| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:ארמון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תוכנית הבניה לארמון למלך המשיח]] | | בשנת [[תשל"ח]] עלה הרעיון בראשו של ר' [[זושא רבקין]], [[חסיד]] עם רקורד עשיר של עשייה ובנייה ב[[כפר חב"ד]]. |
| [[קובץ:שלט על בניית הארמון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט על בניית הארמון]] | |
|
| |
|
| '''ארמון לרבי מלך המשיח''' הינה יוזמה, שהגיעה מצד הרבי עצמו, לבניית ארמון ל{{ה|רבי}} [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] ב[[כפר חב"ד]]. | | ר' זושא ידע שדברים כאלה לא עושים ללא רשות מהרבי, וכאשר אחיו ר' חיים נסע לניו-יורק, ביקשו לשטוח לפני [[הרבי]] את הרעיון לבניית בית לרבי בכפר חב"ד. |
|
| |
|
| ==היסטוריה== | | ר' חיים נכנס ל'[[יחידות]]' אצל הרבי, ואמר שאחיו מעוניין לבנות לרבי בית בכפר חב"ד. הרבי הישיר אליו מבט חודר, ואמר: |
| | "ער וויל בוייען א שטוב פאר מיר אין כפר חב"ד [= הוא רוצה לבנות בית עבורי בכפר חב"ד]?", ומיד המשיך כשהוא מראה בידו הקדושה תנועה של החלטיות - "רן ארמון [=ארמון]!". |
| | אחר כך המשיך הרבי ואמר: "און ניט אזוי ווי איצטער. און דערוויילע ווארטן [=אבל לא כפי שזה כעת. ובינתיים, שימתין]". |
|
| |
|
| הרב [[זושא ריבקין]], [[חסיד]] [[חב"ד]] מ[[כפר חב"ד]], יזם רעיון לפיו יבנו בית לרבי בכפר חב"ד, כאשר אחיו ר' חיים נסע לניו-יורק בשנת [[תשל"ח]], ביקשו לשטוח לפני [[הרבי]] את הרעיון{{הערה|כבר בשנת תשכ"ד ר' [[שמואל חפר]] כתב לרב כי בתוכניות הבניה של כפר חב"ד ב' שולב בית המיועד לרבי, הרבי ענה על כך: {{ציטוטון|ת"ח}} (מתוך פרטיכול ישיבת ועד הכפר עש"ק בלק ט"ו תמוז תשמ"ה, נדפס בכפר חב"ד עמ' 635).}}
| | ==הרבי מקבל את תוכניות הארמון== |
|
| |
|
| ר' חיים נכנס ל'[[יחידות]]' אצל הרבי, וסיפר את הרעיון. הרבי בתגובה אמר {{ציטוטון|הוא רוצה לבנות בית עבורי בכפר חב"ד?"}}, ומיד המשיך בחיוך רחב כשהוא מראה בידו הקדושה תנועה של החלטיות - {{ציטוטון|ארמון!}}{{הערה|במקור (באידיש): "ער וויל בוייען א שטוב פאר מיר אין כפר חב"ד? - ארמון!}}{{הערה|גירסא אחרת נדפסה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67639 מפי הקלטת דברי ר' זושא בעיתון כפר חב"ד]: {{ציטוטון|בית בשבילי? ארמון למשיח!}}}}. אחר כך המשיך הרבי ואמר {{ציטוטון|אבל לא כפי שזה כעת. ובינתיים, שימתין}}{{הערה|במקור (באידיש): "און ניט אזוי ווי איצטער. און דערוויילע ווארטן"}}. | | את הוראת הרבי קיבל ר' זושא בהפתעה גמורה. הוא חשב לבנות בית מגורים רגיל, והנה מגיע מסר מדהים מהרבי: |
| | הרבי אינו מעוניין בבית מגורים רגיל, אלא בארמון, אבל בינתיים |
| | להמתין. |
| | הוא המתין בציפייה דרוכה ליום בו יאשר לו הרבי להתחיל בבניית |
| | הארמון, ובינתיים פנה לאדריכל זאב מרגנית, וביקש ממנו להכין |
| | תוכנית מיתאר לארמון עבור [[הרבי מלך המשיח]]. |
| | התוכנית הוכנה במהירות ונשלחה לרבי. תשובתו של הרבי הייתה בזה הלשון: "נתקבל ותשואות חן. לעת-עתה לחכות בבניין". |
| | לתשובה צירף הרבי עשר מטבעות: חמש מטבעות של לירה, וחמש מטבעות של חצאי דולרים. |
|
| |
|
| זושא קיבל את ההוראה ובינתיים פנה לאדריכל וביקש ממנו להכין תוכנית מיתאר לארמון. התוכנית הוכנה במהירות ונשלחה לרבי. תשובתו של הרבי הייתה: "נתקבל ותשואות חן. לעת-עתה לחכות בבניין". לתשובה צירף הרבי עשרה מטבעות: חמישה מטבעות של לירה, וחמישה מטבעות של חצאי דולרים.
