עריכת הדף "ההלכה בימות המשיח"

בשל השינויים שיהיו ב[[ימות המשיח]], '''ה[[הלכה]] בימות המשיח''' תשתנה. השינוי הבולט שישתנה הוא קביעת ההלכה כ[[בית שמאי]], ולא כ[[בית הלל]]. 
==ביטול המצוות==
{{ערך מורחב|מצוות בטלות לעתיד לבוא}}
ב[[גמרא]] נחלקו ה[[אמוראים]] האם "מצוות בטילות לעתיד לבוא. לדעת [[רבי יוחנן]] המצוות יתבטלו לעתיד לבוא, ולדעת [[רב ינאי]] לא{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=61b&format=text תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד א.]}}. בקרב פוסקי ה[[הלכה]] התקבלה שיטת רבי יוחנן הסובר כי מצוות בטילות לעתיד, עם זאת התחבטו בביאורה רבים מגדולי ישראל הן במשמעות הביטול ויישובה עם הכלל היסודי [[נצחיות התורה|כי התורה והמצוות אינם בטלים לעולם]], הן עם הגדרת הזמן והסוג המדויק לביטולם של המצוות.

[[תורת החסידות]] אף היא מתייחסת לעניין זה, ומבארת כי ה[[מצוות]] במהותם אינם בטלים לעולם. רק ישנם רבדים שונים במשמעות הביטול של המצוות, או ביטול יחסי בדרגת ה[[אלקות]] הנמשכת על ידי המצוות או ביטול הציווי ולא ביטול המצווה.
==קביעת ההלכה==
בימות המשיח ההלכה תפסק כ[[בית שמאי]] הנוטים בדרך כלל להחמיר ולא כ[[בית הלל]] הנוטים להקל, וזאת בשונה מזמן ה[[גלות]] בו ההלכה נקבעת כבית הלל. בכתבי ה[[אריז"ל]] נכתב שהסיבה לכך היא מכיוון ששורש נשמתם של בית שמאי הוא ממידת ה[[גבורה]] ובית הלל הוא מ[[מידת החסד]], ומכיוון ב[[גלות]] החסדים גוברים על הגבורות, נפסקה ההלכה כבית הלל, אולם לעתיד לבוא כאשר הגבורות יתגברו על החסדים, ההלכה תפסק כבית שמאי{{הערה|עמודים שבעה, עמוד ד', דרוש כ"א.}}. סיבה נוספת המצוינת בכתבי ה[[חסידות]] היא, שמכיוון שמידת בית שמאי היא למעלה מ[[העולם]]. ולכן בזמן הגלות, כיוון שהעולם לא יכול להכיל את מידת בית משאי, ההלכה היא כבית הלל, אולם בימות המשיח, שהעולם ישתנה, ההלכה תהיה כבית שמאי{{הערה|"תוס' חדשים", ריש [[פרקי אבות]], בשם רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].}}. יש שטוענים, שבימות המשיח ההלכה תקבע כבית שמאי רק במקרה שבו הם מחמירים, ולא בכל מצב{{הערה|שו"ת ויצבר יוסף, סימן מ"ה.}}.

[[הרבי]] באחת משיחותיו [[פלפול|התפלפל]], האם כאשר [[משיח]] יבוא ב[[חנוכה]], ההלכה תשתנה מיד כבית שמאי, ויצטרכו להדליק כדעת בית שמאי, או שלא{{הערה|[[תורת מנחם]], חלק ב', עמ' 33.}}. הרבי הביא [[שתי תקופות בימות המשיח|שבתקופה הראשונה בימות המשיח]] ההלכה תהיה כבית שמאי, ובתקופה השניה בימות המשיח תהיה הלכה כ[[בית שמאי]] ו[[בית הלל]] גם יחד, דבר זה יהיה בכוח [[נמנע הנמנעות]]{{הערה|ספר השיחות [[תשנ"ב]], חלק א', עמ' 28.}}.

במקומות אחרים מובא, שלעתיד לבוא תקבע ההלכה כ[[רבי מאיר]]{{הערה|מדרש פנחס, דף י', א', אות נ"ג.}} ו[[רשב"י]]{{הערה|ויקהל משה, דף מ"ב.}}, וזאת בשונה מזמן ה[[גלות]] שבו אין הלכה כמותם.

==פסיקת ההלכה על ידי משה רבינו==
ב[[גמרא]] מובא ש[[משה רבינו]] היה במקום ה[[סנהדרין]] בדורו, ויכל לפסוק את ההלכה לבדו{{הערה|[[מסכת סנהדרין]], דף י"ג, עמ' ב'.}}. המפרשים נחלקו האם בימות המשיח, כאשר משה רבינו יקום לתחייה, יוכל לפסוק את ההלכה לא הסתייעות בסנהדרין{{הערה|[http://torashageula.org/ימות_המשיח_בהלכה_חלק_א׳_-_סימן_נד׃_משה_רבינו_במקום_שבעים_וחד_-_אם_גם_בימות_המשיח ימות המשיח בהלכה חלק א׳ - סימן נד׃ משה רבינו במקום שבעים וחד - אם גם בימות המשיח] באתר [[תורת הגאולה]].}}. [[הרבי]] ב[[יחידות]] עם הרב [[מרדכי אליהו]] ציין שמשה רבינו יוכל לפסוק רק בנוגע להלכות שהם "מפי השמועה", אך דברים שהם שלמדים "מן המדות שהתורה נדרשת בהן", הסנהדרין הוא זה שיכריע{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשנ"ב]], חלק ב', עמ' 811.}}.

==עתיד חזיר להיטהר==
{{ערך מורחב|עתיד חזיר להטהר}}
אחד היעודים העתידים בדברי חז"ל הוא ש"עתיד חזיר להיטהר"{{הערה|שם=עתיד|1=במכתב שנדפס ב[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=94 לקוטי שיחות חלק י"ב, עמ' 175] מביא הרבי חלק מהמקורות.}}. גדולי ישראל פרשני חז"ל התחבטו לבאר את העתיד להתרחש, חלקם פרשו זאת כפשוטו ויש שפרשו שהכוונה לרובד הרוחני של הדברים. תורת החסידות מסבירה כי קליפת החזיר בעולם הקליפות משמשת כמקור היניקה לחיות של כל הקליפות, ולעתיד יתבטל מקור זה ויטהר. החזיר מסמל גם את עניינה של הגלות האחרונה גלות אדום, עבודת עם ישראל בגלות היא לברר קליפתה לבררה ולטהרה.
==ראו גם==
*[[ביטול המועדים לעתיד לבוא]]
*[[התפילה בימות המשיח]]
*[[ביטול הצומות לעתיד לבוא]]
==לקריאה נוספת==
*[[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]], '''[[ימות המשיח בהלכה]]''' - עיונים ובירורים בסוגיות הגאולה וימות המשיח לאור ההלכה, [[תשס"ח]].
{{הלכה}}
{{גאולה ומשיח|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:התורה והמצוות לעתיד לבוא]]