עריכת הדף "הר הבית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הר הבית מעוצב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מעובדת של הר הבית, במסגרת פרסומי חברת [[שפע ימים]]]] | [[קובץ:הר הבית מעוצב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מעובדת של הר הבית, במסגרת פרסומי חברת [[שפע ימים]]]] | ||
'''הר הבית''' (נקרא גם '''הר המוריה''') הוא הר בעיר [[ירושלים]] שעליו עמדו [[בית המקדש|בתי המקדש]] [[בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[בית המקדש השני|השני]], ושם גם עתיד להיבנות [[בית המקדש השלישי]]. באופן ספציפי, מוגדר "הר הבית" מתחם מוקף חומה על גבי ההר שבתוכו בית המקדש, שלו ישנם דינים מיוחדים, וקדושתו כ[[מחנה לויה]]. | '''הר הבית''' (נקרא גם '''הר המוריה''') הוא הר בעיר [[ירושלים]] שעליו עמדו [[בית המקדש|בתי המקדש]] [[בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[בית המקדש השני|השני]], ושם גם עתיד להיבנות [[בית המקדש השלישי]]. באופן ספציפי, מוגדר "הר הבית" מתחם מוקף חומה על גבי ההר שבתוכו בית המקדש, שלו ישנם דינים מיוחדים, וקדושתו כ[[מחנה לויה]]. | ||
עוד קודם בניין בית המקדש אירעו במקום זה מספר מאורעות חשובים בתולדות האנושות והיהדות, והוא שימש להקרבת [[קרבנות]] מאז [[בריאת העולם]] - החל מ[[אדם הראשון]] שנברא במקום זה והקריב שם קרבן, ממשיך ב[[קין]] ו[[הבל]], | עוד קודם בניין בית המקדש אירעו במקום זה מספר מאורעות חשובים בתולדות האנושות והיהדות, והוא שימש להקרבת [[קרבנות]] מאז [[בריאת העולם]] - החל מ[[אדם הראשון]] שנברא במקום זה והקריב שם קרבן, ממשיך ב[[קין]] ו[[הבל]], וכן [[נח]] שהקריבו קרבנות במקום, וכן שם נערכה [[עקידת יצחק]]{{הערה|רמב"ם, הלכות בית הבחירה פרק ב הלכה ב.}}. | ||
==דיני | ==דיני ההר ומקורו== | ||
קדושת הר הבית חמורה יותר מקדושת ירושלים, ודינה כ[[מחנה לויה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=116b&format=pdf תלמוד בבלי זבחים קטז].}}. ומצד מצוות [[חיוב שילוח מן המחנה|שילוח מן המחנה]] חל איסור כניסה ל[[זבה|זבים ולזבות]] ל[[נדות]] ול[[יולדות]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37949&st=&pgnum=74 משנה כלים פרק א משנה ח].}} | קדושת הר הבית חמורה יותר מקדושת ירושלים, ודינה כ[[מחנה לויה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=116b&format=pdf תלמוד בבלי זבחים קטז].}}. ומצד מצוות [[חיוב שילוח מן המחנה|שילוח מן המחנה]] חל איסור כניסה ל[[זבה|זבים ולזבות]] ל[[נדות]] ול[[יולדות]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37949&st=&pgnum=74 משנה כלים פרק א משנה ח].}}. על פי דרשת חז"ל בפסוק "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ"{{הערה|ספר במדבר ה, ב.}}. אולם הכניסה לטמאי-מת ולאינם יהודים מותרת עד החיל. | ||
הנכנס להר הבית חלה עליו [[מצוות מורא מקדש]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=41&perek=7&halocha=1&hilite= רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה א-ב.]}} ולכן | הנכנס להר הבית חלה עליו [[מצוות מורא מקדש]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=41&perek=7&halocha=1&hilite= רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה א-ב.]}} ולכן אין לו להכנס עם מנעליו ובמלבושים שאינם מכובדים או לירוק ולהכנס שלא לצורך מצווה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=54&format=pdf משנה ברכות דף נד, א.].}}. | ||