| | ==שבט תשנ"ב. הרבי מאשר להתחיל בבניית הארמון== |
|
| |
|
| במהלך עשור וחצי שנים חלפו, לא פסק ר' זושא מלבקש שוב ושוב את רשות הבניה המיוחלת. אך הרבי לא העניק את האישור המיוחל, והשיב שעדיין לא הגיע הזמן ויש להמתין.
| | כמעט עשור וחצי שנים חלפו, ובמהלכן לא פסק ר' זושא מלבקש שוב ושוב את רשות הבניה המיוחלת. אך הרבי לא העניק את האישור המיוחל, והשיב "עדיין לא הגיע הזמן". |
| | בשלהי חודש שבט תשנ"ב החלה התפנית. |
| | מרת נעמי רבקין עברה לפני הרבי ב'יחידות-כללית', ואמרה שבעלה שואל האם הוא יכול להתחיל בבניית הארמון עבור הרבי מלך המשיח? הרבי השיב בחיוך קורן מאושר: 'לשאול רב בארץ הקודש'. |
|
| |
|
| בט"ז [[שבט]] [[תשנ"ב]], רעיית ר' זושא, מרת נעמי רבקין עברה לפני הרבי ב'[[יחידות]]-כללית', ואמרה שבעלה שואל האם הוא יכול להתחיל בבניית הארמון? הרבי השיב: 'לשאול רב בארץ הקודש'. זושא פנה לרב [[מרדכי אשכנזי]], מרא דאתרא של [[כפר חב"ד]], וסיפר לו על הוראת הרבי לבנות ארמון, ולשאול רב ב[[ארץ הקודש]]. לאחר בירור הפרטים אישר הרב את הבניה. ביום ראשון הקרוב עברה הגב' רבקין אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]], וסיפרה על הסכמת הרב. הרבי העניק לה דולר נוסף באומרו: "כפי שהרב הורה כן תעשו ובהצלחה רבה. ברכה והצלחה".
| | ==הרב אשכנזי מאשר. הרבי: "הצלחה בבנייה"== |
|
| |
|
| כעת עמדו בפני זושא שלושה מקומות אפשריים, בכפר חב"ד, לבניית הארמון. זושא טס לרבי וביום שישי [[כ"ו שבט]], דקות אחדות לפני השעה עשר בבוקר, השעה בה יוצא הרבי מחדרו לתפילת שחרית, המתין לרבי סמוך לחדרו, כשבידו התצלום האווירי עליו מסומנים המקומות האפשריים לבניית הארמון: בסמיכות ל[[בית מנחם]], בסמיכות לבנין [[צעירי אגודת חב"ד ישראל|צעירי חב"ד באה"ק]], ובסמיכות ל-[[770]]. הרבי קיבל את התצלום מידו של ר' זושא, ומיד אמר: "שתהיה לך פרנסה בשפע!{{הערה|בלשון הרבי: {{ציטוטון|זאלסט האבן א סאך פרנסה}}.}}" כעבור שעות ספורות, הוציא הרבי (באמצעות המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]) מענה בו הקיף את המילים ממכתבו: "אצל בית אגו"ח" [=ליד 770, בית אגודת חסידי חב"ד].
