עריכת הדף "
יוסף ואשת פוטיפר
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==בתורת החסידות== ב[[ספר הזוהר]] נאמר שעמידתו של יוסף בניסיון ושמירתו על [[קדושת הברית]], לא רק בעת הניסיון עם אשת פוטיפר, אלא גם במשך כל שהותו במצרים, גרמו לכך ששרתה עליו קדושה מיוחדת ועל כך נקרא "יוסף הצדיק"{{הערה|ספר הזוהר פרשת נח דף ע"א, עמוד ב'.}}. [[הרבי]] מבאר שהדבר שהחזיק את יוסף לעמוד בניסיון - ראיית "דמות דיוקנו של אביו" - קשור למובא בכתבי ה[[אריז"ל]] ש[[אדם הראשון]] פגם ב[[חטא עץ הדעת]] בשלושת העבירות החמורות: עבודה זרה [שסירב לקב"ה], גילוי עריות [שעורר רוח תאווה], ושפיכות דמים [גרם את המוות], בהמשך הדורות הדבר תוקן על ידי האבות: אברהם תיקן עבודה זרה [הפיץ את האמונה בה'], יצחק תיקן שפיכות דמים [הורה לעשו לשחוט את הבהמה כשרצה לברכו] ויעקב תיקן גילוי עריות [מיטתו שלמה]{{הערה|מגלה עמוקות אופן קמו.}}. על פי זה יש לבאר את פעולת "ראיית דיוקנו של אביו", (ולא זכרון של אביו בעלמא אלא ראיית דיוקנו של אביו) ככתוב בגמרא{{הערה|בבא בתרא נח, א.}} ש"שופריה דיעקב" היה מעין "שופריה דאדם הראשון" – שעניין זה מזכיר את תיקון הפגם של אדם הראשון בכל ג' הקוים דעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, פעל הדבר אצל יוסף שלא להיכנס בעניינים של חשבונות ושקלא וטריא אלא לעמוד בניסיון ובאופן של "וינס ויצא החוצה"{{הערה|תורת מנחם תשכ"א ח"א עמ' 262.}}. וההוראה מכך לכל יהודי, שכאשר יהודי בא לידי ניסיון, ועד שנדמה לו שהוא במעמד ומצב של עבד בבית אדוניו המצרי אזי צריך שתהיה "דמות דיוקנו של אביו" נראית לו בחלון: עליו רק להפנות את ראשו ולהביט על דמות דיוקנו של אביו; עליו לפקוח את העיניים, ואז יראה דמות דיוקנו של אביו – יעקב אבינו, ששופריה מעין שופריה דאדם הראשון, יציר כפיו של הקב"ה, ואז, הנה כל מעשה פרטי של איש פרטי במקום וזמן פרטי, חדל מלהיות עניין פרטי, אלא הוא עניין שבו תלוי כללות הבניין של ה"עולם מלא" (או חס ושלום הפכו – על ידי המעשה שעומד בפניו עתה), בדוגמת פעולת יעקב אבינו בתיקון חטא אדם הראשון. והוראה זו כוללת גם נתינת-כוח שיוכלו לקיימה. עוד מבאר הרבי{{הערה|ליקוטי שיחות ח"ל עמ' 223.}} את דברי המדרש שבשעה שפירש יוסף מיעקב היו עוסקים בפרשת [[עגלה ערופה]]: לפני ירידתו של יוסף למצרים, ערות הארץ, היה צריך לתוספת כוח רוחני כדי לעמוד שם בצדקו. וזהו שלמד אתו פרשת עגלה ערופה בה מוזהרים זקני העיר להתעסק בלויית האיש ההולך ל'שדה' ולתת לו כל צרכיו כל זמן היותו בשדה. זוהי הנתינת כוח ליוסף לעמוד בצדקו גם במצרים.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף