה את השינוי מ[[מנהג]] המקום וכתב על כך לרבי. הרבי השיב לו באגרת{{הערה|שם=זווין| | כאשר מספר [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]], רצו לשנות את מנהג [[הגבהת התורה]] שהיה נהוג עד אז לנהוג בבית הכנסת של הרבי, הרב [[שלמה יוסף זוין]] לא ראה נכונה את השינוי מ[[מנהג]] המקום וכתב על כך לרבי. הרבי השיב לו באגרת{{הערה|שם=זווין}}{{הערה|ההדגשות אינם במקור.}}: | ||
{{ציטוט|תוכן={{מונחון|במ"ש|במה שכתב}} אודות מנהגי [[הגבהת התורה|הגבה]] וכו' .. ובטענה שכן נוהגים בבית הכנסת בו התפלל [[כ"ק מו"ח אדמו"ר]] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, | {{ציטוט|תוכן={{מונחון|במ"ש|במה שכתב}} אודות מנהגי [[הגבהת התורה|הגבה]] וכו' .. ובטענה שכן נוהגים בבית הכנסת בו התפלל [[כ"ק מו"ח אדמו"ר]] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, | ||
שורה 31: | שורה 35: | ||
ויש לקשר לזה גם סיפור חז"ל{{הערה|סוכה לב סוף ע"ב.}} מהדר כו' [[הואיל ונפיק מפומיה|הואיל דנפיק מפומי']] - אף שבוודאי בעל הפס"ד עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהיה דוקא תרי וחד, אלא רק {{מונחון|דנפק מפומי'|שיצא מפיו}}, ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שזה מתבלטת השייכות, וכל שכן בנידון דידן, ענין שבפועל. ועוד, הרואה - השינוי יעורר אותו לשאול הטעם ויקבל המענה, שזהו מנהג אבותינו נשיאינו כו', וכמאמר רז"ל עד חברון. וכנ"ל עיקר הנקודה בהאמור הוא, להחזיר עתה המנהג לכמו שהיה הרי זה מחליש העמדה '''שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר.'''}} | ויש לקשר לזה גם סיפור חז"ל{{הערה|סוכה לב סוף ע"ב.}} מהדר כו' [[הואיל ונפיק מפומיה|הואיל דנפיק מפומי']] - אף שבוודאי בעל הפס"ד עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהיה דוקא תרי וחד, אלא רק {{מונחון|דנפק מפומי'|שיצא מפיו}}, ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שזה מתבלטת השייכות, וכל שכן בנידון דידן, ענין שבפועל. ועוד, הרואה - השינוי יעורר אותו לשאול הטעם ויקבל המענה, שזהו מנהג אבותינו נשיאינו כו', וכמאמר רז"ל עד חברון. וכנ"ל עיקר הנקודה בהאמור הוא, להחזיר עתה המנהג לכמו שהיה הרי זה מחליש העמדה '''שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר.'''}} | ||
==השתתפות הרבי בתפילות== | ==השתתפות הרבי בתפילות== | ||
שורה 39: | שורה 41: | ||
[[הרבי הריי"צ]] מיעט להגיע להתפלל במניין הרשמי ב-770 בשל מצבו הבריאותי והיה לרוב מתפלל במניין שהתקיים עבורו ב[[דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770|דירתו]]. כאשר היה מגיע להתפלל ב[[זאל הקטן]] היה יושב סמוך ל[[ארון הקודש]] מימינו. על מנת להקל עליו את התפילה במקום בעקבות מצב בריאותו, הותקן במקום מעקה בו יוכל להסתייע. | [[הרבי הריי"צ]] מיעט להגיע להתפלל במניין הרשמי ב-770 בשל מצבו הבריאותי והיה לרוב מתפלל במניין שהתקיים עבורו ב[[דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770|דירתו]]. כאשר היה מגיע להתפלל ב[[זאל הקטן]] היה יושב סמוך ל[[ארון הקודש]] מימינו. על מנת להקל עליו את התפילה במקום בעקבות מצב בריאותו, הותקן במקום מעקה בו יוכל להסתייע. | ||
עד [[תשמ"ח]]{{הערה|למעט [[תשכ"ה]].}} התפלל [[הרבי]] בציבור בימי חול בעיקר תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]]{{הערה|בדרך כלל, אך לא בקביעות.}} ובימי הקריאה | עד [[תשמ"ח]]{{הערה|למעט [[תשכ"ה]].}} התפלל [[הרבי]] בציבור בימי חול בעיקר תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]]{{הערה|בדרך כלל, אך לא בקביעות.}} ובימי הקריאה היה מגיע מ[[קריאת התורה]] עד סיום התפילה. | ||