| | הבשורה הטובה הגיעה במהירות לר' זושא, שסר מיד לביתו של הרב [[מרדכי אשכנזי]], מרא דאתרא של [[כפר חב"ד]], וסיפר לו על הוראת הרבי לבנות ארמון, ולשאול רב ב[[ארץ הקודש]]. לאחר ששמע את כל הפרטים והבין שזהו רצון הרבי, אמר לו הרב שיתחיל לבנות מתוך שמחה, בשעה טובה ומוצלחת. |
| | כשהיא מצויידת בברכת המרא דאתרא, עברה הגברת רבקין אצל |
| | הרבי ב[[חלוקת דולרים]], וסיפרה על הסכמת הרב. |
| | הרבי קיבל את הבשורה בשמחה, והעניק לה דולר נוסף באומרו: "כפי שהרב הורה כן תעשו ובהצלחה רבה. ברכה והצלחה". |
|
| |
|
| בקשר לבניית הארמון כתב הרבי לר' [[שמואל שמואלי]] בתחילת [[אדר ראשון]] [[תשנ"ב]]: {{ציטוטון|לכמה בני אדם בתים במדינות שונות ובמיוחד בארץ הקודש '''כמפורסם''' וכנהוג. ל[[אדמו"ר האמצעי]] היתה נחלה בארץ הקודש. עד היום ישנו בחברון בית שניאורסאהן}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה תיז}}.
| | ==הרבי מחליט על מיקום הארמון: ליד 770== |
|
| |
|
| ===הנחת אבן הפינה===
| | ר' זושא ניגש לוועד הכפר, וביקש מהם הצעות למיקום הארמון בשטח הכפר. הם הניחו על השולחן תצלום אוירי של כפר חב"ד ולאחר התייעצות קצרה החליטו על שלושה מקומות אפשריים. אחד מהם היה על-יד בית אגודת-חסידי-חב"ד באה"ק - [[770]] |
| [[קובץ:אבן הפינה לארמון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת אבן הפינה לארמון]]
| | היה זה ביום חמישי. ר' זושא לא איבד זמן יקר: הוא עלה על המטוס הראשון לניו-יורק, וביום שישי, דקות אחדות לפני השעה עשר בבוקר, השעה בה יוצא הרבי מחדרו לתפילת שחרית, המתין לרבי סמוך לחדרו, כשבידו התצלום האוירי עליו מסומנים המקומות האפשריים לבניית הארמון. |
| בערב שבת הכניס ר' זושא בקבוק משקה כדי לקבלו ב[[חלוקת משקה]] עליו כתוב: "עבור הארמון" ובעת ה[[התוועדות]] ב[[שבת קודש]], נתן לו הרבי את הבקבוק כשר' זושא לא מכריז לשם מה מיועד{{הערה|תשורה הלפרין תש"פ ע' 31}}. ב[[מוצאי שבת]] שאל ר' זושא את הרבי באיזה תאריך לערוך את הנחת אבן-הפינה, וכן - האם לעשות אירוע כלל-ארצי, תשובת הרבי הייתה (תוכן): לערוך את הנחת אבן-הפינה ב'יומא דפגרא', פורים-קטן, ולא כלל-ארצי, [[אזכיר על הציון]]. טרם נסיעתם חזרה לארץ עברו בני הזוג רבקין אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]]. הרבי העניק לר' זושא דולר נוסף ואמר: "זה עבור הבניות". אחר-כך אמר לרעייתו בחיוך רחב: "בטח גם היא משתתפת בבניות". אחר-כך נתן לו הרבי דולר נוסף, שלישי, ואמר: "זה עבור שאר הבניינים".
| |
|
| |
|
| ללא פירסומת עברה הידיעה על הנחת אבן הפינה מפה לאוזן, ומאות רבות של [[אנ"ש]] חסידי [[חב"ד]], מכל רחבי הארץ, השתתפו באירוע. על בימת הכבוד ישבו רבני אנ"ש וזקני החסידים. רבו של כפר חב"ד, הרב [[מרדכי אשכנזי]] וזקן רבני חב"ד הרב [[דוד חנזין]] והחסיד הישיש הרב [[אלתר הילביץ]], נשאו נאומים מרגשים על הזכות לבנות לרבי את נחלתו.
