עריכת הדף "
הושענא רבה
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
לא ניתן היה לבטל את העריכה עקב התנגשות עם עריכות מאוחרות יותר.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
[[קובץ:הושענות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ה'הושענות' בהושענא רבה תשנ"ב]] '''הושענא רבה''' הוא יום השביעי של [[חג הסוכות]]. ביום זה עורכים את כל ה[[הושענות]] שאומרים בחג הסוכות, בהקפה את הבימה עם כל{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/12/171&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 [[אדמו"ר הריי"צ]],[[ספר השיחות]] תש"ח]}} ספרי התורה. [[קובץ:הושענא רבה 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמירת [[תהלים]] בליל הושענא רבה ב-[[770]]]] == עבודת הערבה - למעלה מטעם ודעת == העבודה דימים אלו, [[שופר]] - ב[[ראש השנה]], וערבה - בהושענא רבה, היא למעלה מטעם ודעת. ובפרטיות: העבודה דשופר - ענינה [[קבלת עול מלכות שמים]], שהוא ענין שלמעלה מטעם ודעת. ולכן [[תקיעת שופר]] היא בקרן של [[בהמה]] דווקא, להורות שבמדריגה זו האדם משתווה לבהמה, שהוא והבהמה הם בשוה. ועבודה זו מגעת למקום שבו נאמר "אדם ובהמה תושיע ה'" - אור שלמעלה מהשתלשלות, שלגביו אדם ובהמה הם בהשוואה. ועל דרך זה העבודה של ערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח", דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא [[קבלת עול]] בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא", על שם שגדלים באחוה - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת עול אין חילוקים. ומעלה זו מודגשת דוקא בהושענא רבה - כי, בשאר ימי [[חג הסוכות]] אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה", שבו מקיימים "מנהג נביאים" לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים, היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה דראש השנה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/11/102&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 הרבי]. ובשיחת ליל שמחת תורה תשט"ז.}}. == מנהגים == *'''אמירת ספר דברים''' - במשך הלילה, קודם אמירת התהילים בחצות, נוהגים לומר את כל חומש דברים. [[אדמו"ר הרש"ב]] היה אומר [[ספר דברים]] - משנה תורה - לבדו (ותהילים היה אומר יחד עם הקהל){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/12/171&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 אדמו"ר הריי"צ,[[ספר השיחות]] תש"ח]}}. *'''אמירת תהילים בציבור''' - לאחר חצות הלילה אומרים יחד את כל ספר התהילים, רבותינו נשיאינו נהגו גם הם לומר עם הציבור, ובשונה משבת מברכים שאומרים את היהי רצון רק בסיום כל ספר התהילים ברצף, בליל הושענא רבה אומרים יהי רצון מיוחד בסיום כל ספר. באמירת התהילים בליל הושענא רבה נוהגים לאומרו בזריזות{{הערה|1=ובלשון ספר המנהגים: "ואין מאריכים באמירתו". בחלק מהשנים נמשכה האמירה אצל רבותינו נשיאינו כ-50 דקות בלבד ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=346&hilite= אוצר מנהגי חב"ד אלול-תשרי עמוד שלא].