עריכת הדף "משתמש:קודש לנשיא הדור/מראי מקומות" (פסקה)

==ב[[דור השביעי]]==
[[קובץ:מרמק.png|200px|thumb|left|המ״מ - מעורר עכ"פ אחדים מהשומעים לראות בפנים, ובמילא לומדים דברים נוספים. ואפילו בשביל א׳ כדאי הציון. וזהו גם א׳ הטעמים שמרבים במ״מ (ובמפתחות) בזמן שנתרבה החושך וכו׳. וע״ד המבצעים. נוסף על דעירובין כ״א סע״ב. נד סע״ב]]
אחד ממאפייניה הבולטים של [[שיטת הלימוד של הרבי|תורת הרבי]] הוא ציון המקורות בצורה מפורטת לכל עניין, ובתמצות רב. בנוסף לכך הרבי אף עורך בקצרנות השוואה בין המקורות השונים, ולעיתים אף מרחיב ודן בדברי המקורות באריכות.

עם [[כ"ח סיוון תש"א|בוא הרבי לארצות הברית]] ב[[כ"ח סיוון]] [[תש"א]] מונה הרבי על ידי [[הרבי הריי"צ]] להנהלת [[קה"ת]] ו[[מערכת אוצר החסידים]], ובהוראת הרבי הריי"צ כתב הרבי מראי מקומות לספרי חותנו ומאמריו אותם הוציא הרבי לאור{{הערה|1=שלשלת היחס: ????. ראו [https://chabadlibrary.org/books/arum/lemaan/6/6.htm למען ידעו בנים יוולדו] - עדות המדפיס הרב [[מרדכי שוסטרמן]]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/105.htm אגרות קודש כרך א איגרת קה].}}. כמו כן לכל הספרים שהוציא הרבי לאור בעצמו בתקופה זו כתב מראי מקומות. באגרת משנת [[תשי"א]] מציע הרבי לרב שיכתוב לרבי את הנושאים שהוא רוצה לדרוש בהם, על מנת שהרבי יספק לו מראי מקומות בנושאים אלו{{הערה|1=ראו [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/904.htm אגרות קודש כרך ד אגרת תתקד].}} בשנת [[תשי"ד]] החל הרבי להכין הוצאה של [[ספר התניא]] בצירוף מראי מקומות ופירושים סביב העמוד, אך תכנית זו לא יצאה לפועל{{הערה|1= על פי דברי הרבי ב[[פתח דבר]] של המפתחות ל[[ספר התניא]] החל מהוצאת [[תשי"ד]]. ראו [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/262.htm אגרות קודש כרך ב אגרת רסב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/2111.htm אגרות קודש כרך ז אגרת ב'קיא]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6560.htm אגרות קודש כרך יח אגרת ו'תקס].}}. בשנים מאוחרות יותר, הורה הרבי להוציא לאור ספרי מראי מקומות על התניא{{הערה|נערכו על ידי הרב [[אהרן חיטריק]], הרב [[ניסן מנגל]] והרב [[יעקב עמנואל שוחט]] ויצאו לאור בהוצאת [[קה"ת]].}}.

[דוגמאות מהערותיו של הרבי למאמרי רבותינו נשיאינו חב"ד – בהם דיוקים מפליאים – נאספו במאמרו של הרב יוסף ברוך הכהן פרידמן ב'כפר חב"ד' גליון 67 (ערב ראש השנה תשמ"ג) עמ' 22-23, 17, ומשם בספר 'ימי מלך' כרך ב' עמ' 805-815].

הרבי מעודד מחברי ספרים ומהדירים להרבות במראי מקומות מפורטים בספריהם{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2949.htm אגרות קודש כרך ט אגרת ב'תתקמט] - הממוענת לרב [[ראובן מרגליות]] שההדיר את הזהר עם מדור מראי מקומות.}}{{הערה|שם=שטיינמן|1= ראו [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5000.htm  אגרות קודש כרך יד אגרת ד'תתר] למר [[אליעזר שטיינמן]]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8310.htm  אגרות קודש כרך כב אגרת ח'שי]. ועוד.}}. למחבר אחד כותב הרבי: {{ציטוטון|נכון במאד וביחוד שחלקים הבאים יהיו שלימים, כל המראה מקומות ד{{מונחון|אטו כולי עלמא בקיאי בש"ס נינהו|וכי הכל בקיאים בש"ס הם?!}}}}{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/38/12/3/176.htm  לקוטי שיחות כרך לח עמוד 176].}}.

[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10127.htm  אגרות קודש > כרך כז > י'קכז ספר הערכים].

