עריכת הדף "בלארוס"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות}}
{{לעריכה דחופה}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''בֵּלָארוּס''' (ב[[עברית]]: '''רוסיה הלבנה'''. בבלארוסית וב[[רוסית]]: '''Белару́сь''', ברוסית גם: '''Белору́ссия'''. ב[[אידיש]]: '''רייסין''', '''ווייס-רוסלאַנד''') היא מדינה שהייתה שייכת בעבר ל[[ברית המועצות]] ועם [[התפרקות ברית המועצות|התפרקותה]] קיבלה את עצמאותה. המדינה גובלת ב[[רוסיה]] ממזרח, ב[[אוקראינה]] מדרום, ב[[פולין]] ממערב וב[[ליטא]] ו[[לטביה]] מצפון.
'''בֵּלָארוּס''' (ב[[עברית]]: '''רוסיה הלבנה'''. בבלארוסית וב[[רוסית]]: '''Белару́сь''', ברוסית גם: '''Белору́ссия'''. ב[[אידיש]]: '''רייסין''', '''ווייס-רוסלאַנד''') היא מדינה שהייתה שייכת בעבר ל[[ברית המועצות]] ועם [[התפרקות ברית המועצות|התפרקותה]] קיבלה את עצמאותה. המדינה גובלת ב[[רוסיה]] ממזרח, ב[[אוקראינה]] מדרום, ב[[פולין]] ממערב וב[[ליטא]] ו[[לטביה]] מצפון.


בעבר היו קיימות בבלארוס קהילות יהודיות מפוארות, אך נכחדו עם הדורות, ב[[מלחמת העולם השנייה]] ובתקופת [[ברית המועצות|שלטון הקומוניסטים]]. עם [[נפילת מסך הברזל|פתיחת שערי ברית המעוצות]] החלה היהדות להתרומם בעזרת [[שלוחים|שלוחי]] [[הרבי]], ופעילים במדינה מוסדות חינוך וארגונים יהודיים פעילים. מספר היהודים כיום על כ-12,000.
בעבר היו קיימות בבלארוס קהילות יהודיות מפוארות, אך נכחדו עם הדורות, ב[[מלחמת העולם השניה]] ובתקופת [[ברית המועצות|שלטון הקומוניסטים]]. עם [[נפילת מסך הברזל|פתיחת שערי ברית המעוצות]] החלה היהדות להתרומם בעזרת [[שלוחים|שלוחי]] [[הרבי]], ופעילים במדינה מוסדות חינוך וארגונים יהודיים פעילים. מספר היהודים כיום על כ-12,000.


== יהודי בלארוס ==
== יהודיי בלארוס ==
היהודים הראשונים התיישבו במערב בלארוס בערים הרודנה וברסט, בשטח שהיה באותה תקופה חלק מממלכת [[פולין]]. יהודי בלארוס סבלו באותם תקופות מהפליות ורדיפות מצד הפולנים והליטאים, וכן מפוגרומי של הקוזקים הפולניים.  
היהודים הראשונים התיישבו במערב בלארוס בערים [[גרודנו|הרודנה]] ו[[ברסט ליטובסק|ברסט]], בשטח שהיה באותה תקופה חלק מממלכת [[פולין]]. יהודי בלארוס סבלו באותם תקופות מהפליות ורדיפות מצד הפולנים והליטאים, וכן מ[[פוגרום|פוגרומים]] של הקוזקים הפולניים. בלארוס הייתה ערש התרבות היהודית ה[[ליטאי]]ת ובתחומה פעלו [[ישיבה|ישיבות]] מפורסמות כמו [[ישיבת וולוז'ין]] ו[[ישיבת מיר]].


ב[[שואה]] נרצחו מרבית היהודים, והניצולים שנותרו שיקמו מהר יחסית את חייהם היהודים, למרות השלטון הקומוניסטי. בקהילות רבות שימשו [[רב]]נים ופעלו [[בית כנסת|בתי כנסת]]. לאחר [[משפט הרופאים]] ב[[תשי"ג]] חוסלה הפעילות לחלוטין.
במפקד אולכוסין שנערך בשנת [[ה'תקכ"ו]] חיו בתחומי בלארוס של היום 62,800 יהודים, כאשר שתי הקהילות הגדולות היו [[מינסק]] ו[[פינסק]] עם כ-1400 יהודים בכל אחת.


