עריכת הדף "הריון"

{{בעבודה}}
'''הריון''' הוא תקופה של תשעה חודשים (כ-40 שבועות) בהם נוצר העובר בבטן אימו, מתפתח וגדל עד ה[[לידה]].

הנהגתם של ההורים בעת ההריון משפיעה על התינוק ועל נפשו{{הערה|התוועדויות תשמ"ב חב"ד עמ' 2190.}}, ובזמן זה יש להוסיף בהידור בתורה ובמצוות{{הערה|ספר השיחות תשמ"ז ח"א עמ' 146 הערה 6.}}. ישנם הנהגות מיוחדות לזמן ההריון בפן הרוחני, בנוסף לפן הגשמי הכולל בדיקות וזהירויות שונות.

==הלכות והנהגות==
===זהירויות והנהגות שונות===
בזמן ההריון האשה צריכה להיזהר שלא להרים משא כבד{{הערה|ראה אגרות קודש חי"א עמ' רעח.}}, שלא לרוץ ריצה בלתי רגילה ולא לדרוך במקום שנפלו בו ציפורניים, מחשש להפלה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/260/4.htm שו"ע אדה"ז או"ח רס, ד.]}}.

בין ההוראות לנשים בהריון באגרותיו של [[הרבי]] ניתן למנות{{הערה|אגרות קודש ח"ו עמ' קד. וראה באג"ק ח"ה עמ' רכא.}}: הקפדה על הוראות הרופאים בנוגע לענייני האכילה ושתיה, טרחה יתירה וכדומה{{הערה|אגרות קודש חלק טו, עמוד קסה. היכל מנחם חלק ב, עמוד נא. חלק ג, עמוד קצ. ובנוגע לשלילת הבדיקות הפנימיות – פשוט שהכוונה לימי ההריון ולא לעת הלידה, או לפניה ואו אחריה.}}. [[בדיקת תפילין ומזוזות|בדיקת המזוזות]] בבית הזוג{{הערה|היכל מנחם חלק ג, עמוד קצא. ועוד.}}. נתינת [[צדקה]] במספר ח"י לפני הדלקת נרות שבת יום טוב ל[[קופת רבי מאיר בעל הנס]]{{הערה|אגרות קודש חלק כ, עמוד ר. ועוד.}}. בנוגע לבעל הורה הרבי על שמירת שיעור התהלים היומי כפי שחלק לימי החודש ועוד.

יש הנמנעות בעת ההריון מביקור בגן חיות, כדי להימנע מראיינת בעלי חיים טמאים{{הערה|ע"פ התוועדויות תש"נ ח"ג עמ' 180.}}. יש הנוהגות לא להשתתף ב[[הלוויה]] ולא ללכת ל[[בית הקברות]], ובעת הצורך, לקרובי משפחה בקרבה ראשונה, שלא לעמוד בארבע אמות של הקבר{{הערה|קונטרס 'הקיצו ורננו שוכני עפר' להרב גרליק עמ' 54 ע"פ הוראת הרבי.}}.

כמו כן, יש הנוהגות שלא להיות "[[קוואטער]]" בעת ההריון, וכן לא להיות [[שושבינים|שושבינה]] בליווי כלה לחופתה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כב, עמוד 56.}}.

===הלכות ומנהגי חב"ד===
*בשלושת החודשים הראשונים מעלימים את דבר ההריון לגמרי ולא מספרים אפילו לבני המשפחה הקרובים ביותר{{הערה|שם=רפד|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' עמוד רפד.}} אך כמובן שלרופא צריכים לספר{{הערה|אגרות קודש ח"ח עמ' רט.}}. חסידים נוהגים לכתוב לרבי את הבשורה הטובה ולבקש ברכה מייד כשנודע על ההריון{{הערה|אגרות קודש ח"ה עמ' ר"כ, [[חוסן ישועות]] עמ' פ"ח.}}.
*עד החודש החמישי{{הערה|1=ב[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/289135/jewish/Mixed-dancing-Announcing-Pregnancy.htm מכתב הרבי לר' זלמן יפה]: "עד '''כניסת''' ההריון לחודש החמישי".}} משתדלים לשמור את הדבר בצנעה, ולא בפרסום, אך ניתן לספר לקרובים ביותר{{הערה|שם=רפד}}.
*[[פתיחת הארון]] לקריאת התורה, מבלי בליטות{{הערה|עבודת הקודש מהחיד"א ס"ג, ס"ד. רפאל המלאך מערכת מעוברת. באגרות קודש חלק ז עמוד קח מובא מנהג זה, אולם שם לא כתוב שמדובר רק בחודש התשיעי להריון (ייתכן כי הסיבה לכך הינה שהמענה נכתב למי שאשתו היתה בחודש התשיעי), ובאגרות קודש חלק ו, עמוד כז, מובא המנהג "במענה על הודעתו אשר זוגתו תחי' נכנסה בחודש התשיעי". בחוברת "מנהגי חב"ד בענייני הריון כו'" לא הובא מנהג זה, ויש אומרים שהרבי מחק והורה להשמיט את המנהג.}}.
*בקריאת שמע שעל המיטה, לפני [[ברכת המפיל]], יאמר הבעל את מזמור כ' בתהילים, וכשיגמור את המזמור יחזור עוד הפעם על הפסוק השני: "יענך ה' גו"'{{הערה|אגרות קודש חלק ה, עמוד קה. חלק ו, עמוד קד. וב[[חוסן ישועות]] ח"א עמ' צ' הערה 4 כתב על חלק הוראה זו שישנו מענה מהרבי "שלא נוהגים כן עכשיו, ולא לפרסם זה", וייתכן שהורה זו היא הוראה פרטית.}}.
*לאשה מעוברת נוהגים לקחת ל[[כפרות]] שלושה: שתי תרנגולות ותרנגול אחד זכר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/605/3.htm שו"ע אדה"ז או"ח תרה, ג.]}}.
*בתעניות ציבור, אשה מעוברת אף אם אינה מצטערת, אינה מחוייבת להתענות. למעט תשעה באב{{הערה|רמ"א או"ח סימן תק"נ ס"א.}} ויום הכיפורים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/617/1.htm שו"ע אדה"ז או"ח תריז, א.]}}.
*באופן כללי יש להימנע מכל הבדיקות שאינם לצורך. אך יש בדיקות שכן מומלצות ולכן יש צורך להיות בקשר עם רב שמכיר את הנושא ומכיר את הזוג{{הערה|מענה באתר [[סמס לרב]] ע"פ שערי הלכה ומנהג ח"ד עמ' ל"ח, "להמנע עד כמה שאפשר מבדיקה פנימית".}}.

