עריכת הדף "הושענא רבה"

[[קובץ:הושענות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ה'הושענות' בהושענא רבה תשנ"ב]]
[[קובץ:הושענא רבה 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמירת [[תהלים]] בליל הושענא רבה ב-[[770]]]]
'''הושענא רבה''' הוא יום השביעי של [[חג הסוכות]], נחשב ליום מיוחד וחגיגי ובו מנהגים מיוחדים. ביום זה אומרים את כל ה[[הושענות]] שאומרים בחג הסוכות, בהקפה את הבימה ועליה כל{{הערה|שם=ספר השיחות|[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/12/171&search=הושענא+רבה אדמו"ר הריי"צ, ספר השיחות תש"ח]}} ספרי התורה.

== מנהגים ==
*'''אמירת ספר דברים''' - במשך הלילה, קודם אמירת התהלים בחצות, נוהגים לומר את כל חומש דברים. [[אדמו"ר הרש"ב]] והרבי אומרים [[ספר דברים]] - משנה תורה - לבד (ותהלים יחד עם הקהל){{הערה|שם=ספר השיחות}}.
*'''אמירת תהלים בציבור''' - לאחר חצות הלילה אומרים יחד את כל ספר התהלים, רבותינו נשיאינו נהגו גם הם לומר עם הציבור, ובשונה משבת מברכים שרבותינו אומרים את היהי רצון רק בסיום כל ספר התהלים ברצף, בליל הושענא רבה אומרים יהי רצון מיוחד בסיום כל ספר. באמירת התהלים בליל הושענא רבה נוהגים לאומרו בזריזות{{הערה|1=ובלשון ספר המנהגים: "ואין מאריכים באמירתו". בחלק מהשנים נמשכה האמירה אצל רבותינו נשיאינו כ-50 דקות בלבד ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=346&hilite= אוצר מנהגי חב"ד אלול-תשרי עמוד שלא].}}. בחלק מהשנים הרבי נעמד רק לאמירת ה'יהי רצון' שבסיום כל ספר, ובשנים האחרונות מנהג הרבי הוא לעמוד במשך כל אמירת התהלים בלילה זה.
*'''וזאת הברכה''' - מנהגנו, שבליל הושענא רבה קורין [[פרשת וזאת הברכה]] רק פעם אחת, כמו כל "משנה תורה", ואילו העברת הסדרה היא בערב [[שמחת תורה]], כשם שבכל שבוע העברת הסדרה היא בערב שבת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/13/112&search=הושענא+רבה תורת מנחם] וב[[תבנית:היום יום/כ"א תשרי|היום יום כ"א תשרי]].}}.
*'''איחול 'פתקא טבא'''' - אין נוהגים לאמר 'גמר חתימה טבא' ו'פתקא טבא'{{הערה|1=ספר המנהגים: "לאמור איש לחבירו בהושענא-רבה: "גמר חתימה טבא", "פתקא טבא" וכיוצא בזה - לא נהיגינן כן". המקור לכך הוא מספר השיחות [[תש"ח]] סוף עמוד 171 - "לא נהגו בליובאוויטש", אך למעשה בשנים האחרונות הרבי עצמו בירך כמה פעמים, ומאז גם אנ"ש מברכים 'פתקא טבא'{{קישור התקשרות צאח|767|2403|587|הלכות ומנהגי חב"ד}}}}.
*'''חלוקת תפוח בדבש''' - בשיחת ליל הושענא רבה תשמ"ה הזכיר הרבי מנהג ישן שהגבאים מחלקים לכל הקהל תפוחים מתוקים, וכאשר '''חוזרים לבית''' אוכלים את התפוח בדבש כל אחד בסוכתו שבביתו. ומאז נהוג כך גם בקהילות אנ"ש. המנהג הוא לקבל תפוח מהגבאים דווקא, ומקופת הקהל{{הערה|שיחת ליל הושענא רבה תשמ"ה, ושיחת ליל הושענא רבה תשמ"ז.}} {{הערה|'''זריקת אבטיחים ותפוחים''' - אחר אמירת תהלים בהושענא רבא - ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ובבתי הכנסת, היו הנערים '''זורקים''' מעזרת נשים אבטיחים ותפוחים. מזכרונות הרב [[יהודה חיטריק]]. כיום מנהג זה לא נהוג בבתי כנסת חב"ד. גם בעבר מנהג זה לא היה נפוץ ונמצא רק בזכרונותיו של הרב יהודה חיטריק.}}.