| | הרבי קיבל מידיו את התצלום בחיוך רחב, ומיד אמר "זאלסט האבן א סרך פרנסה [=שתהיה לך פרנסה בשפע]!" |
| | כעבור שעות ספורות, הוציא הרבי את תשובתו באמצעות מזכירו הרב גרונר: "אצל בית אגו"ח" [=ליד 770, בית אגודת חסידי |
| | חב"ד]. |
|
| |
|
| מיד לאחר הטקס, אחר חצות הלילה, קיבל ר' זושא שיחת טלפון ממזכירו של הרבי, הרב גרונר, שאמר לו כי הרבי מבקש לדעת מי היו המכובדים שנכחו בטקס, והאם נלקחו תמונות. ר' זושא השיב כי יכין רשימה וישלח אותה בבוקר למחרת, אך המזכיר הבהיר שעל ר' זושא לענות מיד מכיוון שהרבי מאזין לשיחה. מיד התחיל ר' זושא, למנות את שמות המשתתפים השונים וכאשר רק הזכיר את שמו של אחד מזקני החסידים, ר' [[אלתר הילביץ]], הפסיק אותו הרב גרונר ואמר כי הרבי מאוד מרוצה שהוא היה שם ושזה מספיק.
| | ==הרבי נותן 'משקה' להנחת אבן הפינה== |
|
| |
|
| ===לאחר הנחת אבן הפינה===
| | בעת ה[[התוועדות]] בשבת-קודש, נתן הרבי בקבוק '[[משקה]]' עבור הנחת אבן-הפינה לארמון. |
| ב[[התוועדות]] רעים שעשה ר' זושא עם כמה מידידיו, בהם האדריכל [[מרדכי מנשה גורליק]] והמרא דאתרא הרב אשכנזי, כדי לבחון אמות מידה לבניית נחלתו של הרבי, עלה הרעיון - לבנות לרבי בית לפי דגם [[ביתו הפרטי של הרבי|ביתו ברחוב פרזידנט]] שב[[קראון הייטס]]. הרבי והשיב במענה חריף: {{ציטוטון|באם רוצים לבנות, יתבוננו מה רוצים ויחליטו. אחרי כמה וכמה שנים החליטו לשאול אותי?! ומתוך התוועדות?! אזכיר על הציון}}{{הערה|ר' זושא מספר שהבין מכך, כי רצון הרבי בארמון של ממש ולא בדירת מגורים רגילה, כדוגמת הדירה ברחוב פרזידנט והתשובה החריפה הגיעה עקב נסיגתם מהתכנית המקורית}}.
| | במוצאי שבת שאל ר' זושא את הרבי באיזה תאריך לערוך את הנחת אבן-הפינה, וכן - האם לעשות אירוע כלל-ארצי עם פירסום מסיבי בכל כלי-התקשורת בארץ, או לא? |
| | תשובת הרבי הייתה: לערוך את הנחת אבן-הפינה ב'יומא דפגרא', פורים-קטן, ולא כלל-ארצי. |
| | טרם נסיעתם חזרה לארץ עברו בני הזוג רבקין אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]]. הרבי העניק לר' זושא דולר נוסף ואמר: "זה עבור הבניות". |
| | אחר-כך אמר לרעייתו בחיוך רחב: "בטח גם היא משתתפת בבניות". |
| | אחר-כך נתן לו הרבי דולר נוסף, שלישי, ואמר: "זה עבור שאר |
| | הבניינים". |
|
| |
|
| אדריכל ומהנדס, שרטט תוכנית פרטנית של הארמון, ואף הגיע ל[[כפר חב"ד]] על-מנת לראות את השטח המיועד ולהחליט באיזה מקום בדיוק - ליד 770 - כדאי למקם את הארמון. לאחר סיור מקיף במקום ובדיקת כל ההיבטים, כתב האדריכל את מסקנותיו: "המגרש שנמצא ממערב ל־[[770]] - בית אגו"ח - ראוי בכל לשון של המלצה להיות הנחלה עליה ייבנה הארמון למלך המשיח, וזאת מהסיבות הבאות: א. המגרש מתאים לגודל הבניין. ב. המגרש צופה על כל שפלת החוף ונראה למרחקים. הוא נותן תחושה של מפגש השמים והארץ. ג. הארמון שייבנה במגרש זה ייצור ככר יפה ומכובדת יחד עם 770 - בית אגו"ח - ותקרא 'ככר מלך המשיח'".
