עריכת הדף "שמירת המקדש" (פסקה)

==גדר חובת שמירת המקדש, ובזמן הזה==
מכך שהתיאור על שמירת המקדש נכפל במשניות בשתי מסכתות שונות, ומדיוקי הלשונות ברמב"ם, מחלק הרבי בין חובת שמירת המקדש מצד החפצא, שיש חובה שהמקדש יהיה שמור, אלא שחובה זו הוטלה על הכהנים והלווים, לבין חובת שמירת המקדש מצד הגברא - שישנה חובה המוטלת על הכהנים והלווים לשמור את המקדש{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1HZ2P42FI-HAM2jn0McmXhivjmwEpBFiS/view לקוטי שיחות חלק י"ג שיחה שניה לפרשת קורח], וראו התייחסויות נוספות של הרבי לכך בשיחות המקוריות מהן נערך הליקוט, הדרן על מסכת מידון יו"ד שבט תשל"ב, שבת פרשת בשלח, ט"ו שבט ושבת פרשת משפטים תשל"ב.}}.

במשך הדורות נותר הדיון על גדר שמירת המקדש באופן תיאורטי בלבד, ובשנת תרמ"א החלו גדולי ישראל לדון בכך באופן מעשי, בעקבות הספר "משכנות לאביר יעקב" שפרסם ר' [[הלל משה גלבשטיין]] (שנמנה על חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]), בו טען שמצות שמירת המקדש נוהגת גם בזמן הזה, כאשר רבים מבני דורו חלקו עליו בחריפות, בהם הרב [[אליהו דוד רבינוביץ' תאומים]] (האדר"ת), האדמו"ר בעל ה'אבני נזר' מסוכטשוב{{הערה|1=ראו שו"ת אבני נזר, יורה דעה, סימן תמ"ט, שהשמירה תלויה גם בבגדי כהונה וכיו"ב שאינם שייכים כיום.}}, ובעל המנחת אלעזר ממונקאטש רבי [[חיים אלעזר שפירא]]{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/14890 הספר] באתר היברובוקס.}}, וכאשר הרבי נדרש לנושא, התבטא שאף ששללו את דבריו בחריפות, הרי מעצם זה שחלקו עליו בפרטים מסויימים ניתן להוכיח שר' הלל משה גלבשטיין צדק לכל הפחות בחלק מטענותיו.

בשיחת שבת פרשת שמיני תש"נ התייחס הרבי שוב לנושא{{הערה|בקשר עם שיעורי הרמב"ם היומי.}}, וביאר שסיבת אי-השמירה בזמן הזה הוא מחמת פיקוח הנפש שיש בדבר, אך תוכן המצווה הרוחנית ניתן לקיום גם עכשיו על ידי שמירה על ספרי קודש וענייני קדושה{{הערה|ספר השיחות ה'תש"נ חלק א' עמוד 404 ואילך.}}.