*'''להישאר ערים כל הלילה''' - מנהג חב"ד שלאחר סיום אמירת התהלים, נשארים ערים כל הלילה{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"א ניסן|היום יום כ"א ניסן, שביעי של פסח]].}}.
*'''כריכת הערבות''', כורכים את הערבות בעלי [[לולב]] דווקא, ומנהג רבותינו נשיאינו שהיו אוגדים בעצמם את הערבות עבור כל בני הבית{{הערה|רשימות הרב [[יעקב לנדא]]. הובא באוצר מנהגי חב"ד אות ריז עמוד שלד, ושם בשם הרב [[אליהו לנדא]] שככל הנראה נהג לעשות זאת בסוכה, בליל הושענא רבה, לאחר אמירת תהלים.}}.
*'''הסרת הכריכות העליונות של הלולב''' - לאחר תפילת עמידה בשחרית, לפני הלל, נוהגים להסיר את כריכות הלולב{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"א תשרי|היום יום כ"א תשרי]].}} על מנת להוסיף בשמחה, וכדי להוסיף במשמעות הנענועים של עצירת טללים ורוחות רעות{{הערה|התבאר בלקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1368.}}.
*'''הוצאת כל הספרי תורה''', בשעת ההקפות של הושענא רבה, נוהגים להוציא את כל ספרי התורה שבארון הקודש{{הערה|1=הובא ב[https://chabad.info/beis-medrash/216961/ לוח יומי הלכה למעשה בד"ץ קראון הייטס תשרי תשע"ז עמוד י].}}.
*'''הפרדת הערבות''', הרבי נוהג להפריד את הערבות בתוך האגודה ולספור אותם קודם החבטה.
*'''אופן חביטת הערבות''', הרבי מקפיד לחבוט בקרקע דווקא, וחובט קלות. לאחר החבטה היו שנים שהרבי השאיר את הערבות על הקרקע או על הכסא, ובחלק מהשנים הרבי לקח את הערבות עמו.
*'''חביטת הערבות בבני הבית''', רבותינו נשיאינו נהגו לחבוט קלות עם הערבות על הכתפיים של הבנים. למבוגרים מעל גיל י"ח היו חובטים ג' פעמים, ולצעירים היו חובטים חבטה אחת יתירה על מספר שנותיהם, ואומרים אגב כך 'גבורות ממותקות'{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 52.}}.
*'''חלה בדבש''' - בסעודות יום זה נהוג להטביל חלה בדבש{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/11/169&search=הושענא+רבה אדמו"ר הריי"צ, ספר השיחות תש"ח]}}.
*'''אכילת קרעפלאך''' - מנהג חב"ד לאכול [[קרעפלאך]] בהושענא רבה{{הערה|הערת הרבי ('לכאורה') על המנהג לאכול קרעפלאך ביום כיפור. הובא באוצר מנהגי חב"ד אלול תשרי עמוד שמב. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&st=&pgnum=232 התוועדויות תנש"א חלק א' עמוד 213 בהערה].}}.
*'''הוספה בצדקה''' - ביום זה שענינו מיתוק הגבורות יש להוסיף בצדקה יותר מהרגילות{{הערה|שיחת ליל הושענא רבה תשד"מ.}}.