| | ==הרבי מבקש תמונות ווידאו מהנחת אבן הפינה== |
|
| |
|
| כעבור תקופה בה ר' זושא ניסה לקדם את הפרויקט לבדו בסיוע רעייתו הגיעו למסקנא שלטובת הנושא רצוי להקים וועדה ור' זושא מזמין כמה אנשים להצטרף לענין. ב[[כ"ו אדר]] שני, [[תשנ"ב]] מתקיימת האסיפה הראשונה אליה מגיעים ר' [[זאב וואלף זלמנוב|זאב זלמנוב]], ר' [[שלמה גרברצ'יק]], הרב [[משה הלפרין]] והרב [[זמרוני ציק]]. באסיפה מוחלט שהיא גם תהווה אסיפת יסוד להקמת עמותה. ר' זאב זלמנוב מתמנה לגיזבר העמותה ומתיישבים לתכנון עם האדריכל.
| | ללא פירסומת עברה הידיעה על הנחת אבן הפינה מפה לאוזן, ומאות רבות של [[אנ"ש]] חסידי [[חב"ד]], מכל רחבי הארץ, השתתפו באירוע. |
|
| |
|
| לקראת [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] התעורר רצון עז להתחיל בבניה טרם היום הבהיר ולאחר מאמצים והתרוצציות ביום שישי [[ז' ניסן]] תשנ"ב עמדו כבר עמודי היסוד של הארמון.
| | בקלטת וידאו שמתעדת את האירוע נראה ר' זושא עובר בין |
| | המשתתפים ומחלק מה'משקה' שקיבל מהרבי עבור הנחת אבן הפינה. |
|
| |
|
| בשבועות שאחר כך מתאספת הוועדה לדיונים בקשר לפונקציות השונות שאמור הארמון לשמש, מהם המידות וכו' והוחלטו דברים שלדעת הכל הם מחוייבים ונקבעה מסגרת תקציבית. בשלב זה החליטה הוועדה כי יש צורך לגבש קו בהקשר להשתתפות הציבור. השאלה נשאלה ע"י הרבי במקביל להכנסת התוכניות והמפות. את תשובת הרבי כתב המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]]: "א. על מכתבו והמצורף בזה [=המפות] נתן הסכמתו וברכתו. ב. יכולים לקבל השתתפות מהציבור. ג. ברכה והצלחה". בהתאם לתשובתו של הרבי יצאה הועדה בקריאה לציבור להשתתף בבניות ונקבע אפשרות לזכות השתתפות בסיסית בשווי של 100 דולר כשמובטח לכל תורם תעודת כבוד המאשרת את השתתפותו לצד הנצחת שמו בספר הזהב של בניין הארמון.
| | על בימת הכבוד ישבו רבני אנ"ש וזקני החסידים. רבו של כפר חב"ד, הרב [[מרדכי אשכנזי]] ו(להבחל"ח) זקן רבני חב"ד הרב [[דוד חנזין]] והחסיד הישיש הרב [[אלתר הילביץ']] ע"ה, נשאו נאומים מרגשים על הזכות לבנות לרבי את נחלתו. |
|
| |
|
| ר' זושא העלה בפני הרבי אפשרות למכור דולרים של הרבי שברשותו למי שיתרום עבור בניית הארמון, ולהבטיח בשם הרבי שיתברכו בהמצטרך להם. הרבי הסכים לרעיון, אך התנה שיהיה בסכום גדול. | | מיד לאחר הטקס, אחר חצות הלילה, קיבל ר' זושא שיחת טלפון |
| | ממזכירו של הרבי, הרב גרונר, שאמר לו כי הרבי מבקש לדעת מי היו המכובדים שנכחו בטקס, והאם נלקחו תמונות. ר' זושא השיב כי יכין רשימה וישלח אותה בבוקר למחרת, אך המזכיר הבהיר שעל ר' זושא לענות מיד מכיוון שהרבי מאזין לשיחה. מיד התחיל ר' זושא, למנות את שמות המשתתפים השונים וכאשר רק הזכיר את שמו של אחד מזקני החסידים, ר' אלתר הילביץ ע"ה, הפסיק אותו הרב גרונר ואמר כי הרבי מאוד מרוצה שהוא היה שם ושזה מספיק. |
|
| |
|
| מסיבות שונות, התעכבה השלמת בנייתו של הארמון עד עתה.
