עריכת הדף "אנכי ה' אלוקיך תשמ"ט"

{{מאמרי רבותינו נשיאינו}}

המאמר '''אנכי ה' אלוקיך''' שנאמר ב- [[ה' סיון|ערב שבועות]] [[תשמ"ט]] הינו ה[[מאמר]] האחרון (במנגינת מאמר) ש[[הרבי]] אמר לעת עתה<ref>[[מוגה|הוגה]] ויצא בקונטרס למוצאי [[שבועות]] [[תשמ"ט]].</ref>.

==רקע==
עד בערך [[תשכ"ד]] הרבי היה אומר רק מאמרים במנגינת מאמר, עם הקדמת ניגון וכו', בשנת [[תשכ"ד]] הרבי החל עם אמירת [[מאמר כעין שיחה]] והפסיק כמעט כליל בשבתות לומר מאמר רגיל עם המנגינה ועם הקדמת ניגון ובכלל בסגנון שונה מהמאמרים הרגילים רק בימים טובים ובימי דפגרא הרבי אמר מאמרים רגילים. ב[[תשמ"ו]] בגלל [[משפט הספרים]] הרבי הפסיק בכלל לומר מאמרים רגילים.

אחרי הסתלקות [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית חיה מושקא]], הרבי הפסיק בהדרגה לומר אפילו מאמרים כעין שיחה וב[[שבת שובה]] [[תשמ"ט]] הרבי הפסיק למעט פעמים בודדות שהרבי אמר מאמרים<ref>והם (מלבד מה שכתבנו בפנים): אחש"פ תשמ"ט, שבת [[פרשת בראשית]] ו[[פרשת חיי שרה]] [[תנש"א]]. (ויש אומרים שהיה מאמר גם בש"פ [[ויצא]] תשמ"ט).</ref>.

באור ל[[י"ד ניסן]] אחרי מעריב הרבי נשען על הסטנדר, חשבו שהרבי רוצה לומר [[שיחה]] אבל הרבי הורה לנגן [[ניגון רוסטוב]] ותוך כדי כרך מטפחת על ידו והחל באמירת מאמר 'מצה זו'.

כעבור כמעט חודשיים, בליל ערב שבועות, אחרי מעריב - הרבי נשען על הסטנדר והיה נראה שרוצה להתחיל בשיחה אך מיד פתח במאמר במנגינת מאמר<ref>מספרים, שכשהרה"ח ר' יואל כאהן שמע הרבי מתחיל מאמר, הוא "קפץ" ממקומו בדריכות... (יומן דברי משיח במקומו)</ref>.

זהו המאמר האחרון שהרבי אמר במנגינה של מאמר.

== תוכן המאמר ==
ביאור השאלה למה ב[[מתן תורה]] לא נאמר "אנכי ה' אלקיך אשר בראתי שמים וארץ" ונאמר במקום: "אשר הוצאתיך מארץ מצרים", שלכאורה זה מעלה פחותה יותר?! והתשובה: [[בריאת העולם|בריאת שמים וארץ]] שייכים זה לזה בכך ששניהם מתחדשים בכל רגע ורגע. ואעפ"כ ההתחלה ב[[עשרת הדיברות]] היא "אשר הוצאתיך מארץ מצרים", כי כוונת בריאת העולם היא בשביל ישראל. והכח להתחדשות (כח [[עצמות|העצמות]] [[יש מאין|לברוא יש מאין]]) ניתן לישראל ב[[מתן תורה]], כדי שבכל יום יהיו בעיניך כחדשים. ומרומז בתיבת "לאמר" שקודם [[עשרת הדברות]]. והכוונה בישראל "אז זיי זאלן דורכגיין" (=שהם יעברו) את העניין ד[[מצרים]] מלשון מיצר וגבול, ושיהי' אצלם היציאה מארץ מצרים ואפילו מבית עבדים, שיהיו מושללים מעבדות לבשר ודם ואיזו שהיא, "כי לי בני ישראל עבדים", לי, ל[[עצמות ומהות]]. 

כיון שבכל שנה חוזרים ונמשכים העניינים שהיו בפעם הראשונה באופן נעלה יותר, יש להוסיף בכל שנה גם בהכנות ל[[מתן תורה]]. 

וכשם שבמתן תורה בפעם הראשונה נעשה תוקף בקיום העולם{{הערה|כמאמר חז"ל על הפסוק "ארץ יראה ושקטה" שהתנה הקב"ה עם [[מעשה בראשית]], שאם ישראל מקבלים את התורה, הריני מקיימכם, ואם לאו אינני מקיימכם, ויוצא שבעת מתן תורה נעשה התוקף לקיום העולם.}}, כן הוא בכל שנה ושנה, ולכן ההוספה בהכנות למתן תורה צריך להיות בשלושת העמודים שעליהם העולם עומד. 

ומכיוון ש[[חג השבועות]] שייך ל[[משה רבינו]] ("משה קיבל תורה מסיני"), [[דוד המלך]] (יום הסתלקותו) ו[[הבעש"ט]] (יום הסתלקותו), הרי זה זמן מסוגל ל[[לימוד התורה|לימוד והפצת התורה]] - באופן של חידוש בתורה, שפועל חידוש בבריאה,. ועל ידי זה ממהרים ומקרבים את [[תורה חדשה|אמיתית החידוש בתורה]] ב[[גאולה|גאולה השלימה]]. 

בסיום המאמר הרבי דיבר על כך שיש להשתדל שכמה שיותר ילדי  ישראל יבואו לשמוע [[עשרת הדברות]], והעניין ש"[[בנינו ערבים בעדנו]]" הוא שערבות מלשון מתיקות.

== קישוריים חיצוניים ==

* [https://drive.google.com/file/d/1BY1lhvxlfehZNwgSdvYB_9T4wq5e0SdA/view מוגה] {{מפתח}} 
* [https://drive.google.com/file/d/10NDQ2VmLHCy8k4xGyzR8cMO6nFapZQN8/view פאקס א שיחה] 

== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:מאמרי אדמו"ר שליט"א]]