עריכת הדף "ברכת הגומל"

{{בעבודה מתמשכת}}
{{חלונית
| ניקוד = כן
| רוחב = 25%
| כותרת = ברכת הגומל
| תוכן = '''המברך אומר''':
{{ש}}"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי טוֹב"
{{ש}}'''השומעים עונים''':
{{ש}}אָמֵן. "מִי שֶׁגְּמָלְךָ טוֹב, הוּא יִגְמָלְךָ כָּל טוֹב סֶּלָה"
}}
'''בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל''' היא ברכה של שבח והודיה, אותה מברך מי שהיה בצרה או בסכנה וניצל ממנה.

ברכה זו היא בדוגמת ה[[קרבן תודה]] שהיו מקריבים בזמן שבית המקדש היה קייים{{הערה|רא"ש ברכות פ"ט ס"ג. פרש"י צו ז, יב. זבחים ז, א (ד"ה לא דידי'). שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א סעיף יא.}}.

==החיוב בברכה==
ההגדרה הבסיסית של החייבים בברכה כפי שמופיע בגמרא היא: "ארבעה צריכים להודות - יורדי ים, הולכי מדבריות, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא"{{הערה|תלמוד בבלי מסכת ברכות נד, ב.}}, הנרמזים בראשי התיבות שבפסוק "וכל '''החיים''' יודוך סלה" - '''ח'''בוש, '''י'''סורים, '''י'''ם, '''מ'''דבר{{הערה|1=וראו ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-3/154/index.htm שיחת פרשת פנחס י"ב תמוז תשכ"ז סעיף כא] בביאור הצורך והדיוקים בסימן זה, ושינוי הסדר בסימן מהארבעה מקרים כפי שמופיעים בתהילים ק"ז.}}.

ארבעה מקרים אלו מפורטים גם ב[[תהילים ק"ז|פרק ק"ז בתהילים]], כשלאחר כל אחד מהם מופיע הביטוי: "יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם". גם ההלכה שיש לברך ברכה זו במניין עשרה מישראל רמוזה בפרק זה, בפסוק: "וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ"{{הערה|פסוק לב.}}.

אף שבמקור הדברים מופיעים רק ארבעה סוגי חיובים, ההלכה מכריעה שכל מי שהיה בסכנה משמעותית וניצול צריך לברך, אלא שלפי חלק מהדעות יברך בלא שם ומלכות{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים ריט, ט. ובט"ז או"ח רי"ט, ז', ובמשנה ברורה ריט, לב, ועוד כתבו שכן יברך בשם ומלכות.}}.

===הפטורים מברכה===
ילד שלא הגיע למצוות, אינו מברך כיוון שאינו יכול לומר בנוסח הברכה "הגומל '''לחייבים''' טובות", היות ועדיין אינו בר חיוב{{הערה|שו"ע או"ח סי' רי"ט ס"א ובמג"א שם, שיחת ש"פ וישב ה'תשנ"ב. ומכל מקום טוב לעשות סעודת הודיה וכיוצא בזה.}}.

בנוגע לנשים, ישנה מחלוקת הלכתית האם הן חייבות לברך, או שפטורות כיון שאינן יכולות לברך בפני עשרה גברים וספר תורה{{הערה|אף שמעיקר הדין אין חיוב לברך בפני ספר תורה.}}, ולפועל המנהג המקובל בחב"ד הוא שאינן מברכות כלל, גם לא בשקט בעזרת נשים{{הערה|שמירת הברכות עמוד 275 הערה 29 (עדות הרב גרונר בשם הרבי). וראו שערי הלכה ומנהג ח"א עמוד רטז.}}.

גם בתוך ארבעה החייבים להודות, מופיעים בהלכה גדרים שונים: חולה מחוייב להודות רק אם שכב במיטתו מפני החול יותר מג' ימים{{הערה|סדר ברכות הנהנין פי"ג ה"ו-ז'.}}, מי שטס במטוס - מברך רק אם טס מעל האוקיינוס{{הערה|שערי הלכה ומנהג ח"א עמ' רי"ז, מנחת יצחק ח"ב סי' מ"ז, ציץ אליעזר חי"א סי' י"ד.}}.


==זמן הברכה==
את ברכת הגומל נוהגים לברך לאחר [[עלייה לתורה]].