| | נוכחותו של ר' אלתר הילביץ ע"ה, בטקס הנחת אבן הפינה – הסבה לרבי קורת רוח מרובה. כבר מפתח דבריו של ר' אלתר בטקס, ניתן להבין מה היו הדברים שבגינם רווה הרבי נחת: "זכות גדולה היא לי באופן אישי להיות עכשיו כאן במסיבה הזאת שהיא הנחת אבן הפינה לנחלתו הפרטית של כ"ק הרבי שיחי' לאורך ימים ושנים טובות." |
| | בהמשך דבריו, מספר החסיד על כך שראה את נחלתם של האדמו"רים הקודמים ושכעת הוא מאושר לראות כיצד גם הרבי זוכה לנחלה משלו בישראל. |
|
| |
|
| בחודש [[תשרי]] [[תש"ע]] ר' דוד דרעי תושב שכונת [[קראון הייטס]], הקים עמותה שמטרתה בניית הארמון, בעקבות מכתב מיוחד שקיבל מהרבי ב[[אגרות קודש]]. מיד כשנכנס לעובי הקורה פעל הוא לפתיחת אתר [[אינטרנט]] בנושא, בעקבות כך הודיעו לו אנשים שהם מוכנים לסייע לטובת בניית הארמון. בימים אלו הוא פועל לאישורה של העמותה ככזאת היכולה ליהנות מכספי מס הכנסה.
| | ==הרבי: להתבונן מה רוצים לבנות - ולהחליט!== |
|
| |
|
| בעקבות פנייתו ל[[וועד כפר חב"ד]], הודיעו לו הצדדים הנוגעים בדבר שבאם יצליח לגייס לפחות חצי מהכסף הדרוש לבניה, אפשר יהיה לפעול לקבלת אישורי הבניה.
| | ב[[התוועדות]] רעים עם כמה מידידיו, בהם האדריכל מרדכי גורליק והמרא דאתרא הרב אשכנזי, כדי לבחון אמות מידה לבניית נחלתו של הרבי, עלה הרעיון - לבנות לרבי מלך המשיח בית לפי דגם ביתו ברחוב פרזידנט שב[[קראון-הייטס]]. |
| | הרבי לא היה מרוצה מהנסיגה בתוכניות, והשיב במענה חריף: באם רוצים לבנות, יתבוננו מה רוצים ויחליטו. אחרי כמה וכמה |
| | שנים החליטו לשאול אותי?! ומתוך התוועדות?! אזכיר על הציון. |
| | - מקבלי המכתב הבינו מיד, כי רצון הרבי בארמון של ממש ולא בדירת מגורים רגילה, כדוגמת הדירה ברחוב פרזידנט... |
|
| |
|
| ב[[י' שבט]] [[תשע"ט]] התקיים כנס נשים ב[[כפר חב"ד]] והוחלט על החתמה המונית של אנשים בכדי להראות תמיכה בבניית הארמון, ר' [[שניאור לידר]] הצטרף במרץ לפעילותו של הרב [[שניאור שניאורסון (רמת אביב)|שניאור שניאורסון]] מרמת אביב בעניין בניית הארמון, ונכון ל[[חודש תמוז]] [[תש"פ]] יש למעלה מ3500 חתימות{{הערה|[https://rabbi24.com/he/armon-sign אתר החתימות]}}. בד בבד התפרסם שיש התחייבויות של למעלה מ-10 מיליון שקל לבניית הארמון{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/12806.html מכתב התמיכה בבניית הארמון]}}.
| | ==הרבי: יכולים לקבל השתתפות מהציבור== |
|
| |
|
| ב[[כ"ח אלול]] [[תש"פ]] הודפס במקום [[ספר התניא]].
| | זאב מרגנית, אדריכל בעל שם עולמי, שרטט תוכנית פרטנית של |
| | הארמון, ואף הגיע ל[[כפר חב"ד]] על-מנת לראות את השטח המיועד ולהחליט באיזה מקום בדיוק - ליד 770 - כדאי למקם את הארמון. |
|
| |
|
| בשנת [[תשפ"א]] החל 'ועד אברכים' בכפר חב"ד לארגן מדי חודש קידוש לבנה במקום הארמון{{הערה|[https://chabad.info/news/644222/ כפר חב"ד: מעמד קידוש לבנה בשטח הארמון למלך המשיח], באתר [[חב"ד אינפו]].}}. בחודש אדר דן ועד כפר חב"ד בנושא הארמון ובמכתב שכתב לועד הארמון בחודש סיוון נכתב ש"הוחלט כי יש להביא את הסכמת המד"א הרב מאיר אשכנזי ובי"ד רבני חב"ד, לאחר הסכמתם תדון על כך האסיפה הכללית". בחודש תמוז התקבל תכנון של האדריכלים חיים דותן ו[[מרדכי מנשה גורליק|מרדכי גורליק]] המחלק את העבודה בבניית הארמון לשלושה שלבים ומציע את העבודה על בניית הארמון ב-60,000,000 דולר{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1TAV_Oo739WnKkJzP5V8JZK3bYohDe7YW/view?usp=sharing מתווה אדריכלי לבניית הארמון].}}.