}}. בחלק מהשנים הרבי נעמד רק לאמירת ה'יהי רצון' שבסיום כל ספר, ובשנים האחרונות מנהג הרבי הוא לעמוד במשך כל אמירת התהילים בלילה זה. *'''וזאת הברכה''' - מנהגנו, שבליל הושענא רבה קורין [[פרשת וזאת הברכה]] רק פעם אחת, כמו כל "משנה תורה", ואילו העברת הסדרה היא בערב [[שמחת תורה]], כשם שבכל שבוע העברת הסדרה היא בערב שבת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/13/112&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם] וב[[תבנית:היום יום/כ"א תשרי|היום יום כ"א תשרי]].}}. *'''איחול 'פתקא טבא'''' - אין נוהגים לאמר 'גמר חתימה טבא' ו'פתקא טבא'{{הערה|1=ספר המנהגים: "לאמור איש לחבירו בהושענא-רבה: "גמר חתימה טבא", "פתקא טבא" וכיוצא בזה - לא נהיגינן כן". המקור לכך הוא מספר השיחות [[תש"ח]] סוף עמוד 171 - "לא נהגו בליובאוויטש", אך למעשה בשנים האחרונות הרבי עצמו בירך כמה פעמים, ומאז גם אנ"ש מברכים 'פתקא טבא'{{קישור התקשרות צאח|767|2403|587|הלכות ומנהגי חב"ד}}}}. *'''חלוקת תפוח בדבש''' - באחד השנים הזכיר הרבי מנהג ישן שהגבאים מחלקים לכל הקהל תפוחים מתוקים, וכאשר '''חוזרים לבית''' אוכלים את התפוח בדבש כל אחד בסוכתו שבביתו. ומאז נהוג כך גם בקהילות אנ"ש. המנהג הוא לקבל תפוח מהגבאים דווקא, ומקופת הקהל{{הערה|שיחת ליל הושענא רבה תשמ"ה, ושיחת ליל הושענא רבה תשמ"ז.}}. *'''זריקת אבטיחים ותפוחים''' - אחר אמירת תהלים בהושענא רבא - ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ובבתי הכנסת, היו הנערים '''זורקים''' מעזרת נשים '''אבטיחים ותפוחים'''{{הערה|1=מזכרונות הרב [[יהודה חיטריק]].}}. כיום מנהג זה לא נהוג בבתי כנסת חב"ד. גם בעבר מנהג זה לא היה נפוץ ונמצא רק בזכרונותיו של הרב [[יהודה חיטריק]]. *'''להישאר ערים כל הלילה''' - מנהג חב"ד שלאחר סיום אמירת התהילים, נשארים ערים כל הלילה{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"א ניסן|היום יום כ"א ניסן, שביעי של פסח]].}}. *'''כריכת הערבות''', כורכים את הערבות בעלי [[לולב]] דווקא, ומנהג רבותינו נשיאינו שהיו אוגדים בעצמם את הערבות עבור כל בני הבית{{הערה|רשימות הרב [[יעקב לנדא]]. הובא באוצר מנהגי חב"ד אות ריז עמוד שלד, ושם בשם הרב [[אליהו לנדא]] שככל הנראה נהג לעשות זאת בסוכה, בליל הושענא רבה, לאחר אמירת תהילים.}}. *'''הסרת הכריכות העליונות של הלולב''' - לאחר תפילת עמידה בשחרית, לפני הלל, נוהגים להסיר את כריכות הלולב{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"א תשרי|היום יום כ"א תשרי]].}} על מנת להוסיף בשמחה, וכדי להוסיף במשמעות הנענועים של עצירת טללים ורוחות רעות{{הערה|התבאר בלקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1368.}}. *'''הוצאת כל הספרי תורה''', בשעת ההקפות של הושענא רבה, נוהגים להוציא את כל ספרי התורה שבארון הקודש{{הערה|1=הובא ב[https://chabad.info/beis-medrash/216961/ לוח יומי הלכה למעשה בד"ץ קראון הייטס תשרי תשע"ז עמוד י].}}. *'''הפרדת הערבות''', הרבי נוהג להפריד את הערבות בתוך האגודה ולספור אותם קודם החבטה. *'''אופן חביטת הערבות''', הרבי מקפיד לחבוט בקרקע דווקא, וחובט קלות. לאחר החבטה היו שנים שהרבי השאיר את הערבות על הקרקע או על הכסא, ובחלק מהשנים הרבי לקח את הערבות עמו. *'''חביטת הערבות בבני הבית''', רבותינו נשיאינו נהגו לחבוט קלות עם הערבות על הכתפיים של הבנים. למבוגרים מעל גיל י"ח היו חובטים ג' פעמים, ולצעירים היו חובטים חבטה אחת יתירה על מספר שנותיהם, ואומרים אגב כך 'גבורות ממותקות'{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 52.