סדר הליכה מיוחד היה בהר הבית - כל הנכנסים דרך השערים היו ממשיכים ופונים לצד ימין.{{הערה|"לבד מי שנכנס על שער שושן הבירה שאינו הולך על שער חולדה אלא על שער טדי" (פירוש המשניות לרמב"ם) ובפירוש הרא"ש (שם) כתב שהוא אם צריך למשהו בהר הבית (משמע שאם צריך להכנס לעזרה אינו צריך להקיף).}} חוץ מאבל ומנודה שהיו נכנסים ומקיפים לצד שמאל. | סדר הליכה מיוחד היה בהר הבית - כל הנכנסים דרך השערים היו ממשיכים ופונים לצד ימין.{{הערה|"לבד מי שנכנס על שער שושן הבירה שאינו הולך על שער חולדה אלא על שער טדי" (פירוש המשניות לרמב"ם) ובפירוש הרא"ש (שם) כתב שהוא אם צריך למשהו בהר הבית (משמע שאם צריך להכנס לעזרה אינו צריך להקיף).}} חוץ מאבל ומנודה שהיו נכנסים ומקיפים לצד שמאל. אדם שהיה מקיף את הבית משמאל, אם היה אבל היו אומרים לו "השוכן בבית הזה ינחמך". היה מנודה, היו אומרים לו: "השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך" לדעת [[רבי מאיר]], אך ל[[רבי יוסי]] היו אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבירך ויקרבוך"{{הערה|1=מדות פרק ב' משנה ב.}}. בסיבת הדבר כתב בפירוש הרא"ש שהוא נלמד מהפסוק "שלשה פונים מזרחה"{{הערה|מלאכים-א ז.}} שכל הליכה צריכה להיעשות משמאל לימין{{הערה|פירוש הרא"ש שם.}}. ויש שכותבים{{הערה|ראה פירוש רמב"ם לעם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ג.}} שמהקשר ההלכות ברמב"ם משמע שהוא מצד דין מורא מקדש. | ||
אדם שהיה מקיף את הבית משמאל | |||
בסיבת הדבר כתב בפירוש הרא"ש שהוא נלמד מהפסוק "שלשה פונים מזרחה"{{הערה|מלאכים-א ז.}} שכל הליכה צריכה להיעשות משמאל לימין{{הערה|פירוש הרא"ש שם.}}. ויש שכותבים{{הערה|ראה פירוש רמב"ם לעם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ג.}} שמהקשר ההלכות ברמב"ם משמע שהוא מצד דין מורא מקדש. | |||
==מבנה ההר== | ==מבנה ההר== | ||
שורה 22: | שורה 19: | ||
בקירוב לפתח הר הבית היה בית דין מלבד עוד שני בתי הדינים שהיו בפתח העזרה וב[[לשכת הגזית]]{{הערה|[[רמב"ם]] הלכות סנהדרין פ"א ה"ג}}. | בקירוב לפתח הר הבית היה בית דין מלבד עוד שני בתי הדינים שהיו בפתח העזרה וב[[לשכת הגזית]]{{הערה|[[רמב"ם]] הלכות סנהדרין פ"א ה"ג}}. | ||
הר הבית היה מקורה | הר הבית היה מקורה. אולם נראה מהפוסקים שהקרוי לא היה על גבי העזרות, וגם ההר עצמו לא כולו היה מקורה{{הערה|הערת הרבי, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8527.htm אגרות קודש כרך כב אגרת ח'תקכז].}}. | ||
===שעריו=== | ===שעריו=== | ||
[[קובץ:ציור שער הר הבית מערבי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור של שער צדדי בצידו המערבי-דרומי של הר הבית (קשת רובינסון) - מהוספת הורדוס למבני הבית.]] | [[קובץ:ציור שער הר הבית מערבי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור של שער צדדי בצידו המערבי-דרומי של הר הבית (קשת רובינסון) - מהוספת הורדוס למבני הבית.]] | ||
שורה 40: | שורה 36: | ||
==עניינו בחסידות== | ==עניינו בחסידות== | ||
