עריכת הדף "ברכת אירוסין" (פסקה)

==זמן הברכה וסיווגה==
לדעת הרמב"ם{{הערה|אישות, פ"ג, הכ"ג.}} יש לברך את הברכה לפני הקידושין, כדין כל [[ברכת המצוות]] שצריך לברך אותם "עובר לעשייתם", כלומר סמוך לפני קיום המצווה.

לעומת זאת, המנהג האשכנזי היה לברך ברכת אירוסין לאחר הקידושין. יש מסבירים שאי אפשר להקדים את הברכה לקידושין, שכן הקידושין תלויים בהסכמת האישה, ואי אפשר לברך לפני שקידש והסכימה האישה{{הערה|הראב"ד שם ועוד.}}. יש תולים מנהג זה בכך שבאשכנז המקדש לא היה מברך, ולכן יש לברך לאחר הקידושין{{הערה|הגהות מיימוניות.}}.

בעל ההגהות מיימוניות כתב: "ברוב מקומות ובקהילות נוהגין כשמקדשין בשעת נישואין, שמברכין ברכת אירוסין תחילה, והדר (=ולאחר מכן) מקדשין". כלומר, ברוב הקהילות האשכנזיות הבחינו בין מקרים בהם האירוסין והנישואין התקיימו באותו מעמד, שאז ברכו לפני הקידושין, ואילו כאשר קידשו בנפרד מהנישואין, היו מברכים לאחר הקידושין. 

לעומת זאת, הובא מנהג אשכנזי שאף כאשר האירוסין והנישואין היו בנפרד ברכו את ברכת האירוסין בשעת הנישואין{{הערה|מרדכי כתובות קלא, רמ"א אה"ע לד, ג.}}.

יש שאינם רואים ברכה זו כברכת המצוות אלא כברכת השבח, ומסבירים בזה את הנוסח הארוך של הברכה, בשונה משאר ברכת המצוות אשר מופיע בהם רק הנוסח "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצווה פלונית". כך גם מוסברת העובדה שנהוג לברכה לאחר המצווה{{הערה|רא"ש (כתובות א, יב), וכן דעת ה[[ריטב"א]]. ראו גם שו"ת הר צבי יורה דעה א'.}} וכן דעת ר' יחיאל מפריז שהנהיג שהחתן יברך לפני הקידושין: "לקדש את האישה", שהיא מצוות הברכות של הקידושין לדעתו{{הערה|הובא בהגהות סמ"ק קפ"ג, ובהגהות מיימוניות.}}, וכן שנהוג לכבדה מישהו אחר ולא את החתן, עושה המצווה{{הערה|עם זאת, יש "מסדרי קידושין" שמקפידים לכוון להוציא ידי חובה את החתן, לחשוש לדעת הרמב"ם.}}.

כשמברכים לפני הקידושין ומברכים על היין, יש לשתות את היין לפני הקידושין כדי לא להפסיק בין ברכת "בורא פרי הגפן" שנאמרה לפני ברכת האירוסין לשתייה.

המנהג היום הוא לברך לפני הקידושין.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חתונה]]