לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
הפטרה לפרשת שלח
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{עריכה}} '''הפטרת פרשת שלח''' נקראת בספר [[יהושע]] פרק ב', ומתארת את שליחתם החשאית של שני מרגלים על ידי יהושע בן נון לרגל את יריחו, טרם כיבוש הארץ. הפטרה זו נקראת בשבת בה קוראים ב[[פרשת שלח]] שבתורה (במדבר י"ג–ט"ו), ובה מסופר אודות המרגלים ששלח משה לתור את ארץ כנען. == תוכן ההפטרה == {{ערך מורחב|ערך=[[מרגלי יהושע]]}} בהפטרה מתואר כיצד יהושע בן נון שולח שני מרגלים "חרש", כדי לרגל את יריחו – עיר המבצר בכניסה לארץ ישראל. המרגלים מתארחים אצל רחב הזונה, והיא מחביאה אותם מבקשת רודפי המלך, ומספרת להם כי תושבי הארץ כולם יראים מבני ישראל ומנפלאותיהם. בתמורה לכך שהיא הצילה אותם, מבטיחים לה המרגלים שהיא ובני ביתה יינצלו בעת הכיבוש. לאחר שלושה ימים בהרים, הם שבים ליהושע ומוסרים לו כי ה' נתן בידיהם את הארץ. ==הקשר לפרשה == סיפור המרגלים ששלח יהושע מקביל לסיפור המרגלים ששלח משה. == השוואה בין מרגלי משה למרגלי יהושע == הפטרה זו נבחרה משום הדמיון בפרשת השבוע – גם משה וגם יהושע שולחים מרגלים, אך קיימים ביניהם הבדלים רבים, כפי שמצוין בדברי חז"ל והמפרשים: # '''הציווי''' – במרגלי משה נאמר "שלח לך", כלומר: "לדעתך – אני איני מצווה", ואילו יהושע שלח בברור בציווי ה' (אפילו אם לא פורש בכתוב). # '''המונח''' – אצל משה נקראים "אנשים" שנשלחו "לתור את הארץ", ואצל יהושע נאמר "שני אנשים מרגלים" שבאו "לחפור את הארץ". # '''היקף השליחות''' – מרגלי משה היו שנים עשר – אחד מכל שבט, ועסקו בתיאור הארץ כולה. מרגלי יהושע היו שניים בלבד, שעסקו רק בעיר יריחו. # '''פרסום השליחות''' – שליחות משה הייתה פומבית, וכל העם ידע עליה. מרגלי יהושע נשלחו "חרש", מבלי שידע העם, ואף התחפשו כדי שלא יבחינו בהם. # '''זהות המרגלים''' – במשה מדובר בנשיאי שבטים. בשמותיהם ובמעמדם מצוינים. ביהושע – לא מצוינים שמותיהם (לפי חז"ל: כלב ופינחס). # '''אופי השליחות''' – אצל משה הכוונה הייתה להכיר את הארץ מבחינה פנימית ("הטובה היא אם רעה", "השמנה היא אם רזה"), ואילו אצל יהושע – שליחות צבאית-מעשית לקראת כיבוש. == ביאור חסידי: הבדל רוחני בין שני סוגי השליחות == בחסידות מוסבר ההבדל הרוחני בין שליחות המרגלים של משה לזו של יהושע: === כיבוש רוחני – תמידי === הציווי לכבוש את הארץ הוא לא רק עניין פיזי של התנחלות, אלא עבודה רוחנית נצחית שמוטלת על כל יהודי בכל דור – להפוך את "ארץ כנען" שבו (כוחות הנפש הבהמית) ל"ארץ ישראל" – מקום של התבטלות לאלוקות. === יריחו וכללות הארץ === יריחו – שער הארץ – מסמלת את שלושת לבושי הנפש: מחשבה, דיבור ומעשה. הארץ עצמה – שבעת עממים – מסמלת את שבע המידות (אהבה, גבורה וכו') שבלב האדם. כיבוש יריחו