עריכת הדף "משתמש:קודש לנשיא הדור/מראי מקומות" (פסקה)

==מאפיינים==
ציון מראי המקומות נעשה בצורה תמציתית, ועל כן עליו להעשות בצורה המדויקת ביותר שתפנה את האדם למיקום המדיוק בו הובאו הדברים. כאשר מדובר בתחילת הספר, המאמר או המסכת, או בסוף - נוהג [[הרבי]] לציין בדרך הזו (לדוגמא: סוף מסכת תענית), ולא כפי שמקובל בדרך כלל, מפני החביבות שבדבר.

ברוב הספרות התורנית מראי המקומות נדפסו בתוך שטף הדברים, אולם היו אחדים שציינו את דבריהם בשולי העמוד (לדוגמה: [[שלחן ערוך אדמו"ר הזקן]]). הסיבה להעברת המ"מ לשולי העמוד, היא כדי להקל על הקורא{{הערה|ראו [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/657.htm אגרות קודש כרך ג אגרת תרנז].}}. בתחילה רק ב[[מוגה|תורתו המוגהת]] של הרבי נדפסו המראי מקומות בשולי הגליון, עד שבשנת [[תשד"מ]] הבינו שרצון הרבי הוא שכל מראי המקומות יהיו בשוליים.

כאשר יש הערות ספורות, וכן היה נהוג בעבר, יש המציינים באמצעות כוכביות וכדומה. כיום נהוג בדרך כלל לציין באמצעות ספרות (1,2,3 וכן הלאה) או באמצעות [[אותיות האל"ף בי"ת]].

===ספרי היסוד===
*'''[[תנ"ך]]''' - את המקורות בתורה, יש המציינים על פי ספר פרק, פסוק (דברים לב, א או חומש דברים פרק לב, פסוק א). בתורת הרבי מצוינים הם על פי הפרשיות - פרשה פרק, פסוק (האזינו לב, א). במידה וזוהי דרשה לפרשה מסוימת, יהיה כתוב "פרשתנו" במקום שמה.
:בנביאים וכתובים, מציינים על פי ספר פרק, פסוק (כנ"ל). במידה וזהו ספר בעל שני חלקים, יש המצרפים את שם הספר וחלקו באמצעות מקף (שמואל-א). בתורת הרבי, כאשר מצוין ל[[ספר שופטים]], מכיוון שזהו גם שמה של פרשה, כתוב "ס' שופטים".
*'''[[משנה]]''' - כאשר מציינים למשנה, בדרך כלל כאשר אין עליה גמרא (או שיש דיוק בנוסח המשנה שנדפסה במשניות) מציינים על פי מסכת פרק, משנה (פאה פרק א, משנה ב).
*'''[[תלמוד בבלי]]''' - כאשר מציינים לגמרא, עושים זאת על פי מסכת דף, עמוד ([[ברכות]] ג, א או דף ג, עמוד א). הסיבה שניתן לציין בצורה כזו היא, מכיוון שכל המדפיסים נמשכו אחרי חלוקת הדפים שעשה המדפיס הנוצרי דניאל בומברג בונציה בשנים ר"פ-רפ"ג.
*'''[[תלמוד ירושלמי]]''' - מכיוון שבירושלמי אין חלוקה אחידה לדפים בדפוסים השונים, נהוג לציין על פי מסכת פרק, הלכה (מקביל למשנה), תוך הדגשה שמדובר בירושלמי (ירושלמי פאה פרק א, הלכה ב).

===ספרי המפרשים===
כאשר מציינים לספרים שנכתבו כפירוש לספרי ה[[תנ"ך]] וספרי ה[[תלמוד]], כותבים את שם המפרש ומפנים אל הספר המקורי לפי דרך ההפניה אליו. אך אם מדובר ב{{מונחון|"דיבור המתחיל"|פיסקה בתוך הפירוש העוסקת במילים מסויימות}} ספציפי בתוך הפירוש, נוהגים לציין גם אותו. לדוגמא: "רש"י לסנהדרין צח, ב דיבור המתחיל "אי מן חייא". אם מצויין הספר ולאחריו שם המפרש, לדוגמא: "שמואל-א' ג, כז ובמצודות שם" - הכוונה היא לציין הן לספר המקורי והן לפירוש.