| | לאחר סיור מקיף במקום ובדיקת כל ההיבטים, כתב האדריכל את |
| | מסקנותיו: "המגרש שנמצא ממערב ל- [[770]] - בית אגו"ח - ראוי בכל לשון של המלצה להיות הנחלה עליה ייבנה הארמון למלך המשיח, וזאת מהסיבות הבאות: א. המגרש מתאים לגודל הבניין. ב. המגרש צופה על כל שפלת החוף ונראה למרחקים. הוא נותן תחושה של מפגש השמים והארץ. ג. הארמון שייבנה במגרש זה ייצור ככר יפה ומכובדת יחד עם 770 - בית אגו"ח - ותקרא 'ככר מלך המשיח'". |
|
| |
|
| ב[[כ"ז תמוז]] [[תשפ"ב]] חתם הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] על אישור לבניית הארמון.
| | לר' זושא אצה הדרך. הוא לקח עמו את התוכניות, עלה שוב על |
| | המטוס הראשון היוצא לניו-יורק, והכניס את התוכניות לרבי מלך |
| | המשיח, כשבנוסף, שאל את הרבי האם עליו להיענות לבקשת רבים מאנ"ש החפצים להשתתף בהוצאות הבניה. |
|
| |
|
| בכינוס למען בניית הארמון שהתקיים ב[[בית משיח 770]] ב[[תשרי]] [[תשפ"ג]], אמר הרב [[שניאור שניאורסון (רמת אביב)|שניאור שניאורסון]] כי בחודשים הקרובים צפויה פריצת דרך משמעותית אותה הוא לא יכול לחשוף, אך בהערכה זהירה ניתן להניח כי מדובר בישורת האחרונה לקראת התחלת הבניה. בהמשך הוא ציין כי עשרות אלפי שקלים כבר מוכנים לשלב זה בחשבון הבנק, וסקר כמה מהפעולות שהתקדמו בשנים האחרונות בזה{{הערה|[https://hageula.com/sevenseventy/tishrey/23878.htm המוני התמימים התכנסו בדרישה לבניית הארמון]] {{הגאולה}}}}.
| | לא חלף זמן רב והרב גרונר הוציא לר' זושא תשובה בזה הלשון : |
| | "א. על מכתבו והמצ"ב [=המפות] נתן הסכמתו וברכתו. |
| | ב. יכולים לקבל השתתפות מהציבור. |
| | ג. ברכה והצלחה". |
|
| |
|
| ==לקריאה נוספת== | | ==...אבל בסכום גדול!== |
| *'''מה עם הארמון?!''', נחשון פרץ, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1298 עמוד 22-27.