==סגולות להיפקד בהריון==
בכתבי רבותינו נשיאינו, ובפרט במכתבי הרבי, מופיעות עצות וסגולות שונות לזכות להיפקד בזרע של קיימא{{הערה|ראו הנלקט בזה בספר 'סגולות הרבי' ובספר הבית החסידי במשנתו של הרבי (ג) עמוד 179 ואילך.}}:

*דיוק בטהרת המשפחה{{הערה|מכתב כ"ח שבט תשל"ג (אגרות קודש חלק כ"ח י'תרצא, ועוד.}}, ודיוק ב[[צניעות]]{{הערה|שם=יד}}, ובפרט בכיסוי הראש{{הערה|אגרות קודש חלק ז' אגרת ב'קיז.}} (ולעיתים העיכוב מלמעלה מלהיפקד בהריון הוא כדי שבני הזוג יזכו שהילד יוולד בקדושה וטהרה{{הערה|אגורת קודש חלק כ"ד ט'קסח.}}).
*קירוב לבם של ישראל לאבינו שבשמים, ומידתו של הקב"ה היא 'מדה כנגד מדה' לזכות ללדת בנים ובנות{{הערה|אוצר סגולות הרבי (למברג) עמוד 50, חלק ח' ב'תקלא.}}, ובפרט לעסוק ב[[הפצת המעיינות]]{{הערה|אגרות קודש חלק י"ד ה'קיא.}} ובחינוך ילדי ישראל{{הערה|חלק ה' א'תקג.}}. 
*הוספה ב[[צדקה]], ובפרט בערב שבת ויום טוב{{הערה|אגרות קודש חלק יד ה'קנז.}} וב[[ימי שני וחמישי]] - לצדקה הקשורה ב[[חינוך]] יהודי{{הערה|אגרות קודש חלק ח' ב'תקלא.}} וכן ל[[צדקת רבי מאיר בעל הנס]]{{הערה|אגרות קודש חלק ה' מ'ארמד.}} וצדקה להאכיל ולהשקות תלמידים עניים{{הערה|אגרות קודש חלק ז' א'תתקכ.}}.
*להוסיף בהתבוננות בגדולת ה' וב'הולדת' אהבה רוחנית, אהבת השם אהבת התורה ואהבת ישראל{{הערה|אגרות קודש חלק ז' אתתקכ.}}
*תוספת בקביעות בלימוד החסידות{{הערה|אגרות קודש חלק ה' א'שפז, חלק י"ט ז'של.}}
*אמירת [[הפרק של הרבי]]{{הערה|תשורה טיפנברון אנגליה, מובא בספר 'הבית החסידי'.}}.
*להוסיף בתפילה, ו[[בדיקת התפילין והמזוזות]]{{הערה|שם=יד|אגרות קודש חלק י"ד ה'קנז. ועוד.}}.
*זהירות מלשון שבועה{{הערה|שם=יא|אגרות קודש חלק י"א ג'תקי.}}.
*הוספה באהבת ישראל ו[[הכנסת אורחים]]{{הערה|שם=יא}}{{הערה|אגרות קודש חלק ד' תשצ.}}.
*לברר אם בתקופת השידוך לא היתה פגיעה באחד הצדדים, ולבקש מחילה באם נצרך{{הערה|אגרות קודש חלק י"ח ו'תקלה.}}.
*[[עליה לארץ ישראל]]{{הערה|אגרות קודש כרך לא עמוד עדר.}}.

הרבי הדגיש שמלבד כל הסגולות והפעולות הרוחניות, אדם צריך לעשות כלי בדרך הטבע ולהיוועץ ולשמוע להוראותיהם של רופאים מומחים{{הערה|אגרות קודש חלק ה' א'תקג.}}.

אצל רבותינו נשיאינו, [[ל"ג בעומר]] היה יום מסוגל לברכות להיפקד בזרע של קיימא{{הערה|ראו הנלקט בזה בשבועון בית משיח גליון 1211, פרשת אמור תש"פ (גם בהתוועדות שבת פרשת בשלח תשי"ד היה עת רצון והרבי בירך את הנוכחים הנצרכים לכך.}}.

==ראו גם==
*[[עיבור (בחסידות)]]
*[[עיבור ולידת הנשמה]]
*[[ירידת הנשמה לגוף]]

{{לידה}}
{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הריון ולידה]]
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]
גרסה אחרונה		הטקסט שלך
שורה 1:		שורה 1:
			{{בעבודה}}
	'''הריון''' הוא תקופה של תשעה חודשים (כ-40 שבועות) בהם נוצר העובר בבטן אימו, מתפתח וגדל עד ה[[לידה]].		'''הריון''' הוא תקופה של תשעה חודשים (כ-40 שבועות) בהם נוצר העובר בבטן אימו, מתפתח וגדל עד ה[[לידה]].