עריכת הדף "התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)" (פסקה)

===אחרית דבר===
לאחר פרסום הפסק דין, בנו בכורו של [[הצמח צדק]] רבי [[ברוך שלום שניאורסון]] החליט להישאר בליובאוויטש ונקשר לאדמו"ר המהר"ש{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון מספר 10 עמ' 8}}. בנו השני של הצמח צדק, רבי [[יהודה לייב שניאורסון|יהודה לייב]] הוסע מתוך לחץ ב[[חודש אלול]] של שנת [[תרכ"ו]] לעיירה [[קאפוסט]] שבחבל בלארוס, שם נפתחה חצר חסידות [[חב"ד קאפוסט]], אתו באו מרבית החסידים. היו שטענו ש[[המהרי"ל]] ובנו רבי שלמה זלמן שניאורסון היו אחראים להתפרצות המחלוקת{{הערה|היכל הבעש"ט, ט"ז, 169 - 170}}, וזו הייתה אחת הסיבות שחסידיו של המהרי"ל עזבו איתו (בעל-כרחו) את [[ליובאוויטש]] ועברו לעיירה קאפוסט{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק י'}}{{הערה|לפני ההתיישבות בקאפוסט, היה המהרי"ל תקופה מסויימת ב[[ליאדי]] (לאחר בדיקתם של בניו על המקום), אך עזב את ליאדי, יש שאומרים שעזב מפני שרצו לתת לו את השטח עליו עמד בית אדמו"ר הזקן בעבר (לאחר שנשרף במהלך מלחמת נפוליאון בונפרטה), ולא רצה שתתפתח מחלוקת לאיזה מן הזרמים שייך המקום - בני הצמח צדק, עמ' 102.}}. בנו השלישי של הצמח צדק, רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] נשאר כשנתיים בעיירה ליובאוויטש, ולאחר כך נסע לעיירה [[ניעז'ין]], לבקשת יהודי המקום{{הערה|שם=לכתחילה|לכתחילה היה זה לרבנות.}}, שם ייסד את [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. בנו החמישי של הצמח צדק, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] נשאר גם הוא כמה שנים בליובאוויטש{{הערה|שם=ליאדי|היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג}} ולאחר כך נסע ל[[ליאדי]], לבקשת יהודי המקום {{הערה|שם=לכתחילה}} וייסד שם את [[חסידות חב"ד - ליאדי]]. בן זקוניו של הצמח צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] המשיך לגור בעיירה [[ליובאוויטש]] והמשיך משם את שושלת חב"ד כרצון אביו הצמח צדק וכפי פסק הבית דין.

אדמו"ר המהר"ש הציע לאחיו להישאר בליובאוויטש ולחלק ביניהם את אמירת החסידות בשבתות, אומנם קבוצת חסידים הובילה את [[רבי יהודה לייב מקאפוסט]] ל[[קאפוסט]], טרם נסיעתו אמר רבי יהודה לייב מקאפוסט לאדמו"ר המהר"ש: {{ציטוטון|{{מונחון|אן עבירה א ברודער|זוהי עבירה כלפי אחי}}}}{{הערה|מפי הרב [[יעקב לנדא]], [[אוצר החסידים (ספר)]] עמ' 473}}.