אפשרי לכול, כי הלבושים בשליטת האדם. כיבוש המידות – נחלת הצדיקים בלבד. לכן: * יהושע שלח לרגל את יריחו בלבד – כי יש ציווי לכל אדם לתקן את מעשיו. * משה שלח לרגל את כל הארץ – גם את המידות – אך בציווי של "שלח לך" – כי לא כל אדם מסוגל לכך. רק בדרגת משה (או צדיק) אפשר לעשות זאת בשלמות. === "תהי צדיק" – אידיאל נעלה לכל יהודי === אף שעבודת הצדיקים (כיבוש המידות) אינה שווה לכל נפש, משביעים כל נשמה קודם ירידתה: "תהי צדיק". לכן נכתב גם סיפור מרגלי משה בתורה – כרמז לכך שעל כל יהודי לשאוף לעבודת הצדיקים, גם אם אינה במדרגתו בפועל. === למה שלח משה 12 מרגלים והם סבבו את כל הארץ? === משה, כרועה נאמן, רצה שכל שבט ישמע מנשיאו עדות בעיניים על טובת הארץ – כדי שירצו להיכנס אליה בשמחה. זהו מסר נצחי – שכיבוש הארץ, הרוחני והגשמי, צריך להיות מתוך חפץ פנימי. == שילוח מרגלים – שתי מטרות שונות == על פי הרבי, יש הבדל יסודי בין מטרות המרגלים: * בזמן משה – מטרת המרגלים הייתה לחבב את הארץ ולגלות את מעלותיה. * בזמן יהושע – מטרת המרגלים הייתה צבאית-טקטית – לבדוק את מצב העיר והאויב. לכן, כל אחת מהשליחויות משלימה את רעותה – האחת מכינה את הנפש להיכנס, השנייה מכינה את הכלים לכיבוש בפועל. == מסר נצחי מההפטרה == ההפטרה חותמת את המסר של פרשת שלח: * כל יהודי צריך לרגל – כלומר לבחון – את עצמו: מחשבה, דיבור ומעשה. * זו הדרך לכיבוש עצמי פנימי – כדי להגיע לגאולה פרטית וכללית. * ע"י שלמות בעבודה זו – מגיעים לירושת הארץ המלאה, כולל "קני קניזי וקדמוני" – שלושת המוחין – בגאולה העתידה. == קישורים חיצוניים == ;נוסח ההפטרה * [https://he.chabad.org/parshah/torahreading.asp?aid=856726&p=haftarah&showrashi=true&jewish=page.htm הפטרת שלח עם פירוש רש"י] {{בית חב"ד}} *[https://www.torahrecordings.com/torah-reading/004_bamidbar_tk/004_/009 ההפטרה בטעמי המקרא בהברה אשכנזית] {{צליל}} ;מקורות לעיון * [https://chabadlibrary.org/books/4001380458 לקוטי תורה – פרשת שלח] * [[ליקוטי אמרים - פרק י"ד|תניא – פרק י"ד]] – עיקר עבודת הבינוני במחשבה דיבור ומעשה. * [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140164 מאמר וישלח יהושוע תשל"ו - קונטרס כ"ח סיון - תשמ"ח] – ניתוח עומק של סיפור המרגלים. ==ראו גם== * [[דבר מלכות שלח]] {{הפטרה}} [[קטגוריה:הפטרה]] [[קטגוריה:ספר יהושע]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:בית חב"ד
(
עריכה
)
תבנית:בית חבד
(
עריכה
)
תבנית:הפטרה
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:הפניה לערך מורחב/קוד
(
עריכה
)
תבנית:ניווט קבוצות
(
עריכה
)
תבנית:עריכה
(
עריכה
)
תבנית:ערך מורחב
(
עריכה
)
תבנית:צליל
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:חב"דפדיה: עריכה - כל הערכים