עריכת הדף "איסורים הנוגעים למזבח" (פסקה)

== בחסידות ==
הסבר הפנימי של סדר העבודה בעבודת האדם, כפי שמובא בתיאור של עלייתו על הכבש ולא במעלות, מלמד אותנו על הדרך הרוחנית של האדם בשעה שהוא מתקרב לקודש ומבקש להתחבר עם מקורו ושרשו.

===== ההבדל בין כבש למעלות =====
ההבדל בין "מעלות" ל"כבש" הוא, מעלות הן מדרגות, שבהן כל מדריגה דורשת עצירה, התעכבות והתחזקות בכל שלב ולקיחת זמן לפני שמתקדמים לשלב הבא. כל מדרגה נבדלת ומיוחדת, ויש סדר ברור של עלייה מהשלב הראשון ועד לשלב הגבוה יותר, כל אחד עם האתגרים והמעלות המיוחדות לו. לעומת זאת, הכבש הוא דרך עגלגלה, מתונה, של התקדמות שאין בה קפיצה ממדרגה למדרגה, אלא התקדמות עקבית, בה כל שלב מוביל את האדם באופן ישיר וזורם לשלב הבא. העבודה במדרגה אחת, נטולת הצורך בעיכוב, מבטאת את הביטול והתמסרות האמיתיים של האדם לדרך הרוחנית.

===== בעבודת האדם =====
הסדר הנכון בעבודת האדם הוא להתחיל קודם כל בעבודה של [[אתכפיא]] – דהיינו, כיבוש הרצונות האישיים, תהליך שבו האדם מתפנה להודות ולבטל את עצמו. (וכמו כן ב[[עבודת התפילה]] הוא גם על דרך סדר זה, תחילה יש מקום להודאה – [[הודו לה']], הכרה בכך שהכול בא ממנו, ומתוך מצב זה האדם מתחיל להעלות את תפילתו. רק לאחר שלב ההודאה מגיעים שלב ה[[התבוננות]] – כמו תפילת [[פסוקי דזמרא]] ו[[ברכות שלפני קריאת שמע|ברכות קריאת שמע]], שם האדם מתחיל לעסוק בהבנת עומק הדברים ובחיבור עם הקדושה).

ההסבר כאן הוא שתחילת העבודה הרוחנית לא צריכה להיות בהגדרות ומדרגות. במקום לעלות לאט לאט במעלות עם עצירה בכל מדרגה, יש להתחיל בתהליך של [[אתכפיא]], בו האדם לא מחשב על מצבו או על מידת הצלחתו במדרגות הרוחניות. הצורך הוא להתחיל בביטול עצמי מוחלט – ללא חישובים של כמה אני קרוב או רחוק, אלא מתוך התמסרות מוחלטת להשגת היעד הרוחני.

הכיבוש העצמי, שבא לידי ביטוי במילה "כבש", מייצג את ההסכמה לשים את עצמי בצד ולהתפנות למקום שמעל למדריגות האישיות שלי, מקום בו כל דבר יתבצע מתוך השפעת הסובב – המקום הרוחני שמקיף את הכל מבלי שהוא מצריך סדר ומדרגות.

===== "לא תעלה במעלות" =====
הוראת הכתוב היא, כאשר אדם מתקרב לשרשו, לא לעשות זאת לפי מדרגות ותחנות – כך, אם ישתמש במעלות או חישובים של מצבו הרוחני, הוא עשוי לגלות את "ערותו", כלומר את פחיתותו ותחושת נפרדות. כל תחושת פחיתות או נפרדות תעכב את האדם, ולכן הורה לו הכתוב שלא לעלות במעלות – אין מקום לחשוב על מצב זה או אחר, אלא פשוט להתחיל מהביטול והשפעתה של קבלת עול מוחלטת{{הערה|מד"ה בשעה שהקדימו, ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשי"ג}}.