ב[[שבת]] ו[[יום טוב]] עד [[תשמ"ח]]{{הערה|בשנת [[תשמ"ו]] התפלל הרבי ב[[זאל הקטן]] ב[[שבת|שבתות]] מ[[שבת מברכים]] [[אדר א']], עד [[חג הפסח]], מחמת קושי בהליכה.}} התפלל | ב[[שבת]] ו[[יום טוב]] עד [[תשמ"ח]]{{הערה|בשנת [[תשמ"ו]] התפלל הרבי ב[[זאל הקטן]] ב[[שבת|שבתות]] מ[[שבת מברכים]] [[אדר א']], עד [[חג הפסח]], מחמת קושי בהליכה.}} התפלל מנחה ב[[ערב שבת]] ב[[זאל הקטן]], [[קבלת שבת]] ו[[שחרית]] ב[[זאל הגדול]], [[מנחה]] - כאשר היה [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הייתה התפילה בזאל הגדול, כאשר לא הייתה התוועדות בזאל הקטן. [[ערבית]] [[מוצאי שבת]] בזאל הקטן. | ||
בימי החול בשנים בהם התפלל [[הרבי]] ב[[זאל הקטן]] את תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]], היה הרבי יושב בפינה הצפונית מזרחית סמוך לדלת הכניסה. בימים שני וחמישי היה הרבי משתתף גם ב[[קריאת התורה]] שהתקיימה, והחל משנות המ"מים הסכים הרבי שיעמידו לו בשעה זו סטנדר קטן על השולחן. ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]] נהג הרבי לשבת במקום סמוך לדלת שעוברת לחדר שני של הזאל הקטן. | בימי החול בשנים בהם התפלל [[הרבי]] ב[[זאל הקטן]] את תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]], היה הרבי יושב בפינה הצפונית מזרחית סמוך לדלת הכניסה. בימים שני וחמישי היה הרבי משתתף גם ב[[קריאת התורה]] שהתקיימה, והחל משנות המ"מים הסכים הרבי שיעמידו לו בשעה זו סטנדר קטן על השולחן. ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]] נהג הרבי לשבת במקום סמוך לדלת שעוברת לחדר שני של הזאל הקטן. | ||
כאשר עבר מניין התפילה המרכזי אל [[הזאל הגדול]], הרבי החל להתפלל שם את תפילות ה[[שבת]]ות, ה[[יום טוב|ימים טובים]] וה[[צום|צומות]], בעוד שאת | כאשר עבר מניין התפילה המרכזי אל [[הזאל הגדול]], הרבי החל להתפלל שם את תפילות ה[[שבת]]ות, ה[[יום טוב|ימים טובים]] וה[[צום|צומות]], בעוד שאת התפילות בימי החול וב[[מוצאי שבת]] המשיך הרבי להתפלל ב[[זאל הקטן]]. | ||
בעיתים מסויימים עשו לרבי מנין מיוחד ב[[גן עדן התחתון]]{{הערה|בלילות ארוכים של יחידות בימי הקריאה או שהרבי היה שומע קריאת התורה בזאל הקטן קודם שהלך לבתו, ולפעמים היה מנין לקריאת התורה בגן עדן התחתון כשחזר מביתו ל-770. ב[[תשנ"ב]] [[מנחה]] לפני [[חלוקת הדולרים]] ביום ראשון. וכן ב[[תענית בה"ב|תעניות בה"ב]] עד [[תשמ"ח]] היה מנין מצומצם בסיום הצום.}}, במיוחד לאחר [[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]]. | בעיתים מסויימים עשו לרבי מנין מיוחד ב[[גן עדן התחתון]]{{הערה|בלילות ארוכים של יחידות בימי הקריאה או שהרבי היה שומע קריאת התורה בזאל הקטן קודם שהלך לבתו, ולפעמים היה מנין לקריאת התורה בגן עדן התחתון כשחזר מביתו ל-770. ב[[תשנ"ב]] [[מנחה]] לפני [[חלוקת הדולרים]] ביום ראשון. וכן ב[[תענית בה"ב|תעניות בה"ב]] עד [[תשמ"ח]] היה מנין מצומצם בסיום הצום.}}, במיוחד לאחר [[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]]. | ||
===מקום הרבי בתפילה=== | ===מקום הרבי בתפילה=== | ||
[[קובץ:הרבי שליט"א מלך המשיח, סיוון תשפ"ב.jpeg | [[קובץ:הרבי שליט"א מלך המשיח, סיוון תשפ"ב.jpeg|ממוזער|המקום של הרבי מלך המשיח, [[סיוון]] [[תשפ"ב]]]] | ||