העולה לתורה בעליה האחרונה{{הערה|ביום חול ובמנחת שבת - לשלישי, בראש חודש וחול המועד - לרביעי, בחגים - לחמישי, ביום כיפור - לשישי, בשבתות - לשביעי.}} וצריך לברך 'הגומל', ימתין לאמירת הקדיש ורק לאחר מכן יברך הגומל, כדי לסמוך את הקדיש לקריאה ככל האפשר{{הערה|1=סדר ברכות הנהנין פי"ג ס"ב, ספר המנהגים עמ' 14, וראה חקרי מנהגים (מהדורת תשע"ד) כרך ב' עמ' קצ"ד ואילך. וראו [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-2/102/135.htm המחאה שערך הרבי בשיחת י' שבט תשכ"ג כאשר היה מי שבירך בין הקריאה והקדיש].}}.

לכתחילה יש לברך תוך שלשה ימים מזמן החיוב, כיון שהאפשרות המובחרת ביותר היא לברך בעת העליה לתורה, ואין מציאות של שלושה ימים רצופים שלא מוציאים ספר תורה.

כיון שנקבע לברך בתוך שלושה ימים, באם אדם נקלע למצב בו אין לו ספר תורה בתוך השלושה ימים, ויכול לברך רק בפני עשרה, עדיף שיברך בפני עשרה משידחה את הברכה לאחר שלושה ימים.

אם רוצה להמתין כדי לברך במניין, יכול להמתין אפילו שלושים יום{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים ריט. ובמשנה ברורה שם.}}.

אף שעל פי הלכה מברכים ברכת הגומל רק בפעם הראשונה, בשונה מברכת הנס שיכול לברך כל פעם שמגיע למקום בו אירע הנס, התוכן של הברכה שייך גם בתקופת השנה, ולכן ראינו אצל רבותינו נשיאינו שהזכירו מידי שנה בזמן הנס את המאורע ואת התוכן של ברכת הגומל{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5721-3/104/index.htm שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א].}}.


==בפני מי מברכים==
יש לברך את ברכת הגומל בפני מניין מבוגרים, כאשר לפחות שניים מהם הם תלמידים חכמים שעוסקים בלימוד ההלכה{{הערה|"ותרי מינייהו רבנן".}} על פי מה שנאמר: "וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ"{{הערה|תהילים קז, לב.}}. אולם גם אם לא נמצאו שני תלמידי חכמים, לא יעכב אדם את אמירת הברכה.

יש מחלוקת האם הצורך במניין מעכב או שהוא רק נדרש לכתחילה.

===מנהגי חב"ד===
הרבי ציין כי לכאורה על פי דברי אדמו"ר הזקן, המתחייב בברכת הגומל יאמר גם את פרשת קרבן התמיד, וצריך עיון גדול בנוגע לאלו שלא נוהגים כך{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 427. [https://col.org.il/files/uploads/original/2019/04/5ca995d913293_1554617817.pdf פרדס חב"ד גליון 18 עמוד 149].}}.

==פירוש הברכה==
פירוש הברכה הוא - שהמברך מודה ל[[הקדוש ברוך הוא|קדוש ברוך הוא]] הגומל טובות אף ל'חייבים' - כלומר למי שאין זכויותיהם מצדיקות זאת, על טובה שגמל לו.

==הודאה באופנים אחרים==
כאשר יש ספק האם האדם התחייב בברכה, או שחלף זמן רב מאז המאורע ואינו יודע אם יכול לברך, או שפטור מברכה ובכל זאת רוצה לבטא את התודה לה', בספרות התורנית מופיעות מספר אפשרויות:
*לעלות לתורה ולכוון באמירת 'ברכו' על הנס.
*לכוון באמירת 'מודים' שבתפילת שמונה עשרה במילים 'על ניסיך שבכל יום עמנו'.
*התוועדות וסעודת הודאה{{הערה|ראה נדה לא, א, טוש"ע ונ"כ או"ח סרי"ט ס"ט, לוח ברכה"נ פי"ב הי"ג, סדר ברכה"נ פי"ג ס"ז, וראה שו"ת אדה"ז סו"ס כח ("דמקרי נס בלשון בני אדם"), פסק"ת סרי"ח ס"י אופן ו. שו"ע או"ח סימן ריט במג"א סעיף קטן א וראה שערי תשובה שם, קצות השלחן סימן סה סעיף ב.}}.

==בתורת החסידות==
במאמר שאמר [[אדמו"ר הריי"צ]] לאחר [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|שהשתחרר מבית האסורים]], ביאר את ארבעת הסוגים שחייבים להודות בעבודה הרוחנית{{הערה|1=מאמר ד"ה ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב, נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א קפד, ב ואילך. תמצית התוכן נדפס באגרות קודש של הרבי [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9170.htm אגרת ט'קע].}}:
*'''חולה''' - יהודי שיש לו בעבודת השם [[טמטום המוח]] ו[[טמטום הלב]].
*'''חבוש בבית האסורים''' - שהיצר הרע 'מכתר' את היצר הטוב ו'מושיב' אותו בבית האסורים.
*'''יורדי הים''' - ששקוע בעניני העולם המבלבלים אותו מעבודת השם.
*'''הולכי המדבר''' - אדם המסור לגשמיות העולם וחומריותו (היפך מקום ישוב אדם, אתם קרוים אדם, אדמה לעליון).