===הספרות ההלכתית===
*'''[[הרי"ף]]''' - בחיבורו של הרי"ף ונושאי כליו נהוג לציין על פי דפי הרי"ף, כפי שנדפסו במשך השנים (ברכות ג, ב בדפי הרי"ף). בתורת הרבי יש פעמים שכאשר מצוין לנושאי הכלים, מצוין על פי סוגיית הגמרא עליה מדובר.
*'''[[משנה תורה]]''' - בחיבור היד החזקה ל[[הרמב"ם]] ובנושאי הכלים מצוין להלכות פרק, הלכה (רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ב, הלכה א או ב, א). 
*'''[[ארבעה טורים|טור]]''' - כאשר מצוין לטור, מציינים על פי הסימנים. ב[[בית יוסף]] - על פי הדיבור המתחיל. בשנים האחרונות יש המציינים על פי חלוקת ההלכות של ה[[שלחן ערוך]] (כפי שנערך בטור "שירת דבורה"). ובשאר נושאי הכלים - על פי ציוניהם.
*'''[[שלחן ערוך]]''' - בחיבורו המרכזי של [[רבי יוסף קארו]], נהוג לציין לחלק ויש שגם/או להלכות סימן, סעיף (שלחן ערוך אורח חיים או/וגם הלכות השכמת הבוקר, סימן א, סעיף ב). כאשר מציינים להגהות [[הרמ"א]], מציינים כנ"ל ויש המוסיפים "בהגהה". שאר נושאי הכלים מצוינים על פי סימן, סעיף קטן (מגן אברהם סימן א, סעיף קטן ב).
*'''[[שאלות ותשובות]]''' - בספרות השו"ת מציינים על פי שם הספר חלק (אם יש כמה) סימן, ואם יש גם סעיף (לדוגמה: שו"ת [[הרשב"א]] חלק ג סימן תיח, או [[שו"ת צמח צדק]] חלק אורח חיים סימן ד).

===תורת החסידות===
כאשר מציינים ב[[תורת החסידות]] ל[[מאמר]] מסויים, הציון נעשה בדרך כלל לפי שמו ותאריך אמירתו. לעיתים אף מציינים את המקום בו נאמר המאמר (לדוגמה: דיבור המתחיל [[וידעת מוסקבא]] [[תרנ"ז]]). ציון באופן הזה הוא כאשר הנושא אליו מפנים מבואר לאורך כל המאמר, וכאשר מדובר בפרק מסויים מתוך המאמר, מצויין גם הסעיף. אך בדרך כלל ההפניה היא לפי הספר והעמוד בו נדפס המאמר. כאשר מדובר בהוצאה חדשה של הספר מציינים זאת בסוגריים (לדוגמא: אור התורה מגילת אסתר (קה"ת, תש"נ) עמוד קב).

יוצאים מן הכלל:
*'''[[ספר התניא]]''' - אליו נהוג לציין לפי החלק בתוך הספר והפרק. לעיתים [[הרבי]] מציין אליו לפי העמוד.
*'''[[לקוטי תורה]]''' ו'''[[תורה אור]]''' - ספרים אלו הודפסו במתכונת של 2 עמודות בעמוד אחד, אך כל אחת מהן נחשבת לעמוד. לכן מציינים לדף, ובתוך כל דף ארבעה עמודים (לדוגמא: לקוטי תורה דברים לב, ג).
*'''[[אור התורה]]''' - הסדרה מחולקת לפי פרשיות התורה והמועדים, ולכן מיספור העמודים של הכרכים על ספר מסויים הוא כספר אחד (לדוגמא: אור התורה ויקרא מתחיל בעמוד תשכא).
*'''[[לוח היום יום]]''' - בשנים הראשונות הרבי היה מציין לפי העמודים, אך בשנים האחרונות הרבי מציין לספר לפי תאריך הפתגמים שבספר{{הערה|כנראה בשל ההוצאות השונות שנוספו במשך השנים.}}.
*'''[[לקוטי שיחות]]''' - מיספור העמודים בחלקים א-ב וחלקים ג-ד הוא כספר אחד.
*[[מאמרי הרבי]] - כיון שמאמרי הרבי מופיעים בכמה סדרות, נהוג בדרך כלל לציין למאמר לפי התאריך. אך במאמרים מוגהים מציינים בדרך כלל לפי מספור העמודים ב[[ספר המאמרים מלוקט]].