עריכת הדף "שבת אסרו חג פסח" (פסקה)

==קריאת התורה==
בקביעות זו, נוצר הפרש בין הקריאות של בני ארץ ישראל ובני חוץ לארץ, כאשר בארץ ישראל ממשיכים כבר בשבת הסמוכה לחג הפסח בסדר הקריאות הרגיל, ואילו בחוץ לארץ קוראים בשבת זו את הקריאה של אחרון של פסח, ורק בשבת שלאחריה ממשיכים בסדר הקריאות הרגיל.

בני חוץ לארץ שמגיעים בתקופה זו לארץ, צריכים להשתדל להשלים את הקריאה, על מנת שלא להחסיר מסדר הקריאות ולדלג, ונפוץ מאוד בריכוזים של שומרי תורה ומצוות לארגן מניין קריאה לבני חו"ל שחזרו לארץ, כשבמניינים אלו קוראים 2 פרשיות כדי להשוות את הקריאות שלהם עם הקריאות של בני ארץ ישראל. לעומת זאת לבן ארץ ישראל שנוסע לחוץ לארץ אין בעיה זו.

בשנה שאינה מעוברת נמשך מצב זה עד לפרשיות של [[פרשת בהר|בהר]] ו[[פרשת בחוקותי|בחוקותי]] כאשר בארץ ישראל קוראים אותן בנפרד, ואילו בחו"ל קוראים אותן כפרשות מחוברות ומשתווים בסדר הקריאות.

בשנה מעוברת נמשך החילוק בין הקריאות של בני חו"ל ובני ארץ ישראל קרוב לשלשה חודשים עד לפרשיות [[פרשת מטות|מטות]]-[[פרשת מסעי|מסעי]], כאשר בארץ ישראל הן נקראות בנפרד, ואילו בני חו"ל קוראים אותן כפרשיות מחוברות{{הערה|1=[din.org.il/2019/05/24/%D7%97%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%A1%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%93-%D7%A2%D7%9D-%D7%A4%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D/ חוסר סנכרון בינלאומי - איך להתמודד עם פערים בקריאת התורה], באתר 'דין'. וראו גם בגליון '[beinenu.com/sites/default/files/alonim/119_40_76_0.pdf וישמע משה]'.}}.