מקומם הקבוע של [[רבותינו נשיאינו]] ב[[בית הכנסת]] הוא בפינה הדרומית מזרחית של בית הכנסת{{הערה|היה שינוי בשנת תרנ"ד (ספר התולדות אדמו"ר הרש"ב).}}. | מקומם הקבוע של [[רבותינו נשיאינו]] ב[[בית הכנסת]] הוא בפינה הדרומית מזרחית של בית הכנסת{{הערה|היה שינוי בשנת תרנ"ד (ספר התולדות אדמו"ר הרש"ב).}}. | ||
בשנת [[תשמ"ח]] בשנת ה[[אבילות]] על [[הרבנית חיה מושקא]] התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב [[פרזידנט 1304]]. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג אדמו"רי חב"ד. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את תפילת שחרית בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי בזאל הגדול (למעט תפילת ערבית של מוצאי שבת אותה המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן | בשנת [[תשמ"ח]] בשנת ה[[אבילות]] על [[הרבנית חיה מושקא]] התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב [[פרזידנט 1304]]. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג אדמו"רי חב"ד. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את תפילת שחרית בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי בזאל הגדול (למעט תפילת ערבית של מוצאי שבת אותה המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן). | ||
בעקבות הסתלקות הרבנית החל הרבי [[התוועדות עם הרבי#לאחר כ"ב שבט תשמ"ח|להתוועד מדי שבת]] בשעה אחת וחצי. בסיום ההתוועדות היה הרבי מתפלל את תפילת מנחה על בימת ההתוועדויות. | בעקבות הסתלקות הרבנית החל הרבי [[התוועדות עם הרבי#לאחר כ"ב שבט תשמ"ח|להתוועד מדי שבת]] בשעה אחת וחצי. בסיום ההתוועדות היה הרבי מתפלל את תפילת מנחה על בימת ההתוועדויות. | ||
שורה 64: | שורה 66: | ||
בשנת האבלות אחרי אימו [[הרבנית חנה]] שהסתלקה ב[[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]], התפלל הרבי לפני העמוד בימים הבודדים של ה"שבעה"{{הערה|הסתלקה בשבת [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]] בעלות המנחה והובאה למנוחות למחרת ב[[ז' תשרי]]. ה[[שבעה]] נמשכה עד [[ערב יום כיפור]]. ממילא השבעה נמשכה ימים ספורים בלבד.}} בביתה ב-[[פרזדינט 1418]], וכל השנה התפלל לפני העמוד ב-770. | בשנת האבלות אחרי אימו [[הרבנית חנה]] שהסתלקה ב[[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]], התפלל הרבי לפני העמוד בימים הבודדים של ה"שבעה"{{הערה|הסתלקה בשבת [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]] בעלות המנחה והובאה למנוחות למחרת ב[[ז' תשרי]]. ה[[שבעה]] נמשכה עד [[ערב יום כיפור]]. ממילא השבעה נמשכה ימים ספורים בלבד.}} בביתה ב-[[פרזדינט 1418]], וכל השנה התפלל לפני העמוד ב-770. | ||
בשנת [[תשמ"ח]] | בשנת [[תשמ"ח]] בשנת ה[[אבילות]] על [[הרבנית חיה מושקא]] התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב [[פרזידנט 1304]]. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג [[רבותינו נשיאנו]]. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את [[תפילת שחרית]] בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי ב[[זאל הגדול]] (למעט [[תפילת ערבית]] של [[מוצאי שבת]] אותה המשיך הרבי להתפלל ב[[זאל הקטן]]). | ||
ימים שהרבי עובר לפני העמוד: | ימים שהרבי עובר לפני העמוד: | ||
שורה 72: | שורה 74: | ||