}}. *'''חלה בדבש''' - בסעודות יום זה נהוג להטביל חלה בדבש{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/11/169&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 אדמו"ר הריי"צ, [[ספר השיחות]] תש"ח]}}. *'''אכילת קרעפלאך''' - מנהג חב"ד לאכול [[קרעפלאך]] בהושענא רבה{{הערה|הערת הרבי ('לכאורה') על המנהג לאכול קרעפלאך ביום כיפור. הובא באוצר מנהגי חב"ד אלול תשרי עמוד שמב. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&st=&pgnum=232 התוועדויות תנש"א חלק א' עמוד 213 בהערה].}}. *'''הוספה בצדקה''' - ביום זה שענינו מיתוק הגבורות יש להוסיף בצדקה יותר מהרגילות{{הערה|שיחת ליל הושענא רבה תשד"מ.}}. === חלוקת "לעקאח" === [[קובץ:הושענא רבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת 'לעקאח' בהושענא רבה]] בהושענא רבה נוהג [[הרבי]] לחלק [[לעקאח]] למי שלא קיבל בערב יום הכיפורים. בתחילה הייתה החלוקה על פתח סוכתו האישית של הרבי שבחזית בניין [[770]], ומשנת [[תשנ"ב]] - על [[גן עדן התחתון|פתח חדרו]] הקדוש. ==קישורים חיצוניים== *[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/hoshana_rabbah לקוטי שיחות מועדים - הושענא רבה] {{מפתח}} *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1980051 מהו יום הושענא רבה, ומה עושים בו?]''' {{בית חבד}} *{{קישור שטורעם|75538|news|הושענא רבה ה'תשמ"ט ■ מופת בפתח סוכתו של הרבי|כתב שטורעם בארצות הברית|כ"א בתשרי תשע"ה}} *הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], '''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90-%D7%A8%D7%91%D7%94-%D7%95%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA/ כל הלכות ומנהגי חב"ד להושענא רבה]''' {{אינפו}} ;וידאו *{{קישור חבד וידפו ישן|3983|הרבי בוכה: אין מקום כלל לכך שיהודי יישאר בגלות}} *{{קישור חבד וידפו ישן|3145|הנהגות הרבי בהושענא רבה ● וידאו}} *{{קישור חבד וידפו ישן|2614|ליל הושענא רבה עם הרבי ● וידאו}} *'''[http://chabad.info/video/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90-%D7%A8%D7%91%D7%94/ הרבי בתפילה בהושענא רבה]''' {{וידאו}} {{אינפו}} *{{קישור שטורעם|59227|news|הרבי מסמן לצלם לקרוא תהלים בליל הושענא רבה|מערכת שטורעם|כ' בתשרי תשע"ג}} *{{קישור חבד וידפו ישן|2615|הרבי בעריכת ההושענות בהושע"ר ● וידאו}} *''[https://chabad.info/beis-medrash/720708/ הרב שרגא דהן: הלכות הושענא רבה]''' {{וידפו}} {{הערות שוליים}} {{תבנית:סוכות}} {{חגים וזמנים}} [[קטגוריה:סוכות]] [[קטגוריה:חגים וזמנים]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אינפו
(
עריכה
)
תבנית:בית חבד
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:וידאו
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:וידפו
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:חגים וזמנים
(
עריכה
)
תבנית:מפתח
(
עריכה
)
תבנית:ניווט קבוצות
(
עריכה
)
תבנית:סוכות
(
עריכה
)
תבנית:קיים
(
עריכה
)
תבנית:קישור התקשרות צאח
(
עריכה
)
תבנית:קישור חבד וידפו ישן
(
עריכה
)
תבנית:קישור שטורעם
(
עריכה
)
תבנית:רווח קשיח
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף