עריכת הדף "אבן (אות)"

{{פירוש נוסף|נוכחי=אבן ככינוי לאותיות הבונות מילים|אחר=פירושים נוספים באבן|ראו=[[אבן|אבן (פירושונים)]]}}
[[קובץ:אותיות מעודכן רשי סתם.png|ממוזער|[[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] ב[[כתב אשורי|כתב סת"ם]] ובכתב רש"י]] 
'''ה[[אבן]]''' משמשת בקבלה כמשל ל'''אותיות הדיבור''' וה[[מחשבה]] שבאדם, אך בעיקר מובאת ב[[תורת החסידות]] כמשל ל[[אותיות]] הדיבור של [[אלוקים|הקדוש ברוך הוא]], שמהן נבראו [[נברא|הנבראים]].

==כמשל האבנים הבונות בתים==
הכוח וה[[אור]] שהאציל [[אלוקים|הקדוש ברוך הוא]] כדי לברוא את הנבראים, נקרא בשם "דבר ה'". כפי שכתוב: "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם" {{הערה|תהילים לג, ו}}.

אותיות דבר ה' נמשלות לאבנים הבונות "בתים". ה"בתים" הם המילים השלמות, שהן צירוף הכוחות האלוקיים המהווים את הנבראים, בדומה לצירוף האותיות היוצרות מילה{{הערה|ספר יצירה}}.

==משל לריחוק התוכן, הכוח והעצם==
[[קובץ:אבנים.jpg|שמאל|ממוזער|אבנים טבעיות העשויות בידי שמים]]
[[קובץ:לבנים.jpg|שמאל|ממוזער|לבנים שנעשו על ידי אדם]]
סיבה נוספת לכך שהאות נקראת בשם אבן היא, שכפי שאין להשוות בין מעלת האדם למעלת ה[[דומם]] - האבנים, כך רב המרחק בין התוכן המובע במילה לבין [[גוף]] האותיות המרכיבות אותה.

שמות הכוחות הללו משמשים את האדם כדי לקרוא בשמו של הנברא.

כך נאמר בספר יצירה: "שתי אבנים בונות שני בתים, שלש אבנים בונות ששה בתים וכו'", כלומר שתי אותיות מרכיבות שתי מילים.

לדוגמה, האותיות א' ו-ב' מרכיבות את המילים "אב" ו"בא", ובאותו אופן, שלוש אותיות מרכיבות שש מילים.

וכך האבן משמשת [[משל]] לאותיות ה[[תורה]], [[נביאים|נביאים]] ו[[כתובים]] שניתנו על ידי [[משה רבנו]] וכל שאר הנביאים.

==שני סוגי אבנים==

קיימים שני סוגי אבנים:

א. האבן הטבעית, שנוצרה באופן טבעי.

ב. הלבנה, שהיא אבן מעשה ידי אדם, הנוצרת על ידי שריפה באש. גם היא נקראת "אבן", כפי שכתוב: "ותהי להם הלבנה לאבן" {{הערה|בראשית י"א, ג'}}.

כך גם באותיות התורה הנמשלות לאבנים, יש להבחין בין אותיות התורה שהן ממקור אלוקי, והן נקראות [[לשון הקודש]] משום שהן נמשכות מבחינת הקודש העליון, ובין האותיות ב[[שפה|שפות]] אחרות, שבני אדם יצרו, והיא לשון חולין - [[אותיות לעז|לשון לעז]].

אולם, גם לשון לעז יכולה להתעלות ולהתקדש, על ידי כך שבני ישראל המפוזרים בארצותיהם משתמשים בשפותיהם לצורך קדושה, כלומר, לצורכי עבודה ופרנסה באופן כשר ולשם שמים. על ידי כך, יש להם אפשרות לעסוק אחר כך בתורה ותפילה, ובכך לקדש את עיסוקי החולין - חולין על טהרת הקודש.

קל וחומר כאשר משתמשים בשפות לעז ללימוד ולהבנת דברי תורה, שבכך מעלים את אותיות הלעז לקדושה.

כדי שגם ה"לבינה" תהיה לאבן, היא צריכה להישׂרף תחילה בכבשן ה"אש", שהיא אש שלהבת ה[[אהבה]] ל[[אלוקים|השם]].

כלומר, שהעבודה והפרנסה שבהן עוסק האדם יהיו לשם שמים, כדי שיוכל להתפלל בהתלהבות [[אהבה]] ו[[יראה]] וב[[מסירות נפש]] ב[[קריאת שמע]], ואז גם הלבינה - אותיות לעז - הופכת להיות כאבן.

מכיוון שכל זה הוא קידוש האותיות על ידי האדם, הרי שהקדושה הנפעלת על ידי כך, היא במדרגה נמוכה יותר מאותיות התורה כפי שניתנו בלשון הקודש.

{{הערות שוליים}}

{{סגל}}

[[קטגוריה:אותיות]]