*[[כ' מנחם אב]]: יום ההילולא של אביו [[לוי יצחק שניאורסון|הרב לוי יצחק]] | *[[כ' מנחם אב]]: יום ההילולא של אביו [[לוי יצחק שניאורסון|הרב לוי יצחק]] | ||
גם בשנים לפני שהתחיל להתפלל | גם בשנים לפני שהתחיל להתפלל בזאל הגדול, בימים שהרבי עבר לפני התיבה בדרך כלל מפני ריבוי הקהל התפלל בזאל הגדול. | ||
===הרבי אומר [[קדיש]]=== | ===הרבי אומר [[קדיש]]=== | ||
שורה 92: | שורה 94: | ||
==תפילה בימי חול== | ==תפילה בימי חול== | ||
[[קובץ:תפלה מנחה ב7.jpg|ממוזער|250px|[[תפילת מנחה]] ב-770, [[תמוז]] [[תש"פ]]]] | |||
[[הרבי]] מתפלל ב[[מנין]] שמתקיים בשעות קבועות, ובו משתתפים רבים מה[[חסידים]] וה[[תמימים]] בישיבה. מנין זה הינו המרכזי בבית הכנסת ונקרא [[המנין של הרבי]]. מלבד זאת מתקיימים מניני תפילה קטנים בחדרים הקטנים ובכל רחבי בית הכנסת בכל שעות היממה. | [[הרבי]] מתפלל ב[[מנין]] שמתקיים בשעות קבועות, ובו משתתפים רבים מה[[חסידים]] וה[[תמימים]] בישיבה. מנין זה הינו המרכזי בבית הכנסת ונקרא [[המנין של הרבי]]. מלבד זאת מתקיימים מניני תפילה קטנים בחדרים הקטנים ובכל רחבי בית הכנסת בכל שעות היממה. | ||
בשנים האחרונות, בעת כניסת ויציאת [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] לתפילות, מנגנים | בשנים האחרונות, בעת כניסת ויציאת [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] לתפילות, מנגנים יחי{{הערה|בכניסת הרבי מנגנים [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|ניגון 'יחי' במנגינת 'חיילי אדוננו']], וביציאתו מנגנים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון 'יחי' במנגינת 'זאל שוין זיין די גאולה']].}}. | ||
*תפילת [[שחרית]] מתחילה בשעה 10 בבוקר בדיוק, לאחר כניסת הרבי לתפילה. | *תפילת [[שחרית]] מתחילה בשעה 10 בבוקר בדיוק, לאחר כניסת הרבי לתפילה. | ||
:בתחילת התפילה מנגנים "[[ניגון שיבנה בית המקדש|שיבנה בית המקדש]]", ב{{מונחון|יומי דפגרא|חגים חסידיים}} לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן "אל תירא" ב[[ניגון עוצו עצה]] ו"אך צדיקים" בניגון [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים]] | :בתחילת התפילה מנגנים "[[ניגון שיבנה בית המקדש|שיבנה בית המקדש]]", ב{{מונחון|יומי דפגרא|חגים חסידיים}} לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן{{הערה|התחיל באמצע שנות הס'.}} "אל תירא" ב[[ניגון עוצו עצה]] ו"אך צדיקים" בניגון [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים]]. | ||
:לאחר התפילה נאמר ברבים על ידי החזן [[חת"ת|השיעור היומי בתהלים]]. | :לאחר התפילה נאמר ברבים על ידי החזן [[חת"ת|השיעור היומי בתהלים]]. | ||
:לאחר מכן מוכרז פתגם [[היום יום]] היומי, וקטע ב[[עניני גאולה ומשיח]]. | :לאחר מכן מוכרז פתגם [[היום יום]] היומי, וקטע ב[[עניני גאולה ומשיח]]. | ||
:בסיום התפילה מכריז ה[[גבאי]] | :בסיום התפילה מכריז ה[[גבאי]] מתי מתקיימת התפילה הבאה. | ||
*תפילת [[מנחה]] מתקיימת בשעה 3:15. | *תפילת [[מנחה]] מתקיימת בשעה 3:15. | ||
:בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפילה הבאה. | :בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפילה הבאה. | ||
* תפילת [[ערבית]] מתקיימת ב[[חורף]]{{הערה|מלאחר [[שמחת תורה]].}} בשעה 6:45{{הערה|לפעמים בימים שאחרי [[שמחת תורה]] השעון ב[[ניו יורק]] משתנה, עד שאפשר להתפלל ב | * תפילת [[ערבית]] מתקיימת ב[[חורף]]{{הערה|מלאחר [[שמחת תורה]].}} בשעה 6:45{{הערה|לפעמים בימים שאחרי [[שמחת תורה]] השעון ב[[ניו יורק]] משתנה, עד שאפשר להתפלל ב 6:45.}}, וב[[קיץ]]{{הערה|לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.}} בשעה 9:30. | ||
