עריכת הדף "קריאת התורה" (פסקה)

=== האור שבנקודות והטעמים ===
מדריגה השניה בתורה, היא כמו שהוא בבחינת ה[[התכללות]], בעונג ושעשועים העצמיים ד[[עצמות]] [[אור אין סוף]] ברוך הוא ממש, טרם שירדה למטה ב[[אבי"ע]], כנרמז בפסוק ואהיה אצלו אמון אמון מוצנע כו' שעשועים יום יום כו'.

מדריגה זו היא בהנגינות וטעמים שבתורה שנקראים "שירו" כאמור בפסוק: ויהי שירו כו', שהוא בחינת מקיף דשעשועים העליונים שנקראים שעשועי המלך בעצמותו, שירד להשתעשע באור החכמה הקדומה של התורה הקדושה. ועל כן בחינת העונג העליון שבקריאת התורה בנגינות וטעמים הוא בבחינת העלם ומקיף בעונג העצמי ממש, שלמעלה מבחינת הגבלת האותיות דתורה לגמרי.

מסיבה זו גם לא נדרש שום דרש בטעמים, ורק בנקודות יש דרש ועל כל קוץ ותג{{הערה|1=[[אדמו"ר האמצעי]], [[תורת חיים]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s1/4/14/237d&search=קריאת+התורה פרשת בשלח]}}.

למרות זאת, גם אם טעה הקורא בתורה בנגינות הטעמים, אין הוא צריך לחזור ולקרוא בתורה את המילה בה שגה, ובמקום הדחק, כאשר אין בעל קורא אחר, מותר לקרוא גם ללא נגינות הטעמים.

אם שגה הקורא בנקודות התיבות, צריך הוא לחזור ולקרוא שוב, אם בשגיאתו יש בכדי לשנות את משמעות המילה. אך אם משמעות המילה אינו משתנה כלל על ידי הטעות, אין הדבר מעכב את ידי חובת הקריאה.