===מציאת מקורות לביאורי החסידות===
הרבי מעודד מציאת מקורות ב[[נגלה]] לכל הענינים שב[[תורת החסידות]]{{הערה|ראו שיחת שמחת-תורה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג כרך א' עמ' 305 – 306).}}, אף שהחסידות עצמה יכולה לשמש כמקור{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4595&st=&pgnum=26&hilite= שיחת שבת פרשת האזינו תשכ"ז]. ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=657&hilite= שיחת שבת פרשת תצוה תשמ"ה]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&st=&pgnum=310&hilite= שיחת יום שמחת תורה תשמ"ג].}}. באגרת כותב הרבי{{הערה|אגרות קודש כרך כא עמוד קיז}}:

{{ציטוט|תוכן=ומה שכותב אשר יש אומרים שאין נוגע כל כך למצוא מקור או מקום מאמר חכמינו-זכרונם-לברכה או דין שהובא בדא"ח כי זהו בעצמו המקור –  אני לא כן הוא עמדי. ולא עוד, אלא כשרואים במקור הרי כמה וכמה פעמים נתוסף הבנה גם בהענין בדא"ח. ולכאורה הוא גם חסידישער, לומר אשר ישנו מקור ואני לא מצאתיו מלומר שאני יודע שאין מקור והרבי חידש זה על-פי הוראה וכו'. -ובמוחש נראה בהגהות הצמח-צדק בדא"ח עד כמה נתיגע בזה. {{מונחון|ואכ"מ|ואין כאן מקומו}}.}}

כמו כן אומר הרבי כי יש עניין לציין כל מאמר בשם אומרו{{מקור}}. הרבי אף הורה לרב [[שלמה יוסף זוין]] כי יש לציין מקור ל[[סיפורים]] ולהעיר על מידת אמינותו של הסיפור ודייקנות המקור בפרטים{{הערה|1=ראו [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3405.htm אגרות קודש כרך יא אגרת ג'תה]. ראו גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1365.htm  אגרות קודש כרך ה אגרת א'שסה] לרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]. }}. שידעו מה להשיב{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-3/258/264.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%94%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA#_ftn1188 תשכז].}}.

===מאפיינים===
הרבי מציין כדי שיעיינו בתוך הדברים ולהפכיים{{הערה|שם=תשיט|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4586&st=&pgnum=502 שיחת שמחת תורה תשי"ט בתחילתה]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4586&st=&pgnum=660&hilite= שיחת חג הפורים תשי"ט].}}. {{ציטוט|תוכן=המאמר הנ"ל ישנו כבר ב"קופיר", וכבר נכרך בספרים. וכיון שכן, הרי ידוע מ"ש אדמו"ר האמצעי14: "ידעתי טבע אנ"ש שבדברים שבכתב שגם שמלאים טעות לא יחושו על כל הוצאה רבה להשיגם, וכאשר יבואו אותן הדברים בעצמן בדפוס . . גם אותו שקונה כורכו יפה ומניחו בקרן זוית כו'".

ולכן מזכיר אני את שנת אמירת המאמר עם כל הפרטים שבדבר – כדי שילמדו את המאמר, ולא ידחו זאת לאחר זמן, אלא ילמדוהו עוד הלילה, מחר, ועכ"פ בימים הקרובים. ולימוד זה יהי' נכלל בהוספה שקיבלו היום בבוקר בנוגע ללימוד החסידות15.

וכמו"כ בכל פעם שמזכירים ומציינים למאמר מסויים, הכוונה היא שאכן יעיינו בו!

בנוגע להציון למאמרים, הנה מאז שהתחלתי להגי' את המאמרים, הנני מציין מראה-מקומות, מתוך כוונה שילמדו את המאמרים ביתר עיון, שכן, לימוד ענין שלם על אתר, אינו דומה ללימוד הענין לאחרי שמעיינים גם במקומות אחרים שבו נתבאר הענין, וזוהי כוונת הציון למקומות אחרים – לעורר שיעיינו בהם, שעי"ז יהי' לימוד הענין ביתר עיון.

כשראיתי שהדבר לא הועיל, עלתה בדעתי "המצאה" חדשה, והתחלתי לציין למקומות כאלו שבהסתכלות שטחית, ב"מושכל ראשון", נראה שאינם שייכים להענין המבואר במאמר זה – אולי עי"ז תתעורר תשוקה לחפש ולשאול ביאור בשייכות הענינים.

לעת עתה – גם זה לא הועיל... וגם אלו שנעשית אצלם תועלת והוספה בלימודם בעיון – הי' זה במידה מועטה בלבד.

אמנם, כל זמן שלא עברו מאה16 שנה... עדיין יש תקוה שהדבר יביא לתועלת הנרצה.}}

באמירה הרבי מציין בד"כ באופן כללי לספר פלוני או למחבר פלוני.

'''לשונות במ"מ''': ראה: ולהעיר מ: אבל ב/אבל ראה: ודו"ק: ע"ש: ואכ"מ: וש"נ: ובכ"מ: וצע"ג מ: וצע"ק מ:.

בקיצור גדול. הדיוק במ"מ. מכתבים כלליים{{הערה|'''ראה מבואות פרומר'''.}}.

[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4586&st=&pgnum=394 הדיוק בממ של אדה"ז]

בשנת [[תשל"ט]] כתב הרבי לעורכי הספר [[חידושים וביאורים בש"ס]] לגבי ההערות בשולי השיחות{{הערה|מענה הרבי הודפס בתחילת כרך א.}}:

{{ציטוט|תוכן=כשמצוין המקור לספרים ובפרט לספרי כינוס דכמה-וכמה מחברים (כשדי-חמד וכיו"ב) - מובן ש(ברוב הפעמים) אין מפורטים בההערה המקורות שהובאו בספרים אלה ולכן גם לא צויין ופורט הכסף-משנה שהעירו עליו, כיוון שהובא בהחתם-סופר ושקו"ט בו ובארוכה בשדי-חמד בהמשך דבריו שהובאו בההערה.}}