=== חלוקת "לעקאח" ===
[[קובץ:הושענא רבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת 'לעקאח' בהושענא רבה]]
בהושענא רבה נוהג [[הרבי]] לחלק [[לעקאח]] למי שלא קיבל בערב יום הכיפורים. החלוקה נערכת על פתח סוכתו האישית של הרבי שבחזית בניין [[770]]. בשנת [[תש"נ]] ובשנת [[תשנ"ב]] חילק על [[גן עדן התחתון|פתח חדרו]] הקדוש, ובשנת [[תנש"א]] חילק בפתח הסוכה הצמודה לחדרו הקדוש{{הערה|[[מעשה מלך]] ([[אה"ק]], [[תשע"ג]]) ח"ג פכ"ו סס"ב (ע' 295) ובהנסמן בהערות שם.}}.

==בחסידות==
העבודה דימים אלו, [[שופר]] - ב[[ראש השנה]], וערבה - בהושענא רבה, היא למעלה מטעם ודעת.

ובפרטיות: העבודה דשופר - ענינה [[קבלת עול מלכות שמים]], שהוא ענין שלמעלה מטעם ודעת. ולכן [[תקיעת שופר]] היא בקרן של [[בהמה]] דווקא, להורות שבמדריגה זו האדם משתווה לבהמה, שהוא והבהמה הם בשוה. ועבודה זו מגעת למקום שבו נאמר "אדם ובהמה תושיע ה'" - אור שלמעלה מהשתלשלות, שלגביו אדם ובהמה הם בהשוואה.

ועל דרך זה העבודה של ערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח", דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא [[קבלת עול]] בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא", על שם שגדלים באחוה - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת עול אין חילוקים.

ומעלה זו מודגשת דוקא בהושענא רבה - כי, בשאר ימי [[חג הסוכות]] אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה", שבו מקיימים "מנהג נביאים" לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים, היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה דראש השנה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/11/102&search=הושענא+רבה הרבי]. ובשיחת ליל שמחת תורה תשט"ז.}}.

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/hoshana_rabbah לקוטי שיחות מועדים - הושענא רבה] {{מפתח}}
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1980051 מהו יום הושענא רבה, ומה עושים בו?]''' {{בית חבד}}
*{{קישור שטורעם|75538|news|הושענא רבה ה'תשמ"ט ■ מופת בפתח סוכתו של הרבי|כתב שטורעם בארצות הברית|כ"א בתשרי תשע"ה}}{{קישור שבור}}
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], '''[http://chabad.info/beis-medrash/כל-הלכות-ומנהגי-חבד-להושענא-רבה-ושמחת/ כל הלכות ומנהגי חב"ד להושענא רבה]''' {{אינפו}}

;וידאו
*{{קישור חבד וידפו ישן|3983|הרבי בוכה: אין מקום כלל לכך שיהודי יישאר בגלות}}{{קישור שבור}}
*{{קישור חבד וידפו ישן|3145|הנהגות הרבי בהושענא רבה ● וידאו}}{{קישור שבור}}
*{{קישור חבד וידפו ישן|2614|ליל הושענא רבה עם הרבי ● וידאו}}{{קישור שבור}}
*'''[http://chabad.info/video/הרבי-בתפילה-בהושענא-רבה/ הרבי בתפילה בהושענא רבה] בשנת [[תשמ"א]]''' {{וידאו}} {{אינפו}}
*{{קישור שטורעם|59227|news|הרבי מסמן לצלם לקרוא תהלים בליל הושענא רבה|מערכת שטורעם|כ' בתשרי תשע"ג}}{{קישור שבור}}
*{{קישור חבד וידפו ישן|2615|הרבי בעריכת ההושענות בהושע"ר ● וידאו}}{{קישור שבור}}
*[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3801488 הרבי באמירת הושענות הושענא רבה תשמ"ט{{וידאו}}{{בית חב"ד}}]

;שיעורים
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/720708/ הרב שרגא דהן: הלכות הושענא רבה]''' {{וידפו}}

{{סוכות}}
{{חגים וזמנים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:סוכות]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]