עריכת הדף "שמחה" (פסקה)

==שמחה לזירוז הגאולה==

הרבי הורה לקרוא ולהכריז שיש להוסיף בשמחה בשביל להביא את הגאולה, הרבי הדגיש שאין המדובר בשמחה רגילה אלא בשמחה מיוחדת - 'שמחה בטהרתה' - שמחה לא מפני טעם כלשהו אפילו לא טעם של קדושה אלא רק בשביל להביא את הגאולה, 

ואף שמצד קושי הגלות יש קושי לשמוח שמחה זו, מוכרחים להביא את המשיח ולשם כך נותנים מלמעלה כוחות לשמוח שמחה בטהרתה כדי לפעול את הגאולה, הרבי אף מתווה דרך מיוחדת להשיג את השמחה הזו: להתבונן בכך שבעוד זמן קצר תבוא הגאולה ואז תהיה שלימות השמחה, מהתבוננות זו ניתן להשיג כבר כעת - ברגעים האחרונים לפני הגאולה רגש של שמחה מעין השמחה שתהיה בגאולה{{הערה|משיחת [[שבת]] [[פרשת כי תצא]] [[תשמ"ח]].}}.

רמז לכוחה של השמחה אפשר למצוא גם בכך, שאותיות-היסוד של המילה שמחה - שמח, הן [[אותיות]]-היסוד של המילה משיח - משח. כמו כן, 'משיח' מורכב מאותיות - ישמח.

===השמחה בגאולה===
בזמן הגאולה תהיה השמחה שלמה, ככתוב{{הערה|תהלים קכו, ב}}: "אז יימלא שחוק פינו".

בדורינו הרבי הוסיף, שלא רק שבדורנו מותר לשמוח אלא אף יש חיוב, וכדבריו: {{ציטוט|כאשר טוענים, היתכן, הרי אמרו חז"ל אסור לאדם שיצלא את שחוק פיו בעולם הזה, שנאמר אז (לעתיד לבוא) ימלא שחוק פינו"? - הרי נשיא דורנו, דור השמיני, הוא הוא "אז" (שמספרו שמונה), כפי שהכריז בעצמו ש"לאלתר לגאולה", ואמר וחזר וציוה לפרסם ש"הנה זה בא", עד ש"מראה באצבעו ואומר זה", ולא נשאר אלא להוסיף בהענין של "עמדו הכן", שכן גם הכפתורים מצוחצחים כבר, ובמילא ישנם תיכף ומיד (נוסף על כל הענינים של "יוסף", גם) כל הענינים של "יצחק", שזהו"ע הצחוק והשמחה, באופן ד"ימלא שחוק פינו".

ומה ש"אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעוה"ז" - במה דברים אמורים, כאשר המדובר אודות רגע קודם גילוי משיח צדקנו; אבל בנדו"ד, הרי מכיון שנשיא דורנו הי' המשיח של דורנו, והוא נתגלה בכל התוקף - הרי לא רק שניתנה רשות, אלא יתירה מזה, שיש חיוב להתנהג באופן ד"ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה".|מקור=שיחת י' אלול תנש"א - בלתי מוגה}}