:בימי [[תענית בה"ב]], התפילה מתקיימת בסוף ה[[צום]]. | :בימי [[תענית בה"ב]], התפילה מתקיימת בסוף ה[[צום]]. | ||
==תפילת שבת== | ==תפילת שבת== | ||
ב[[ערב שבת]] נהג [[הרבי]] להתפלל ב[[זאל הקטן]], במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפילות ל[[זאל הגדול]] | ב[[ערב שבת]] נהג [[הרבי]] להתפלל ב[[זאל הקטן]], במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפילות ל[[זאל הגדול]]. | ||
===קבלת שבת=== | ===קבלת שבת=== | ||
[[קבלת שבת]] מתחילה בדרך כלל כ25–29 דקות לאחר ה[[שקיעה]]. | [[קבלת שבת]] מתחילה בדרך כלל כ25–29 דקות לאחר ה[[שקיעה]]. | ||
הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]]{{הבהרה|מתי?}} שאל את רשות הרבי לנגן ב[[לכה דודי]], והתחיל ב[[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]], וכך נהוג עד היום | הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]]{{הבהרה|מתי?}} שאל את רשות הרבי לנגן ב[[לכה דודי]], והתחיל ב[[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]], וכך נהוג עד היום, | ||
לעיתים | לעיתים הרבי עודד את ה[[שירה]] בתנועות בידו הקדושה. | ||
החל מהשבת שאחרי [[כ"ז אדר תשנ"ב]] התחילו לרקוד עם המילים [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|יחי אדוננו באותה המנגינה]] אחרי סיום שירת הפיוט לכה דודי. כיום נוהגים לרקוד כ-7 דקות. | החל מהשבת שאחרי [[כ"ז אדר תשנ"ב]] התחילו לרקוד עם המילים [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|יחי אדוננו באותה המנגינה]] אחרי סיום שירת הפיוט לכה דודי. כיום נוהגים לרקוד כ-7 דקות. | ||
שורה 121: | שורה 122: | ||
===[[שחרית]] ו[[תפילת מוסף|מוסף]]=== | ===[[שחרית]] ו[[תפילת מוסף|מוסף]]=== | ||
התפילה מתחילה בשעה 10{{הערה|יוצא מהכלל [[ערב פסח]] שחל להיות בשבת.}}, לבד מ[[שבת מברכים]] שאמירת התהלים מתחילה ב | התפילה מתחילה בשעה 10{{הערה|יוצא מהכלל [[ערב פסח]] שחל להיות בשבת.}}, לבד מ[[שבת מברכים]] שאמירת התהלים מתחילה ב 8:30 והתפילה ב 10:30 | ||
נוהגים לנגן ב: | נוהגים לנגן ב: | ||
שורה 164: | שורה 165: | ||
*הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]]. | *הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]]. | ||
*הרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]]. | *הרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]]. | ||
*הרב [[אלעזר קעניג]] | *הרב [[אלעזר קעניג]], ב[[תשרי]] בשנות ה[[תש"ס]] וה[[תש"ע]]. | ||
*הרב [[שמואל זלמנוב]], עורך [[ספר הניגונים]]. חיבר את מנגינת [[ניגון הקפות|ניגון ר' לוי יצחק]] אביו של הרבי, עם פיוט [[היום תאמצנו]]. | *הרב [[שמואל זלמנוב]], עורך [[ספר הניגונים]]. חיבר את מנגינת [[ניגון הקפות|ניגון ר' לוי יצחק]] אביו של הרבי, עם פיוט [[היום תאמצנו]]. | ||
*הרב [[משה לברטוב]]. | *הרב [[משה לברטוב]]. | ||
*הרב [[מרדכי דב טלישבסקי]]. | *הרב [[מרדכי דב טלישבסקי]]. | ||
*הרב [[משה טלישבסקי]]. היה מתפלל בשבתות, ובמיוחד ב[[שבת בראשית]] בה נוהגים להאריך בתפילה, היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים. | *הרב [[משה טלישבסקי]]. היה מתפלל בשבתות, ובמיוחד ב[[שבת בראשית]] בה נוהגים להאריך בתפילה, היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים. | ||
