עריכת הדף "רבי שלמה לוריא" (פסקה)

==ספריו==
===חכמת שלמה===

הספר '''חכמת שלמה''', הוא ספרו של המהרש"ל ובו חידושיו והגהותיו על ה[[ש"ס]]. הספר נדפס במהדורת [[ש"ס וילנא]] ואילך, יחד עם פירושיהם של ה[[מהרש"א]] וה[[מהר"ם מלובלין]].

חלק החידושים כולל את חידושיו של המהרש"ל על ה[[ש"ס]], אמנם החלק החשוב יותר בספר הוא ההגהות, אותם ליקט המהרש"ל מעשרות כתבי יד ומהדורות של הש"ס, וכך הגיה את הש"ס מכל טעויות הדפוס שנכנסו בו במהלך השנים. המהרש"ל עבד על ספר זה שנים רבות, והשקיע בו מאמצים עצומים, עד שהוא נחשב לגדול המגיהים של הש"ס{{הערה|השוני בין הגהותיו של המהרש"ל להגהותיו של ה[[יואל סירקיש|ב"ח]] על הש"ס הוא: הב"ח כתב את הגהותיו לפי הסברא, והמהרש"ל ע"פ הגרסאות שהונחו לפניו.}}.

הספר נדפס לראשונה בכרך בפני עצמו בשנת ה'שמ"ב. במרוצת הזמן שיבצו את תיקוניו בגוף הגמרא, על פי רוב ללא כל אזכור או סימן לתיקון או שינוי הנוסח. מהדורת הש"ס קושטנדינא (ה'שמ"ג - ה'שמ"ח) הייתה הראשונה אשר הוגהה על פי ה"חכמת שלמה", ובעקבותיה הלכו רוב מהדורות הש"ס המאוחרות. בעקבות הטמעת התיקונים בגוף הגמרא, נדפס ה"חכמת שלמה", החל ממהדורת אמסטרדם ה'תנ"א, במתכונת מקוצרת, ובה הוכנסו רק הקטעים העוסקים בביאור, וכן מקצת הגהות. במהדורת הש"ס החדשה של [[עוז והדר]], ההדירו את הספר מחדש בתוספת הערות וציונים והחזירו למקומם את כל ההגהות שהושמטו במהדורות הקודמות. כמו כן, הפרידו את ההגהות והביאורים לשני מדורים נפרדים.

===ים של שלמה===

הספר '''ים של שלמה''', הוא ספרו של המהרש"ל, בו הוא פוסק הלכות לפי סדר ה[[ש"ס]], המהרש"ל פוסק את ההלכות לפי ה[[ש"ס]], ה[[ראשונים]], [[מנהג]]ים ולפי דעתו הוא. המהרש"ל חולק גם על ראשונים, כיוון שלפי דעתו, מותר לחלוק על הראשונים, ורק על ה[[אמוראים]] ולמעלה מהם אסור לחלוק.

בהקדמה לים של שלמה [[מסכת יבמות]] כותב המהרש"ל:

{{ציטוט|תוכן=כשתי שנים לא הגעתי במסכת יבמות אלא לחצי המסכת, ועל [[מסכת כתובות|כתובות]] יגעתי שנה תמימה ולא הגעתי אלא לשני פרקים, ובפרק מצות חליצה עסקתי חצי שנה}}

ואכן, המהרש"ל לא הספיק לסיים את חיבור הספר על כל הש"ס.

למרבה הצער, כיום לא נמצאים בידינו ספרי ים של שלמה על כל המסכתות שכתב המהרש"ל, אלא רק על שבע מסכתות, וגם במסכתות אלו חסרים חלקים, המסכתות שיש בידינו הן: [[מסכת ביצה|ביצה]], [[מסכת יבמות|יבמות]], [[מסכת כתובות|כתובות]], [[מסכת גיטין|גיטין]], [[מסכת קידושין|קידושין]], [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]] ו[[מסכת חולין|חולין]]. ידוע שהמהרש"ל כתב את ספרו זה על עוד תשע מסכתות{{הערה|ע"פ ציטוטי המהרש"ל עצמו, וע"פ ציטוטי תלמידיו.}}, אמנם לא ידוע אלו מסכתות הן{{הערה|ידוע שיש על [[מסכת שבת]], ויש אומרים שנמצא עותק על [[מסכת בבא בתרא]].}}

===ספרים נוספים של המהרש"ל===

*'''תשובות מהרש"ל''', ובו יש ליקוט של שו"ת שנכתבו על ידי המהרש"ל. תשובות המהרש"ל צוטטו רבות על ידי פוסקי הדורות הבאים.
*'''יריעות שלמה''', הגהות המהרש"ל ב[[פירוש רש"י על התורה]].
*'''מכונות ועטרת שלמה''', הגהות על ספר "שערי דורא" לרבי יצחק מדורא, העוסק בעניני כשרות המזון. ספר זה יצא לאור על ידי תלמידיו, בשתי נוסחאות: אחת 'מכונות שלמה' והשניה 'עטרת שלמה', בכל אחת מהנוסחאות יש מה שאין בחברתה, ויש ביניהם שינויים רבים, במהדורות האחרונות של הספר הדפיס את שניהם יחד בשם 'מכונות ועטרת שלמה'.
*'''עמודי שלמה''', הגהות על ה{{מונחון|סמ"ג|ספר מצוות גדול}}.
*הגהות על ה[[ארבעה טורים|טור]].
*זמירות לשבת ומוצאי שבת יחד עם פירוש עליהן. בפירוש יש גם [[מנהג]]ים והנהגות לשבת ולמוצאי שבת.
*המהרש"ל חיבר גם כמה כתבים ב[[קבלה]], כגון פירוש על פרק ס"ז ב[[תהלים]] בשם 'מנורת זהב טהור'{{הערה|פירוש זה יצא עוד בחיי המהרש"ל.}}, וכן כלולים בכתביו האחרים ענינים קבליים.

===ההסכמות על ספריו===

על ספריו של המהרש"ל{{הערה|חכמת שלמה וים של שלמה.}} כתבו הסכמות כמה מגדולי האחרונים. ביניהם: ה[[רמ"א]] שכתב באופן נדיר. [[השל"ה הקדוש]], רבי אפרים שלמה לונטשיץ - אב"ד פראג ומחבר הפירוש 'כלי יקר', רבי יום טוב ליפמן - מחבר הפירוש 'תוספות יום טוב' על המשנה, ועוד רבים.

חלקם אף הוסיפו קריאה מיוחדת לקנות את הספר.