| | |
| * השתלשלות אישורי הרבי לבניית הארמון לרבי מלך המשיח, ר' [[יוסף אשכנזי]], [[הרב אשכנזי (ספר)]] חלק ב
| | בשנת [[תשל"ח]], השנה בה הועלה רעיון בניית הארמון לראשונה בפני הרבי, הסתיימה בכפר חב"ד בניית בית הכנסת "בית מנחם", על שמו של הרבי. גבאי בית הכנסת ביקשו להזמין את הרבי להשתתף בחנוכת הבית של בית הכנסת, והרבי ביקש שההזמנה תהיה בכתב. ההזמנה הועלתה על הכתב, ועליה חתמו רבים מאנ"ש חסידי חב"ד. |
| | |
| | בהזמנה נכתב כי מזמינים את הרבי מלך המשיח לחנוכת הבית של בית הכנסת. הזמנה זו מסר ר' זושא ריבקין – מגבאי בית הכנסת - לרבי, שנתן לו 1,800 שטרות של דולרים בודדים - כדי לחלק לכל מי שחתם על ההזמנה. וכך אמר הרבי: |
| | "לתת רק לאלה שכבר חתמו בפועל, ואלה שיחתמו אחר כך - |
| | שהקב"ה יתן להם מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, ואם יישארו שטרות - לעשות בהם דברים טובים." |
| | |
| | למעשה, אכן נותרו שטרות רבים מאז. בשנת [[תשנ"ב]], לאחר שהרבי הביע את הסכמתו לבניית הארמון, העלה ר' זושא בפני הרבי את האפשרות למכור את הדולרים שברשותו למי שיתרום עבור בניית הארמון, ולהבטיח בשם הרבי שיתברכו בהמצטרך להם. הרבי הסכים לרעיון, אך התנה: "אבל בסכום גדול." |
| | |
| | ==בניית הארמון - עסק של הנהלת כפר חב"ד== |
| | |
| | במעמד חלוקת דולרים לצדקה בכ"ח שבט תשנ"ב (קלטת וידאו |
| | "פנינים מחלוקת דולרים - 10" כ"ח שבט תשנ"ב, שעה 32:3), עבר אדון נכבד לפני הרבי, ואמר את הדברים הבאים: |
| | - אני מגיש מועמדות לראשות המועצה האזורית חוף עזה. |
| | הרבי: "שיהיה בהצלחה רבה בשורות טובות". |
| | - יש לי עוד בקשה. אני עובד שלושים שנה בבניה. שמעתי שהרבי רוצה לבנות ארמון בארץ ישראל. אני רוצה להיות שותף, לעזור קצת בזה. הרבי: "זה צריך לדבר עם ההנהלה של כפר חב"ד - הם המתעסקים בזה, לא אני. ברכה והצלחה". |
| | מתשובת הרבי, רואים בברור שרצונו בבניית ארמון, אלא שהמלאכה בפועל מוטלת דווקא על הנהלת כפר חב"ד. הרבי רוצה שהם יהיו המתעסקים בזה. |
| | |
| | מסיבות שונות, התעכבה בנייתו של הארמון עד עתה. |
|
| |
|
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
| * [https://chabad.info/video/762597/ תיעוד מעמד הנחת אבן הפינה לארמון מארכיון ואביטה נפלאות] {{אינפו}} | | * [http://chabad.info/files/Armon.pdf חוברת על הארמון למלך המשיח] |
| *[https://drive.google.com/file/d/16S-FO36HsB8WFuu8HTnsfWen_pbPZY2-/view?usp=sharing ארמון למלך המשיח - כתבה על הארמון בעיתון 'הגאולה האמיתית והשלימה' סיון תשנ"ב] (ע' 3 - 7)
| |
| * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1288 הארמון למלך המשיח] סרט המתעד את ההיסטוריה של היוזמה, התייחסויות הרבי לנושא והדמיה של המבנה {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|י"ח אדר תשפ"א}}
| |
| * [[יצחק יהודה הולצמן]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67639 ארמון למשיח], [[שבועון כפר חב"ד]] אדר תשע"ב, אתר {{אינפו}}
| |
| * מ. פריד [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74638 ספר תורה? ארמון! ● מאמר דעה נוקב] {{אינפו}}
| |
| *[http://chabad.info/moshiach/ביאור-תורני-מדוע-צריך-לבנות-ארמון-לרבי/ ביאור תורני: מדוע צריך לבנות ארמון לרבי?] אתר {{אינפו}}
| |
| * [https://chabad.info/moshiach/126622/ סיפור הארמון ● חצי יובל לאבן הפינה] {{אינפו}}
| |
| * [https://chabad.info/shishi-info-magazine/911566/ כתבות העיתונים בדבר בניית הארמון - חב"ד אינפו]
| |
| * [https://www.chabad.fm/files/Vkp4VkZhVWpzNERGVVJzRg.pdf קובץ "ארמון על משפטו ישב"], בהוצאת הועד לבנין הארמון. (נדפס על ידי ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]])
| |
| * [https://hageula.com/palace קטעי וידאו בהקשר לארמון] {{הגאולה}}
| |
|
| |
|
| {{תבנית:גאולה ומשיח}}
| | [[קטגוריה:ערכים חב"דים]] |
| {{הערות שוליים}}
| |
| [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]
| |
| [[קטגוריה:מבנים]] | |