עריכת הדף "בן ציון שניאורסון"

הרב '''בן ציון שניאורסון''' ([[חשוון]] [[תרנ"ז]] - [[ט"ז בטבת]] [[תשל"ז]]) היה אחיה של [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]], רעייתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובנו של ר' [[אברהם שניאורסון (חותן אדמו"ר הריי"צ)|אברהם שניאורסון]] מ[[קישינוב]], שהיה בן ר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]], המהרי"ן בנו של אדמו"ר ה[[צמח צדק]].

==תולדות חיים==

הרב בן ציון נולד ב[[חודש חשון]] [[תרנ"ז]] בעיר [[קישינב]] (מולדובה) לאביו הרב ר' [[אברהם שניאורסון (אב הרבנית נחמה דינה)|אברהם שניאורסון]] ולאמו הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)|יוכבד]]. רוב אחיו הגדולים נפטרו בילדותם, ובשל כך קראו לו הוריו ב[[ברית מילה|ברית המילה]] בשם בן ציון כסגולה לאריכות ימים{{הערה| ראה אג"ק ג'תנה "וע"פ המבואר מחד מקמאי בשם הירושלמי, שהשם בן ציון הוא סגולה לאריכות ימים ושנים כפשוטו". וראה בשם הגדולים להחיד"א מערכת גדולים אות ב "ראיתי שכתב אחד קדוש בכתב יד משם ירושלמי, מי שמתים בניו יקרא לבנו אשר יולד לו "בן ציון" ויחיה". }}.

למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 474.}}, וכשהגיע לגיל [[נישואין]] [[נישואין|נשא]] את מרת צילה שניאורסון. לאחר מכן עבד כמנהל חשבונות. בתקופת נערותו נסע ל[[ליובאוויטש]] לבקר את [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|אחותו]], ובאותה הזדמנות זכה לסעוד על שולחנו של הרבי [[הרש"ב]] יחד עם [[הרבי הריי"צ]] ורעייתו הרבנית. באותה סעודה זכה שהרבי הרש"ב יפנה אליו ויבקש ממנו [[ברכת המזון|לזמן]].

בתקופה שלאחר המלחמה שהו ברומניה, ובשנת [[תשט"ז]] עלו ל[[ארץ הקודש]] וקבע את מגוריו ב[[תל אביב]] ברחוב [[רש"י]] 41. לקראת חודש [[תשרי]] [[תשי"ז]] נסע ל-770{{הערה|הרבנית נחמה דינה שלחה לו כרטיס טיסה.}} כדי לבקר את אחותו [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]], אשת [[אדמו"ר הריי"צ]] ואת אחייניותיו ואחייניו [[הרבי]] ו[[הרש"ג]]. הרבי יחד עם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] ואחותה [[חנה גוראריה|חנה]] נסעו יחדיו לקבל את פניו בשדה-התעופה. והרבי טרח ו[[נישואין|נשא]] את חפציו{{הערה|באותו יום ביקשה הרבנית מהרב חסקניד שיתלווה אליהם לשדה-התעופה אך איחר בדקות אחדות. כשהגיע ל-770 ראה שעל דלת הכניסה פתק - שנתלה, כנראה, על פי הוראתו של הרבי - ועליו רשום "נסענו".}}.

באותה שנה ב[[שמחת תורה]] רקד הרבי יחד עם [[הרש"ג]] ור' בן-ציון, וישב ליד הרבי בעת ההתוועדויות. בתום תקופת החגים ליווה הרבי את ר' בן-ציון עד לפתח הדלת, כש[[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]] נפרדת ממנו בפתח הרכב (כמה שנים לאחר מכן הגיע לביקור נוסף){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2710] שביבים ואפיזודות מימי חייו של הרב בן-ציון שניאורסון ומקשריו המיוחדים עם הרבי, כפי שסופרו על ידי זקני אנ"ש בתל אביב.}}.

הרב בן ציון התגורר שנים רבות ב[[תל אביב]], הוא היה מקושר לרבי בכל נימי נפשו, ובמשך השנים הייתה לו התכתבות רבה עם הרבי, ואף היה לו שיחה טלפונית קבועה עם [[הרבי]].

כאשר הגיעה ההוראה מהרבי בשנת [[תש"כ]] למנות את הרב [[משה אשכנזי]] לרב הקהילה, הוחלט להקים ועד שיטפל בזה באופן רשמי. בוועד היו שלושה חברים: הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הרב בן ציון שניאורסאהן, והרב [[שלום חסקינד]]. הם שוחחו עם מתפללי [[נחלת בנימין|בית הכנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין]], וכאשר שמעו על הוראת הרבי, הסכימו כמובן להצעה. ומאז [[תש"כ]] היה הרב משה אשכנזי רב הקהילה, ובמשך השנים הקפיד למסור שיעורי תורה ולסייע לאנשי הקהילה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46751] פרק השני בסדרת "חסידות חב"ד בתל אביב".}}.

ב[[חנוכה]] [[תשל"ג]] השתתף בכינוס הראשון של איגוד הצאצאים ב'בית העם' ב[[ירושלים]]. והתרשם מאוד, ובשיחה הטלפונית הקבועה שלו עם [[הרבי]] הביע את התפעלותו הרבה מהצלחת הכנס{{הערה|[[ספר הצאצאים]] עמ' 214-15.}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166]מסכת חיים של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] יו"ר [[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן]].}}.

באחד השנים עלה רעיון להקים כולל 'תפארת זקנים' ב[[תל אביב]], וכמה מאנ"ש כתבו על זה לרבי לבקש את ברכתו והסכמתו, כשנודע הדבר לר' בן ציון הוא הביע את מרירותו: 'ומדוע לא קראו לי? האם אינני חלק מאנ"ש? האם אינני, חלילה, חסיד של הרבי?'.

נפטר ב[[ט"ז בטבת]] [[תשל"ז]], ונקבר ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

מרת '''צילה שניאורסון''' השתייכה לבית הורוביץ והתייחסה ל[[של"ה]] הקדוש. הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] יחד עם בעלה וקבעו את מושבם בעיר [[תל אביב]].  

גם לאחר פטירת הרב בן ציון, דאגו [[הרבי]] ו[[הרבנית]] באופן אישי לכל מחסורה של מרת צילה. הרבי דאג למכור עבורה את ה[[חמץ]].

היא העפילה אל מעבר לשנת המאה. למרות גילה המופלג נותרה אשת שיחה לבבית, בעלת דעה צלולה ולא הסתייעה אפילו במשקפיים. גם כשמלאו לה מאה שנה הכירה וזיהתה את האנשים סביבה. היא [[אהבה]] ילדים וכשבאו לבקרה, ניכר האושר הרב שהסבו לה.  

נפטרה [[כ"ט בכסלו]] [[תשס"ו]], ערב [[שבת קודש]] [[פרשת מקץ]], וזכתה להגיע למנוחות קודם כניסת השבת, סמוך לבעלה, בחלקת חב"ד בהר הזיתים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=7767&lang=hebrew] פרטים על חייה של מרת צילה שניאורסון.}}.

לאחר פטירתה הוחלט בארגון [[נשי חב"ד|נשי ובנות חב"ד בארה"ק]] להנציח את שמם של הרב בן ציון וזוגתו מרת צילה שניאורסון על ידי כתיבת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתם. וביום היארצייט הראשון ב[[כסלו]] [[תשס"ז]] התקיים מעמד סיום כתיבת ספר התורה.

*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2371 אנ"ש תל אביב העלו זכרונות]

 

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]]

[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]

[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]