הר הבית שלמטה מכוון כנגד השלב החיצוני והאחרון ביותר בבית המקדש שלמעלה - [[מלכות דאצילות]], וזהו מטרת החומה להבדיל ולהגביל את ההשפעה ממנה{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/2/7/509.htm ספר המאמרים תרצ"ג עמוד תקס].}}. ועניין השערים שבה הם הפתחים שמהם נמשכות ההשפעות לעולם{{הערה|ראה ספר המאמרים תקס"ו [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566a/15/index.htm חלק א עמוד קד].}}. ולכן היה על פתחו בית דין בכדי לברר שההשפעה תגיע רק למקומה הראוי ולא ינקו החיצונים{{הערה|אור התורה דברים חלק א [http://www.chabadlibrary.org/books/zz/oht/otd1/1/20/60.htm עמוד ס] ו[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/oht/otd1/2/3/100.htm עמוד ק].}}. | הר הבית שלמטה מכוון כנגד השלב החיצוני והאחרון ביותר בבית המקדש שלמעלה - [[מלכות דאצילות]], וזהו מטרת החומה להבדיל ולהגביל את ההשפעה ממנה{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/2/7/509.htm ספר המאמרים תרצ"ג עמוד תקס].}}. ועניין השערים שבה הם הפתחים שמהם נמשכות ההשפעות לעולם{{הערה|ראה ספר המאמרים תקס"ו [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566a/15/index.htm חלק א עמוד קד].}}. ולכן היה על פתחו בית דין בכדי לברר שההשפעה תגיע רק למקומה הראוי ולא ינקו החיצונים{{הערה|אור התורה דברים חלק א [http://www.chabadlibrary.org/books/zz/oht/otd1/1/20/60.htm עמוד ס] ו[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/oht/otd1/2/3/100.htm עמוד ק].}}. | ||
==העלייה להר בימינו== | ==העלייה להר בימינו== | ||
[[קובץ:כתב הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כתב ידו של הרבי נגד העלייה להר]] | [[קובץ:כתב הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כתב ידו של הרבי נגד העלייה להר]] | ||
שורה 54: | שורה 47: | ||
עם זאת, הביע הרבי את צערו מאופן השמירה על ההר מפני כניסת יהודים, ובלשונו: {{ציטוטון|יהודים "פראיים" מתעקשים שלא לאפשר כניסת יהודים לשם, עד באופן שמוציאים משם יהודים בעל כרחם וכו' וכו'}}. והתבטא כי בכך הם גרועים מהגויים - המודים בשייכות הר הבית לעם ישראל{{הערה|שיחת ט' כסלו מוצש"ק ויצא תשל"ט. ועל דרך זה בשיחת מוצש"ק חיי"ש תשל"ט ש"מעמידים חיל לכתחילה לא לאפשר כניסת יהודים למקום מקדשנו", ושבכך רואים עד כמה הוא החושך כפול ומכופל של הגלות}}. | עם זאת, הביע הרבי את צערו מאופן השמירה על ההר מפני כניסת יהודים, ובלשונו: {{ציטוטון|יהודים "פראיים" מתעקשים שלא לאפשר כניסת יהודים לשם, עד באופן שמוציאים משם יהודים בעל כרחם וכו' וכו'}}. והתבטא כי בכך הם גרועים מהגויים - המודים בשייכות הר הבית לעם ישראל{{הערה|שיחת ט' כסלו מוצש"ק ויצא תשל"ט. ועל דרך זה בשיחת מוצש"ק חיי"ש תשל"ט ש"מעמידים חיל לכתחילה לא לאפשר כניסת יהודים למקום מקדשנו", ושבכך רואים עד כמה הוא החושך כפול ומכופל של הגלות}}. | ||
בשנת [[תנש"א]] איזכר הרבי בשני הזדמנויות{{הערה|בשיחת ליל ב' דחה"ס תנש"א ובהתוועדות הב' של ש"פ נשא תנש"א}} את שהותם של יהודים במקומות המותרים בהר הבית. עם זאת במענה מחודש [[מנחם אב]] באותה שנה לאחד שכתב שהוא שעוסק בעניני [[בית המקדש]] וכו' ובסיום מכתבו ציין שלפני נסיעתו לכאן ביקר במקומות הקדושים ובהר הבית במקומות המותרים, השיב הרבי: {{ציטוטון|"על פי תורתנו הקדושה – '''הלימוד''' בהלכות בנין בית המקדש – מעלה עליו הכתוב כאילו משתתף בבנינו, ואין בזה הגבלות, מה שאין כן בעליה בהר הבית – צריך להיות '''ברור''' מקום המותר לעליה, אזכיר על הציון להנ"ל}}. | |||
במענה מחודש [[מנחם אב]] | |||
== ראו גם == | == ראו גם == |