*הרב | *הרב אליהו איידלמן, [[מלמד|מלמד תשב"ר]] ב[[תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)|תלמוד תורה אהלי תורה]]. בתחילה היה מתפלל בשבתות, והחל מ[[תשע"ט]] ניאות לבקשת ה[[גבאי]]ם להתפלל גם ב[[ימים נוראים]]. | ||
*הרב [[יעקב הרצוג]]. מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפילת מנחה ב[[יום כיפור]]. | *הרב [[יעקב הרצוג]]. מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפילת מנחה ב[[יום כיפור]]. | ||
*הרב [[אהרן לאשק]], בשבתות | *הרב [[אהרן לאשק]], בשבתות, ובעיקר ביום כיפור משנת [[תשע"ט]] ואילך. | ||
==בעלי תקיעה== | ==בעלי תקיעה== | ||
שורה 184: | שורה 184: | ||
ראה עוד: [[השופרות של הרבי]]{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=75135 שופרות הרבי נחשפים].}} | ראה עוד: [[השופרות של הרבי]]{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=75135 שופרות הרבי נחשפים].}} | ||
==בשמיני עצרת שמחת תורה== | ==בשמיני עצרת שמחת תורה== | ||
שורה 202: | שורה 195: | ||
===בעלי תפילה=== | ===בעלי תפילה=== | ||
*הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], היה מתפלל בעמוד ב[[שמחת תורה]] עקב [[יארצייט]]{{הבהרה|שחרית? מוסף?}}. | *הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], היה מתפלל בעמוד ב[[שמחת תורה]] עקב [[יארצייט]]{{הבהרה|שחרית? מוסף?}}. | ||
*הרב [[ישראל דוכמן]], שמחת תורה{{הבהרה|שחרית? מוסף?}}. | *הרב [[ישראל דוכמן (בן ר' זלמן)]], שמחת תורה{{הבהרה|שחרית? מוסף?}}. | ||
==[[קריאת התורה]]== | ==[[קריאת התורה]]== | ||
שורה 215: | שורה 208: | ||
הכהנים יורדים לאחר ה[[קדיש]] שלם והרבי נוהג לומר להם {{ציטוטון|יישר כח כהן}}. | הכהנים יורדים לאחר ה[[קדיש]] שלם והרבי נוהג לומר להם {{ציטוטון|יישר כח כהן}}. | ||
מנהג זה מועתק אף לחלק מקהילות חב"ד ב[[ארץ הקודש]] בהם נוהגים רק ב[[יום טוב]] כפי המנהג ב-[[770]] | מנהג זה מועתק אף לחלק מקהילות חב"ד ב[[ארץ הקודש]] בהם נוהגים לישא כפיים בכל [[שבת]], אך חלק מקהילות חב"ד נוהגים רק ב[[יום טוב]] כפי המנהג ב-[[770]]. | ||
===חשיבות נשיאת כפיים ב-770=== | ===חשיבות נשיאת כפיים ב-770=== | ||
שורה 223: | שורה 216: | ||
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/02-10-2016-00-52-52-קובץ-שני-לקריאה.pdf ליובאוויטש וחזניה - תולדות ימי שליחי הציבור במחיצת רבותינו נשיאינו]''' בתוך קובץ 'בכסה ליום חגנו' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ראש השנה תשע"ז | *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/02-10-2016-00-52-52-קובץ-שני-לקריאה.pdf ליובאוויטש וחזניה - תולדות ימי שליחי הציבור במחיצת רבותינו נשיאינו]''' בתוך קובץ 'בכסה ליום חגנו' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ראש השנה תשע"ז | ||
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4127321 לשמוע קול שופר]''', בנו הרב שלום טננבוים מתראיין לתכנית המולטימדיה של חברת המדיה החב"דית [[jem]] {{בית חב"ד}} | *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4127321 לשמוע קול שופר]''', בנו הרב שלום טננבוים מתראיין לתכנית המולטימדיה של חברת המדיה החב"דית [[jem]] {{בית חב"ד}} | ||
{{770}} | {{770}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]] | [[קטגוריה:במחיצת הרבי]] |