עריכת הדף "שמירת הזמן" (פסקה)

===בראש השנה ובשבת קודש===
אף שבימות החול צריך האדם לעסוק גם בפרנסת ביתו וכדומה, ואינו יכול לשמור את הזמן בתכלית לנצל אותו רק לעניני עבודת השם, הרי בשבת חובת שמירת הזמן היא כפולה ומכופלת, וצריך להקדיש אותו לחלוטין לעיסוק ב[[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], ולהימנע מלבזבז את יום השבת ב[[דברים בטלים]], טיולים וכדומה{{הערה|קונטרס עץ החיים סעיף כה.}}.

חסידי אדמו"ר האמצעי נהגו לדרוש את הפסוק: "שמור את יום השבת לקדשו", שכאשר שומרים כראוי את הזמן של שבת קודש, אזי מתקיים גם "זכור את יום השבת" במשך כל ימי השבוע, שהוא ישפיע גם על ימות החול שיהיו מנוצלים כראוי{{הערה|ספר השיחות תש"א בתרגום ללשון הקודש, עמוד מג.}}.

אדמו"ר הריי"צ התבטא, כי כאשר מכלים לריק את הזמן של [[רעווא דרעווין]] הרי זו "מרידה ב[[עצמות]]"{{הערה|ספר השיחות תרפ"ד עמוד 60.}}.

דגש מיוחד על שמירת הזמן ישנו בימים של ראש השנה, שבהם עיקר העבודה היא קבלת המלכות, וכאשר יהודי מרגיש את עולו של המלך, אינו מבזבז אפילו רגע לבטלה. מסיבה זו הקפידו רבותינו נשיאינו בראש השנה להימנע לחלוטין משיחות ודיבורים אפילו עם בני הבית הקרובים, והתמסרו לאמירת תהלים בכל רגע פנוי, וכך גם הורו לחסידים.