האוכלוסייה היהודית מונה נכון לשנת תשפ"א כ-12,000 יהודים וקיימים במקום בתי ספר יהודיים, [[מקוה|מקוואות]] ומוסדות יהודיים אחרים.
מפקד האוכלוסין שערכה [[רוסיה הצארית]] ב-[[ה'תרנ"ז]] גילה כי בתחומי בלארוס של היום חיו 910,000 יהודים.
 
ב[[שואה]] נרצחו מרבית היהודים, והניצולים שנותרו שיקמו מהר יחסית את חייהם היהודים, למרות השלטון הקומוניסטי. בקהילות רבות שימשו [[רב]]נים ופעלו [[בית כנסת|בתי כנסת]]. לאחר [[משפט הרופאים]] ב[[תשי"ג]] (1953) חוסלה הפעילות לחלוטין.
 
הקהילה היהודית בבלארוס כמעט ונמחקה טוטאלית. דמוגרפים שונים מצביעים על מספר נקודות שהביאו להיכחדות הקהילה:
#הגירה המונית של יהודים ל[[ארצות הברית]] במחצית השניה של שנות ה-[[ת"ר]] (תחילת המאה ה-20).
#ביטול גזירת [[תחום המושב]] הביא להגירה מאסיבית של יהודים לתוך [[ברית המועצות]].
#לפני [[מלחמת העולם השניה]] הקהילה היהודית בבלארוס שגשגה ומנתה כ-750,000 יהודים. כ-95% נספו ב[[שואה]].
#בזמן [[התפרקות ברית המועצות]] עמד מספר היהודים על כ-112,000, ובין השנים [[תש"נ]] - [[תשס"ד]] עלו כ-70,000 מהם (הקטנת הקהילה פי ארבעה).
 
כיום התעוררו החיים היהודיים שוב, בזכות [[שלוחים|שליחיו]] של [[הרבי]], וקיימים בתי ספר יהודיים, [[מקוה|מקוואות]] ומוסדות יהודיים אחרים.
 
האוכלוסייה היהודית עומדת היום על כ-12,000 יהודים.


==החסידות בבלארוס==
==החסידות בבלארוס==
{{ערך חסר}}
{{ערך חסר}}
לאחר עליית ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ור' [[אברהם מקאליסק]] ל[[ארץ הקודש]] הם מינו את [[אדמו"ר הזקן]] ל[[מנהיג]] ה[[חסידים]] ברייסין ו[[ליטא]]. התפשטות חסידות חב"ד ברייסין הייתה יותר מכל מקום אחר ובהרבה מקומות (גם בכתבי [[רבותינו נשיאנו]]) מכונים חסידי חב"ד "חסידי רייסין".
לאחר עליית ר' [[מענדל מוויטבסק]] ור' [[אברהם מקאליסק]] ל[[ארץ הקודש]] מינו הם את [[אדמו"ר הזקן]] ל[[מנהיג]] ה[[חסידים]] ברייסין ו[[ליטא]]. התפשטות חסידות חב"ד ברייסין הייתה יותר מכל מקום אחר ובהרבה מקומות (גם בכתבי [[רבותינו נשיאנו]]) מכונים חסידי חב"ד "חסידי רייסין".


==ערים ועיירות בבלארוס==
==ערים ועיירות בבלארוס==
שורה 22: שורה 33:
== אישים ==
== אישים ==


{{טורים|
=== רבנים במדינה ===
=== רבנים במדינה ===
====רבני [[קורניץ]]====
====רבני [[קורניץ]]====
שורה 34: שורה 44:
*הרב [[רפאל כהן]].
*הרב [[רפאל כהן]].
*הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]
*הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]
*הרב [[חיים אליעזר קרסיק]]
*הרב [[חיים אליער קרסיק]]
*הרב [[מנחם (נאחע) קרסיק]]
*הרב [[מנחם (נאחע) קרסיק]]


שורה 63: שורה 73:
*הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]
*הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]
*הרב [[שלום יהודה גריבוב]]
*הרב [[שלום יהודה גריבוב]]
}}
==[[שלוחי הרבי]]==
* [[מינסק]] עיר הבירה - הרב [[שניאור זלמן דייטש]]{{הערה|בן ר' מענדל דייטש}}.
* [[בריסק]] - הרב חיים רבינוביץ'.
* [[גרודנא]] הרב יצחק קופמן.
* [[מוגילוב]] הרב [[מנחם מענדל אלפרוביץ (מוהילב)|מנחם מענדל אלפרוביץ]]'.
* [[בברויסק]] הרב שאול חבבו.
{{הערות שוליים}}
{{מדינות אירופה}}
{{מדינות אירופה}}
[[קטגוריה:בלארוס|*]]
[[קטגוריה:בלארוס|*]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)