והגילוי האלוקי הנעלה, באופן של 'נס' - יכול להתגלות דווקא על ידי זה שהנשמה יורדת לעולם ומתמודדת עם האתגרים והנסיונות והקושי של חושך העולם שמסתיר על האלוקות, וכשמצליח בזה, מגיע לבחינת 'יודו להשם חסדו ונפלאותיו לבני אדם', כפי שיהיה בשלימות בגאולה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-3/145/index.htm מאמר דיבור המתחיל 'הגומל לחייבים טובות' תשכ"ז].}}.

==אצל רבותינו נשיאינו==
כאשר אדמו"ר הזקן יצא מהמאסר, כתב אגרת הקודש קטונתי, ובשיחות הרבי מבואר הקשר בין האגרת לדיוק הנוסח בברכת 'ארבעה '''חייבים''' להודות', שבברכה זו אדם 'מקטין' את עצמו ומדגיש את העובדה שמצד עצמו אינו ראוי לניסים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5721-3/104/index.htm שיחת י"ב תמוז תשכ"א סעיף ח].}}.

כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|השתחרר ממעצרו בקאסטרמה]], המתין עד שבת כדי לברך ברכת הגומל{{הערה|בטעם הדבר שהמתין כיון שחיכה עד ש'יזחור לבוריו', ראה ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-2/102/134.htm שיחה י' שבט תשכ"ג]. .

לקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 149 הערה 9. רשימת ט"ז תמוז תש"ב (חוברת לא עמוד 13.}} 

לאחר התפילה ערך התוועדות וסעודת הודאה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/10/14/173.htm שבת פרשת פנחס ט"ז תמוז].}}, במהלכה גם אמר מאמר בו ביאר את המשמעות הרוחנית ב'ארבעה צריכים להודות'{{הערה|1=מאמר ד"ה ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב, נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א קפד, ב ואילך. קפח, א ואילך. סה"מ תרפ"ז ע' ריא ואילך. ריז ואילך.}}:

כמו כן, בשנת [[תרפ"ט]] בעת [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש|מסעו לארץ הקודש]], בשבת ז' מנחם אב עלה למפטיר ובירך ברכת הגומל{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/6/index.htm יומן הביקור בספר השיחות].}}

==תקנת הבעל שם טוב==
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] יש לומר את המזמור בכל ערב שבת (אלא אם כן חל יום טוב או חול המועד בערב שבת), לפני אמירת [[פתח אליהו]].

ב[[שער הכולל]] מופיע טעם הדבר כהודאה על כך שעברו ימות החול ולא ניזוקו בגשמיות וברוחניות{{הערה|פרק י"ז סעיף ב. ועל דרך זה בהתוועדות י"ב תמוז תשכ"א בתחילתה.}}.

טעם נוסף מופיע בשם ר' [[ישעיה אשר זליג מרגליות]]{{הערה|1=בהקדמת ספרו מאמר תפילת פתח אליהו. נעתק בשבועון כפר חב"ד 959 עמוד 50. [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=273 סידור אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (רסקין) עמוד רמד].}} שהבעל שם טוב תיקן זאת בחזרתו לאחר הנס הגדול שאירע לו בעת שניסה לעלות לארץ ישראל, וכך קיבלו על עצמם כל תלמידיו וההולכים לאורם.

אף שבחלק מהספרים מופיע שיש ענין לומר מזמור זה בציבור דווקא, כפי הדין של ברכת הגומל שעדיף שתהיה בעשרה{{הערה|ברכות נד, ב: "לאודויי קמי עשרה".}}, כותב הרבי שלא ראה שמקפידים על כך{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ג עמוד קמח. ספר המנהגים עמוד 25 בהערה. אך ראו באגרות קודש חלק ו' עמוד שכא.}}.

==ראו גם==
*[[יצוה צור חסדו]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/33/8/1/index.htm ביאור נוסח ברכת הגומל]''', לקוטי שיחות חלק לג שיחה א' לי"ב-י"ג תמוז
*'''[https://col.org.il/news/83932 דיני ברכת הגומל]''', הרב אברהם אלאשווילי {{וידאו}}{{COL}}
*הרב ברוך אברלנדער, '''[https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view ברכת הגומל לנוסע במטוס]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 36
*איסר שפרינגר, '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-LR%EF%BF%BD-1.pdf קרבן תודה וברכת הגומל]''', בתוך 'התמים' גליון נא עמוד 28

{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ברכות]]